פתיחת התפריט הראשי

אברהם דב לוין

רב ישראלי

תולדותיועריכה

נולד בירושלים בתקופת מלחמת העצמאות לרב ברוך יצחק לוין ולזהבה, בת הרב אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי, בעת שהתגוררה משפחתו בביתו של הרב מבריסק לאחר שנאלצה לעזוב את מקום מגוריה בשכונת מקור חיים ששכנה באזור ספר. הסנדק שלו היה הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

למד בתלמוד תורה "יבנה" בירושלים, בישיבת תפארת צבי ובישיבת פוניבז'. בשנת תש"ל עבר לישיבת בריסק בירושלים, ששכנה בבית שבו נולד. היה מתלמידי הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מירושלים. בשנת תשל"א נישא לצפורה, בת הרב אברהם שוורץ, משגיח בישיבת אור ישראל. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק ולמד בכולל תפארת ציון ובכולל לדיינות "שבט מיהודה" בתל אביב בראשות הרב אפרים בורודיאנסקי והרב חיים גדליה צימבליסט.

בשנת תשל"א הוסמך להוראה. בשנת תשל"ב שימש בבית ההוראה של הרב נסים קרליץ בבני ברק. בשנת תש"מ עבר בחינות לדיינות ברבנות הראשית, וקיבל כושר לרבנות מהרבנים הראשיים לישראל הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב מרדכי אליהו.

בשנת תשמ"ט כיהן תקופה קצרה בראשות קבוצת אברכים במוסדות באבוב בבת ים. כאשר נפטר אביו באלול תשמ"ט עבר למלא את מקומו בראשות כולל "ישיבת מקור חיים", וכן מילא את מקומו כדיין בבית הדין לדיני ממונות בירושלים.

משנת תש"נ נשא בכמה תפקידים ברבנות ירושלים. תחילה כיהן כרב הממונה על נישואי עולים חדשים. משנת תשנ"א רב שכונה בירושלים. משנת תשנ"ב - אב בית דין לממונות ולבירורי יהדות; משנת תשנ"ה - מנהל אגף הנישואין; ומשנת תשס"ה - רב ופוסק כללי.

בשנים תשנ"חתש"ס השתתף כחבר בוועדה לבירור יהדות לעולי מדינות חבר העמים ברבנויות המקומיות בני ברק ובאר שבע. בשנת תש"ס הקים את מערכת רישום הנישואין של "שארית ישראל" בבני ברק. בין השנים תש"ס – תשס"ה כיהן כרב מחלקת הנישואין במועצה הדתית בפתח תקווה.

עמד בראש "בית דין ירושלים לדיני ממונות ובירורי יהדות", השוכן ברחוב חיי אדם בירושלים, שהוקם בשנת תש"ס.

הרב לוין טען כי המועצות הדתיות נכנעות לתכתיבים ממשלתיים ואינן מקפידות כראוי על בירור יהדות במערך הרבנות, דבר שהוביל לדבריו לפיצול ויצירת רשימות יוחסין בקהילות יהודיות שונות[1]. בשנת תשע"ו (2016) החל בשיתוף פעולה עם ארגון 'מבוי סתום' בראשות בתיה כהנא דרור להפעלת מיזם נישואים פרטי.

הרב לוין חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשס"ח (2008). ערך ופרסם עשרות מאמרים בכתבי העת המעיין, "צהר" ועוד, וכן בספרי "הלכה ורפואה". סדרת "פסקי דין" שלו מופיעה בפרויקט השו"ת. בין השנים תש"מתשנ"ג היה מעורכי האנציקלופדיה התלמודית, בעיקר בסדר טהרות ובחלק חושן משפט שבשולחן ערוך.

בנו, חיים מרדכי, נפטר בגיל 38 בשנת תשע"ד, אחרי מחלה ארוכה.

ספרים ופרסומיםעריכה

  • עבודת לוי, על מסכת זבחים, בני ברק, תשל"ו
  • פסקי דין בדיני ממונות ובבירורי יהדות (ארבעה עשר כרכים), תשנ"ג – תשע"ה
  • פסקי דין א – ב, תש"ס
  • סדר מכירת חמץ ובהמה המבכירה לגוי כמנהג רבני ירושלים, ניסן תשס"ה

לקריאה נוספתעריכה

  • ספר היובל לישיבת מקור חיים, ירושלים תש"נ

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יפעת ארליך, המהפכה החופתית, באתר ynet, 16 בספטמבר 2016