אברהם אביש מליסא

רבי אברהם אביש מליסא (גם: אבוש; מפרנקפורט (פרנקפורטר); ת"נ לערך – תקכ"ט) היה אב בית הדין בליסא וכן ראש בית הדין בפרנקפורט. שמו מפורסם כאחד מראשי האוסרים בפרשת הגט מקליווא.

תולדות חייועריכה

נולד בערך בשנת ת"נ במזריטש דליטא, שם כיהן אביו, ר' צבי הירש, כאב בית דין. בצעירותו לא נודע כבעל כישרון יוצא דופן, אולם הִרבה בתחנון ותפילה ונפתחו לו שערי תורה ומאז לא פסק מלשפוע דברי תורה[1]. למד אצל רבי שמואל מפיורדא (ה"בית שמואל"), ולאחר מכן נסע לפרנקפורט ללמוד אצל רבי נפתלי כ"ץ שהיה רב המקום באותה עת, אצלו למד גם קבלה. בשנת תע"א, לאחר שרפה גדולה שפרצה בעיר ובגינה הושם רבי נפתלי כ"ץ במאסר - התפזרו תלמידיו של רבי נפתלי וגם רבי אברהם חזר לפולין. שם התפרנס תקופה ממכירת שמנים, עד שהחל לשמש ברבנות. בשלב כלשהו למד כנראה גם אצל רבי צבי הירש ביאלה.
נישא לבתו של רבי אליהו הכהן מזריטש (חתן רבו רבי שמואל מפיורדא)

ברבנותעריכה

כיהן ברבנות בכמה קהילות עד לשנת תקי"ג אז נפטר אחיו, רבי מרדכי, והוא נקרא לכהן תחתיו ברבנות העיר ליסא שבפולין גדול, שם כיהן כשש שנים. את כהונתו כרבה של פרנקפורט החל בשנת תקי"ט כמה שנים לאחר פטירתו של רבם הקודם רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") שם כיהן עד לפטירתו בשנת תקכ"ט.

עמד לימינו של רבי יהונתן אייבשיץ בפולמוס הקמיעות.

ביחד עם שאר רבני פרנקפורט היה רבי אברהם אביש מעורב מול רוב רבני הדור בפרשת הגט מקליווא, אך יש המפקפקים במידת מעורבותו של רבי אברהם אביש מליסא, בפועל בפולמוס, למרות שחתמו בשמו על כל הכרוזים הוא חתום בעצמו בפועל רק על המכתב הראשון, וגם על חתימה זו הודיע רבי שמעון קופנהגן כי הוא חזר בו מיד לאחר החתימה וכעס על אלו שהפעילו נגדו לחץ כבד כדי שיחתום, על ידי סילוף סיפור המעשה[2].

מאמריועריכה

  • אילו היה יודע אדם כמה גדול כוחה של האמת לא היה משקר לעולם[3]

ספריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עיינו בתולדותיו שבספר אהל אברהם.
  2. ^ (ראו במאמרו של שלמה טל בירחון "סיני).
  3. ^ תורת המידות בשמו.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.