אברהם בר חייא

רבי אברהם בר חייא היה תלמיד חכם, מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף יהודי שפעל בשלהי המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 בברצלונה שבספרד. בעברית נוסף לשמו תואר הכבוד "הנשיא", ובערבית ניתן לו תואר הכבוד "צָאחִב א-שֻרְטַה" (صاحب الشرطة), שפירושו "מפקד המשמר".

אברהם בר חייא
לידה סביבות 1070
סרגוסה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה אחרי 1136
פרובאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה, אסטרונומיה, פילוסופיה
מקום מגורים ספרד
תרומות עיקריות
כתב ספרים במתמטיקה ואסטרונומיה. בעל חלק נכבד מהפצת המדע הערבי בקרב היהודים והנוצרים.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

על פי שד"ל, תואר 'הנשיא' ניתן לו בעקבות היותו מזרע דוד המלך. מבני בניו של חזקיה ראש גלות בבל, שהיגרו לספרד.

אין ידיעות ברורות על חייו. על-פי המשוער חי בשנים 1065 עד 1136, אך יש סימנים לכך שחי לפחות עד 1145.

חשיבותו בתולדות המדעעריכה

לאברהם בר חייא חלק נכבד בהפצת המדע הערבי בקרב היהודים והנוצרים, ובכך היה שותף לאחד השלבים החשובים בהתפתחות המדע באירופה. הוא היה בין הבולטים שתיווכו בין אוצר הידע המדעי בתרבות הערבית לבין מרחב העולם הנוצרי. תרומתו הייתה לא רק בחיבוריו העצמאיים בשפה העברית, אלא גם בתרגומיו מן הערבית. הוא שימש גם כמתווך לשוני עבור המתרגם הלטיני הנודע, אפלטון איש טיבולי.

בתחום המתמטיקה, היה אברהם בר חייא הראשון שהביא את האלגברה הערבית לאירופה הנוצרית, ובכך מילא תפקיד חשוב בהתפתחות המתמטיקה. ככל הידוע, ספרו חבור המשיחה והתשבורת הוא החיבור הראשון באירופה המכיל פתרון מלא למשוואה הריבועית הכללית. התרגום ללטינית של ספר זה היה אחד ממקורותיו של פיבונאצ'י לספרו "ההנדסה המעשית", שהעתיק ממנו מסקנות, רעיונות ודוגמאות.

תרומתו לשפה העבריתעריכה

לפני אברהם בר חייא לא נכתבו ספרי מתמטיקה ואסטרונומיה בשפה העברית (חכמי ספרד בני זמנו כתבו בערבית), ולכן חידש אברהם בר חייא מונחים רבים במדע ובפילוסופיה, ובכך נמנה עם מניחי היסודות לכתיבה מדעית בעברית. על עבודתו החלוצית בהבאת המדע לשפה העברית כתב בפתח ספרו "יסודי התבונה ומגדל האמונה": "ולא ברצוני נכנסתי ולא לכבודי להחזיק לי טובה, אבל רבים מגדולי דורי שאני חייב לקבל עצתם הביאוני בכל זה, מפני שלא היה בכל ארץ צרפת מהחכמות האלו ספר כתוב בלשון עברית, ועל פיהם העתקתים מספרי ישמעאל אל לשון הקדש כהשגת ידי".

את תרומתו הייחודית לכתיבה המדעית העברית העריך גד בן-עמי צרפתי:

הוא האומן הראשון אשר הרחיב בשיטתיות את גבולות הלשון העברית, והנחיל לה מינוח מדעי, הבנוי רובו ככולו תיבות ושורשים עבריים, אשר לקחם מאוצר הלשון העברית המקורית, ומזג לתוכם את התוכן המיוחד של המונחים המדעיים הערביים; לעתים רחוקות יצר מילים חדשות משורשים עבריים על דרך תרגום שאילה, ובמקרים ספורים שאל מילים ערביות. על ידי זה הוא הניח יסוד למינוח מתמטי עברי, מדויק במשמעו וערב בצורתו, ואף בנה חלק מן הבניין הזה – וגם אם הבאים אחריו שינו בו שינויים רבים, מכל מקום יסוד המלאכה ותבניתה נשארו כפי שהניח אותם אברהם בר חייא.

