פתיחת התפריט הראשי

אברהם אריאל

ימאי ישראלי, רב חובל וממציא ימי
אריאל ב-2008

ד"ר אברהם אריאל (נולד ב-1 בנובמבר 1934) הוא ימאי ישראלי, רב חובל, ממציא ימי, חוקר ומחברם של ספרים ומאמרים.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

אריאל נולד במזכרת בתיה (עקרון). סבו היגר מוולקוביסק[1]שנות האלפיים, "Vawkavysk"), שבבלארוס, לארגנטינה, בה התיישב באחת ממושבות הברון הירש. הוריו היו מורים שעלו לארץ ישראל ב-1930 דרך ארגנטינה. ב-1928, בדרכם לארץ ישראל, ייסד אביו בפורטו אלגרה (ברזיל) את סניף תנועת השומר הצעיר במדינה זאת.

אריאל סיים את בית הספר הימי שליד הטכניון, בשנת 1951, כצעיר בוגריו.

בגיל שש-עשרה וחצי החל לעבוד כחניך סיפון על האנייה "חיפה", בהפליגה ב"קו ישראל אמריקה", שותפות של חברת צים ומשפחת רקנאטי. בגיל 19 הוסמך כקצין ימי (חובל שלישי). הוא עבד באניות "ארצה", "יהודה", "ירושלים" (ששמה הוסב מאוחר יותר ל"עליה"), "Volta River" ו"תמר". ב-1958, בגיל 24, הוסמך לרב-חובל, ושנה לאחר מכן קיבל את הפיקוד על האניה "צפונית", והיה רב החובל המוסמך הצעיר ביותר במדינת ישראל. הוא שירת שירות לאומי במסגרת צי הסוחר הישראלי, בהתאם להסדר שהיה קיים אז בין צה"ל ובית הספר הימי, והיה תקף לבוגרי מחזורים ח–ט בבית הספר הימי: ארבע שנים עבודה בים תמורת שנתיים של שירות סדיר.

לאורך השנים פיקד גם על האניות "אשל", "גפן", "נתניה", "Nakwa River", "Otchi River".

 
רב חובל אברהם אריאל ב-1962

במרץ 1957 הייתה גאנה המושבה האפריקאית הראשונה שזכתה בעצמאות מבריטניה, וממשלת ישראל קשרה עימה קשרים כלכליים ומדיניים. אחד הצעדים הראשונים שננקטו היה הקמת חברת ספנות משותפת לצים ולממשלת גאנה, שנקראה בשם "קו הכוכב השחור". אריאל עבד כחובל ראשון באנייה הגנאית הראשונה "Volta River", אונייה במעמס של 10,000 טון שנבנתה בשנת 1939. הוא חזר לאניות החדשות של "קו הכוכב השחור" כקברניט בשנים 19621966. בשנת 1966 סיים את תפקידיו כרב חובל ועבר לתפקיד ניהול חופי.

 
נשיא גאנה, קוואמה אנקרומה, לוחץ את ידו של חובל ראשון אריאל בטקס קבלת הפנים לראשונה באניות גאנה "Volta River". נמל טקוראדי, גאנה, 14 בדצמבר 1957

אריאל הוא מוסמך במנהל עסקים (MBA) ודוקטור בתעשייה וניהול מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס, סידני, אוסטרליה.

  ערך מורחב – אוניית ביבו
 
אוניית הביבו הראשונה - CHL Innovator

בשנת 1986 חקר אריאל, במסגרת לימודי הדוקטורט שלו ובשילוב עם עסקיו, את נושא ההובלה הימית האינטגרטיבית של סחורות (קומודיטיז) מזון איכותי: סוכר לבן, קמח, אורז, פולי קפה וקקאו. בעקבות המחקר פיתח קונספט תובלה בשם "ביבו" - BIBO – Bulk In Bagged Out, כלומר טעינה והובלה בצובר ופריקה בשקים, בהתאם לדרישת השווקים. התוצר המעשי היה המצאת אוניית ביבו הראשונה בעולם להובלת סוכר לבן בצובר. עד היום הוסבו או נבנו ארבע אניות ביבו, אחת מהן פוקדת בתדירות את נמל אשדוד, אחרת מיצאת סוכר מאוסטרליה[2].

הוא הרצה בחוג לכלכלה אוניברסיטת חיפה במגמת "כלכלת ספנות" והיה ממייסדי המכללה הימית לישראל, מכמורת, בה עמד בראש החוג לכלכלה וניהול מערכות ימיות.

מינויים ציבורייםעריכה

ב-1990 התמנה ליועץ-מומחה בנושאי תובלה ימית ושימושים ביטחוניים לצוות הכנת "מסמך המדיניות לניהול מימי החופים" של מינהל התכנון של מדינת ישראל[3]. בין השנים 19972003 שימש כחבר-מייסד בחבר הנאמנים של המכללה הימית לישראל (לימים בית הספר למדעי הים של המרכז האקדמי רופין).

