אברהם הירשזון

פוליטיקאי ישראלי

אברהם הירשזון (11 בפברואר 19417 במרץ 2022, ד' באדר ב' תשפ"ב) היה פוליטיקאי ישראלי ששימש כחבר הכנסת וכשר מטעם מפלגת הליכוד ובהמשך מטעם קדימה. שימש גם כמזכ"ל הנוער הלאומי, יו"ר קופת חולים לאומית ויו"ר הסתדרות העובדים הלאומית. ב-2009 הורשע בעבירות של גנבה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד[1], ונידון לחמש שנים וחמישה חודשים של מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי וקנס כבד. בינואר 2013 סיים לרצות את מאסרו.

אברהם הירשזון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 11 בפברואר 1941
תל מונד, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במרץ 2022 (בגיל 81) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה קדימה, הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה הליכוד, ליכוד-גשר-צומת, הליכוד-צומת, קדימה
שר האוצר ה־21
4 במאי 200622 באפריל 2007
(50 שבועות ו־4 ימים)
שר נוסף משולם נהרי
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט
שר התקשורת ה־27
18 בינואר 20064 במאי 2006
(15 שבועות ויומיים)
תחת ראשי הממשלה אריאל שרון
אהוד אולמרט
שר התיירות ה־14
10 בינואר 20054 במאי 2006
(שנה ו־16 שבועות)
תחת ראשי הממשלה אריאל שרון
אהוד אולמרט
חבר הכנסת
19 ביוני 198313 באוגוסט 1984
(שנה ו־8 שבועות)
13 ביולי 199224 בפברואר 2009
(16 שנים)
כנסות 10, 13 - 17
יו"ר ועדת הכספים ה־15
10 במרץ 200310 בינואר 2005
(שנה ו־43 שבועות)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

הירשזון נולד ב-1941 בתל מונד. סבו, הרב דוד הירשזון, עלה בשנת 1934 לארץ ישראל מצ'רנוביץ, שהייתה שייכת אז לרומניה, ורכש חלקת אדמה בתל מונד.

שימש מזכ"ל תנועת הנוער הלאומי בשנים 19651992[2]. בשנים 19791985 שימש מזכיר מפלגת לע"ם שהייתה חטיבה בליכוד. בספטמבר 1983 נכנס לכנסת העשירית במקומו של חבר הכנסת המנוח שמחה ארליך[3]. אולם נבחר למקום לא ריאלי ברשימת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה[4].

בינואר 1988, יזם ועמד בראש "מצעד החיים", לציון 45 שנים למרד גטו ורשה[5]. זאת לאחר שבאוגוסט 1986 ארגן לראשונה משלחת של בני נוער שערכה ביקור פולין, כאירוע חינוכי שקיבל תהודה[6]. משלחת בני נוער זו כללה 15 מזוכי "החידון הבינלאומי לגבורה היהודית" שגם אותו יזם הירשזון[7]. ביקור המשלחת התאפשר בעקבות שיפור ביחסי ישראל–פולין באותה שנה[8]. "חידון הגבורה" שולב אחר כך באירועי "מצעד החיים" הראשון, שהפך בהמשך לאירוע שנתי[6][9].

בכנסת ה-13 נבחר שוב ברשימת הליכוד וכיהן כחבר הכנסת ברציפות עד 2009.

בשנים 1992–1996 היה חבר ועדת החינוך והתרבות, חבר ועדת הכספים, יושב ראש תת-הוועדה לענייני רשויות מקומיות, חבר הוועדה לביקורת המדינה, יושב ראש תת-הוועדה לביקורת המדינה, יושב ראש תת-הוועדה לביקורת המדינה בנושא זכויות קורבנות השואה, יושב ראש השדולה הירוקה בכנסת, ראש לובי תל אביב.

בשנת 1995 החל לכהן כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית וכיושב-ראש קופת חולים לאומית.

בשנים 1996–1999 היה חבר ועדת העבודה והרווחה, חבר ועדת הכספים, חבר ועדת הכלכלה, יושב ראש השדולה הירוקה בכנסת, יושב ראש ועדת הכנסת להשבת הרכוש היהודי. בשנים 1999–2003 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת, חבר ועדת הכלכלה, חבר בוועדת הכספים, חבר בוועדת הכנסת, חבר בוועדת החקירה למשק המים, יושב ראש הוועדה להשבת הרכוש היהודי. בכנסת ה-16 התמנה ליו"ר ועדת הכספים.

בפברואר 2003 מונה ליו"ר ועדת הכספים[10], וכיהן בתפקיד עד תחילת 2005. ב-10 בינואר 2005 החליף את גדעון עזרא בתפקיד שר התיירות, ובתחילת 2006 כיהן בנוסף כשר התקשורת.

עם הקמתה של מפלגת קדימה בסוף נובמבר 2005, פרש מהליכוד, הצטרף למפלגה החדשה, ונבחר מטעמה לכנסת ה-17[11].

במהלך כהונתו כשר התיירות ניסה לעודד מספר פרויקטים תיירותיים, בהם קזינו באילת ומרכז אוונגליסטים על שפת הכנרת, אשר יישומם נכשל. לצורך הקמת הקזינו באילת נפגש עם איל בתי הקזינו שלדון אדלסון, וקיבל את הסכמתו להקים קזינו תוך שנתיים, במידה והפרויקט יאושר[12]. אולם לאור ההתנגדות העזה לפרויקט החליט למשוך את ההצעה להקמת הקזינו[13].

