אברהא
אברהא (נפטר לאחר שנת 553[1], שלט בשנים 525-553[2]) ידוע גם בכינוי הערבי אברהת אל-אשרם (أبرهة الأشرم) דהיינו "אברהא המצולק" ואברהא אל-חבשה (החבשי), היה גנרל חבשי-שמי נוצרי, כובשה ושליטה של דרום ערב מטעם ממלכת אקסום. יותר מאוחר הכריז על עצמו כמלך סבא (תימן).[3][4] אברהא מפורסם בעיקר בשל ניסיון הכיבוש הכושל של מכה בשנה שבה נולד נביא האסלאם מוחמד.[5][6]
קישורים חיצוניים עריכה
- הנכדים של אברהא - אתיופיה ועולם האסלאם, הרצאה בערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה, 20/05/2008
- אברהא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Stuart Munro-Hay, "Abraha" in Siegbert von Uhlig, ed., Encyclopaedia Aethiopica: A-C (Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2003)
- ^ S. C. Munro-Hay, Aksum: An African Civilization of Late Antiquity (Edinburgh: University Press, 1991), p.87
- ^ "Abraha." Dictionary of African Christian Biographies. 2007. (last accessed 11 Apr. 2007)
- ^ Walter W. Müller, "Outline of the History of Ancient Southern Arabia," in Werner Daum (ed.), Yemen: 3000 Years of Art and Civilisation in Arabia Felix. 1987.
- ^ Hajjah Adil, Amina, "Prophet Muhammad", ISCA, Jun 1, 2002, ISBN 1-930409-11-7
- ^ .מלחמה ושנה זו מכונות במסורת האסלאם חארב אל-פיל (מלחמת הפיל) ואעם-אל פיל (שנת הפיל) וזאת מכיוון שאברהא השתמש בפילים במלחמה זו