הוכחה לקשר בין היקף לשטח עיגולעריכה

בספרו "חיבור המשיחה והתשבורת" הוסיף בר חייא הוכחה לגבי היחס בין היקף לשטח עיגול. הטיעון שבה מבוסס על חלוקת העיגולים לאוסף של מעגלים קוצנטריים, פתיחתם לאורך הרדיוס והפיכתם למשולש. ניתן להפוך טיעון זה להוכחה במונחים מודרניים[1].

 

גאוגרפיהעריכה

רבי אברהם בר חייא[2] תיאר את כדור הארץ כמחולק לשניים: בחציו האחד יש בעיקר יבשה ובחצי השני אוקיינוס. היבשה מיושבת לכל ארכה, 180 מעלות, ממזרח למערב. האזור המיושב מתפרש החל מ-66 מעלות צפונה מקו המשווה ומגיע עד 16 מעלות מדרום לקו המשווה. "ומכאן ואילך לא נתברר להם ישוב, וגזרו שאין יישוב בדרום מרוב החום הראוי להמצא בו". את החום הרב בדרום מסביר אברהם בר חייא על פי מסלול השמש ונטיית מישור המלקה מקו המשווה השמימי. החלק המיושב מצפון לקו המשווה מחולק לשבעה חלקים - 'אקלימים' - שתחומים בעזרת קווי רוחב.

תמונת העולם שהציג אברהם בר חייא הייתה מקובלת על האבן עזרא[3] ורוב הראשונים[4]. אברהם בר חייא פסע בעקבות תלמי והגאוגרפים המוסלמים; בעוד באירופה הנוצרית של ימי הביניים, התאוריה האריסטוטלית על חמישה אזורים גאוגרפיים[5] זכתה להצלחה רבה יותר.

השפעה ביהדותעריכה

 
ההוכחה של אברהם בר חייא לקשר בין היקף מעגל לשטחו, בתוך פירוש התוספות למסכת סוכה דף ח.

בין הראשונים המצטטים ישירות מספריו של אברהם בר חייא, ניתן למנות את הרד"ק, הרז"ה, רבנו בחיי, רבי יצחק בן יוסף הישראלי, 'המפרש' על הלכות קידוש החודש במשנה תורה והאברבנאל. מאוחר יותר, רבי עזריה מן האדומים ורבי דוד גנז השתמשו בהרחבה בספריו וציטטו ממנו רבות. האברבנאל והרלב"ח הביאו ראיות לכך שככל הנראה גם הרמב"ן שאב מספריו.

ספריו של רבי אברהם בר חייאעריכה

תרגומיו ליצירות של אחריםעריכה

הרשימה הבאה כוללת כמה תרגומים ללטינית שהתבססו, ככל הנראה, על תרגומיו של בר חייא מן הערבית אל השפה העברית:

לקריאה נוספתעריכה

  • גד בן-עמי צרפתי, מונחי המתמטיקה בספרות המדעית העברית של ימי הביניים, הוצאת מאגנס, תשכ"ט, עמ' 61-129.
  • גד בן-עמי צרפתי, "אברהם בר חייא, ראשון המתמטיקאים היהודים", אלף אפס, 2002.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ A mechanical derivation of the area of a sphere, American Mathematical Monthly 108 (2001), 10-15
  2. ^ ספר העיבור מאמר ראשון וספר צורת הארץ שער ראשון ושער תשיעי.
  3. ^ תהלים כד א, צח ג, קז א; דניאל ח ט; צפניה ב יג.
  4. ^ אברהם מלמד, ארץ-ישראל והתאוריה האקלימית במחשבה היהודית, בתוך: ארץ-ישראל בהגות היהודית בימי הביניים (תשנא) עמ' 52-78; חיים קרייסל, מבוא למאמר התנינים, בתוך: כתבי רבי משה אבן תיבון (תשע) עמ' 231-230.
  5. ^ שני אזורים קפואים בקטבים; אזור 'יוקד', שאינו ניתן למגורים או למעבר, סביב קו המשווה; ושני אזורים ממוזגים מצפון ומדרום לאזור היוקד.