ב-1997 היה חבר ב"צוות סיעור המוחות של חיל הים" וחברת "Nauticos Corporation" מארצות הברית, לקביעת אזור החיפושים אחרי הצוללת דקר. מסקנות הצוות מיקדו את החיפושים לגזרה צרה של הנתיב המתוכנן. "Nauticos"[4] מצאה את השברים בשנת 1999 במרכז הגזרה. לפני מציאת הצוללת, כיהן ב-1998 כחבר ב"מנהלת פרס הדקר", שעסקה בבדיקת וניתוח מידע על הצוללת ונועדה להמליץ על הענקת פרס כספי למי שיספק מידע שיביא לאיתורה. המנהלת נסגרה עם מציאת השברים ב-1999.

 
אברהם אריאל בטקס קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, סידני, אוקטובר 1988

ב-1998 היה חבר ב"וועדת המקצוע לפיתוח החינוך הימי" של משרד החינוך, המנהל לחינוך התיישבותי. בין השנים 20122002 כיהן כיו"ר "הוועדה למונחי תחבורה ימית" של האקדמיה ללשון העברית. בשנת 2007 יעץ בנושאי תובלה ימית ושימושים ביטחוניים לצוות הכנת "מסמך המדיניות לאיים מלאכותיים לתשתיות" של מינהל התכנון של ישראל[5].

משפחהעריכה

אריאל נשוי ואב לבן ולבת. אילון ברגר, נכדו של אריאל, הוא יו"ר (High School Democrats of America).

פרסומיםעריכה

מאמרים

  • 1984 Navigating with McIntyre, The Great Circle, The Australian Journal of Maritime History, Vol. 6, No. 2
  • Delphi Forecast of Dry Bulk Shipping Industry in the Year 2000, Maritime Policy and Management, Vol. 16 No. 4 1989.
  • "חידושים בהובלה בצובר - היבט מערכתי", ספנות י"ח, חוברת 2 1990.
  • Evaluation of Political Risk in Shipping Projects, Maritime Policy and Management, Vol.17 No. 1 1990.
  • The Effect of Inventory Holding Costs on the Optimal Payload of Bulk Carriers, Maritime Policy and Management, Vol. 18 No. 3 1991.
  • שילוב אניות צובר בבעלות ישראלית ביבוא הגרעינים לישראל, מכון וידרא לחקר הספנות והתעופה, פברואר 1993.
  • Navigating with Dava Sobel - A sailor's critique, European Journal of Navigation, Vol.2, No.3. 2004.
  • המיתוס שלא היה (על הספינה "עמנואל") באתר "אותו הים - על ספנות עברית ועוד", 2 ביוני 2011
  • "חלוץ הספנות העברית - או מתחזה שגרם לאסון?", בתוך האומה 190, מאי 2013, עמ' 70–87
  • ספורי־ים קצרים - ב”דבר השבוע” ובבטאונים אחרים. 1953-1954
  • זכרונות שירות בקו הכוכב השחור Black Star Line באתר www.shipsnostalgia.com, ספטמבר 2016
  • זכרונות מהשביתה הגדולה באתר משמר המורשת הימית, 24 באפריל 2015.
  • אברהם אריאל, הספד לרב חובל בן ברקוביץ ז"ל הערכת חובל שני לקברניט. אתר משמר המורשת הימית, אפריל 2019.

ספרים

  • עזרי ניווט אלקטרוניים, חוברת הדרכה לקציני צי הסוחר, מינהל הספנות והנמלים, חיפה, 1965
  • The Last War - מותחן ימי-פוליטי אודות אירועים בני־זמננו במזרח התיכון. מו"ל Collins Australia, 1988
  • אנייה טורפת - מותחן ימי מבוסס על פרשייה עלומה בתולדות צי הסוחר הישראלי. הוצאת כתר, ירושלים 1993
  • ספר השמות - 200 המשפחות הנפוצות בישראל, הוצאה לאור של משרד הביטחון, תל אביב, 1997
  • יורדי ים - קובץ סיפורי־ים. הוצאת לדורי, תל אביב, 1999
  • אל תהיה פראייר - תביעות קטנות. הוצאת אור-עם, תל אביב, 2001
  • Plotting The Globe - סיפורי קווי הרוחב, קווי האורך וקו התאריך. מו”ל Greenwood, Westport CT, USA 2006 (נכתב בשיתוף עם בתו, נורה אריאל-ברגר)
  • לורד גיל - מחזה. פסטיבל צו קריאה - פסטיבל תיאטרון קריאה בצוותא, 2010

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה