אברהם בר בירנבאום

חזן, מייסד בית ספר לחזנות ומו"ל

אברהם בר בירנבאום (לעיתים: בירנבוים; ג' בשבט ה'תרכ"ו, 19 בינואר 1866י"ט בחשוון ה'תרפ"ג, 10 בנובמבר 1922) היה חזן, מייסד בית ספר לחזנות ומו"ל.

אברהם בר בירנבאום
לידה 19 בינואר 1866
פולטוסק, פולין
פטירה 10 בנובמבר 1922 (בגיל 56)
צ'נסטוחובה
מוקד פעילות צ'נסטוחובה; לודז'
פרסים והוקרה צלב העצמאות (פולין) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בפולטוסק למשה לייב, מחסידי קוצק וגור. בגיל צעיר הצטרף למקהלת חזנים והחל לבקר בסתר בקונצרטים. כשמשפחתו עקרה ללודז' התקרב לחוגו של הגביר המוזיקולוג חיים חייקל ינובסקי (1860–1935) ודרכו התוודע למוזיקה הכללית. הוא למד שחיטה כדי להתפרנס במשרה משולבת של שוחט וחזן שהייתה מקובלת בזמנו, ולאחר שלא הצליח להשיג משרה כזו בפולין, היגר להונגריה והתמנה כשוחט וחזן באטרש.

במקביל לעיסוקו החדש החל ללמוד מוזיקה וכן גרמנית. הוא חיבר את יצירתו המוזיקלית הראשונה ופרסם כמה מאמרים בענייני חזנות בעיתון העברי "הצפירה".

בשנת ה'תרנ"א הצליח לקבל מינוי כחזן בפרושניץ הסמוכה ללודז' ושב לפולין. הוא הקים בעיר מקהלה ואף חיבר בה שתיים מיצירותיו החשובות: "במה מדליקין" המבוססת על ניגון לימוד הגמרא ושזכתה לביצוע בקונצרטים רבים, ו"ונתנה תוקף".

כעבור זמן מה, התמנה כחזן הראשי בבית הכנסת הגדול בצ'נסטוכוב. בתקופה זו תרגם ספרי מוזיקה לעברית והחל ללמד תלמידים בהתכתבות, בעשרים וחמשה שיעורים-מכתבים שהפיץ בקרב תלמידיו ביידיש, רוסית ועברית.

הוא יסד "בית חינוך לחזנים" (בין בוגריו, החזן פנחס שרמן ששימש חזן-שני בבית הכנסת טלומצקה בוורשה ונספה בשואה, ודוד פלדמן מצ'רנוביץ ולימים בצפון תל אביב).

בשנת ה'תרנ"ו, 1896, יסד את "ירחון החזנים" שבה פרסם יצירות של חזנים נודעים כמו גם מיצירותיו ופרסום עצמי לבית הספר שלו. ארבעה גליונות יצאו לאור ברציפות ולאחר הפסקה של שנה, הופיע גיליון נוסף בחודש ניסן ה'תרנ"ז, 1897.

ב-1913 התפטר ועבר ללודז'. הוא ניסה להקים שבועון בשם "יידישער סלון" אך פרוץ מלחמת העולם הראשונה מנע את התוכנית. בירנבאום החל לעסוק במסחר והקים חנות לכלי נגינה בלודז'.

בירנבאום נפטר בפאומיות בעת ביקור בצ'נסטוכוב ונקבר בעיר בהלוויה המונית.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אברהם בר בירנבאום בוויקישיתוף