הביא לפרסום לראשונה של חוברת זכויות ניצולי השואה (כארבעים שנה לאחר הפעלת חוק נכי רדיפות הנאצים)[דרוש מקור]. זכה בעתירה לבג"ץ נגד שר האוצר שהביאה לתיקון משמעותי בגובה קצבת הנכות המשולמת לניצולים. עתירה זו מהווה נדבך חשוב במסקנות הוועדה לזכויות ניצולי השואה בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר[דרוש מקור].

הביא לתיקון אפליה של נכי רדיפות הנאצים שהיו בגרמניה "ביום הקובע" (1.1.1947) ותיקן עוול של עשרות שנים בעניין זה. היה שותף למאבק הבינלאומי בבנקים השווייצרים, שהביא לגילוי חשבונות רדומים והשבת נכסים ליורשי הנספים. כמו כן היה חבר בוועדה הבינלאומית ההומניטרית לסיוע לניצולי שואה נזקקים, שחילקה כספים לכשלוש מאות אלף ניצולי שואה נזקקים ברחבי העולם מקרן מיוחדת שהוקמה על ידי השווייצרים[דרוש מקור].

היה שותף להקמת ועדת ג'נרלי למבוטחי חברת הביטוח ג'נרלי מתקופת השואה, וכן הוועדה הבינלאומית לתביעות ביטוח מתקופת השואה[14].

כהונתו כשר האוצר עריכה

עם השבעת הממשלה ה-31, ב-4 במאי 2006, מונה לשר האוצר[15].

כשר האוצר הביא לאישור בכנסת של תקציב המדינה לשנת 2007 ללא עיכובים, לאחר שחברות הקואליציה ויתרו על דרישותיהן בסך כמה מיליארדי ש"ח[16]. אולם בעקבות פריצת מלחמת לבנון השנייה, לאחר שהמלחמה גררה הוצאות המוערכות בכ-13 מיליארד ש"ח[17], הן כפיצויים לתושבי הצפון והן לחיזוק ולשיקום צה"ל, בוצע קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה למימונם[18].

בפברואר 2007 הציג הירשזון את התוכנית הכלכלית המשמעותית הראשונה בתפקיד, שמטרתה צמצום פערים חברתיים ועידוד תעסוקה[19]. התוכנית כללה חמישה עקרונות, והיא אושרה בממשלה:[20]

מרבית סעיפי התוכנית הוגשמו בהדרגה במהלך כהונתו של הירשזון כשר האוצר ולאחריה.

הרשעתו בפלילים עריכה

ב-20 במרץ 2007 נחקר הירשזון במשטרת ישראל. לאחר החקירה נטען בעיתונות כי עלו נגדו חשדות הקשורים לקבלה שלא כדין של כספים במסגרת פעילותו בהסתדרות העובדים הלאומית ובעמותת ניל"י הקשורה אליה, מתן הלוואה לאיש ציבור בכיר, וקבלת ההחזר בהמחאות דחויות שלא נגבו, שימוש שלא כדין בכספים ובמשאבים הקשורים במצעד החיים, והעסקת עובד זר ללא היתר[21]. הירשזון הכחיש את כלל הפרסומים, ועל אף זאת השעה עצמו מהתפקיד ב-22 באפריל ל-3 חודשים[22]. מאז כיהן כשר בלי תיק, עד התפטרותו מהממשלה ב-1 ביולי 2007. ב-4 ביוני 2008 הוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל אביב באשמת הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גנבה, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים[23]. בכתב האישום נטען שהירשזון גנב ארבעה מיליון שקלים מכספי הסתדרות העובדים הלאומית, שאת רובם נטל לעצמו. ב-8 ביוני 2009 הרשיע אותו בית המשפט בשישה סעיפים ובהם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד[24]. ב-24 ביוני נגזר דינו לעונש מאסר בפועל של חמש שנים וחמישה חודשים, מאסר על תנאי של שנה וקנס של 450,000 ש"ח[25]. הירשזון הגיש ערעור לבית המשפט העליון, אך ערעורו נדחה. ב-1 בספטמבר 2009 נכנס לכלא חרמון לרצות את עונשו[26]. לאחר ניכוי שליש מתקופת המאסר שנקבעה לו, שוחרר מכלאו ב-16 בינואר 2013[27].

הירשזון השיב להסתדרות העובדים הלאומית את הכספים שלקח ממנה, אך פקיד השומה קבע להירשזון שומה לשנים 2000–2005, בה בכל שנת מס התווספה להכנסתו חמישית מסכום הגנבה – כהכנסה מעסק, החייבת במס[28]. בנוסף נקבע כי בהיותו עסק, היה על הירשזון לנהל פנקסים, ומשלא עשה כן הוטלה עליו תוספת מס[29]. הירשזון ערער לבית המשפט המחוזי על החלטת פקיד השומה, וטען כי במהלך שנת 2009 השיב סך כולל של 1,730,000 ש"ח, ויש לאפשר לו לנכות סכום זה כהוצאה בייצור הכנסתו בשנים שבהן נזקפו להכנסתו סכומי הגנבה, וציין כי בשנה שבה השיב את הכספים אין לו כל מקורות הכנסה מהם יוכל לנכות את כספי ההשבה באותה שנה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי אין מקום להתחשבות באי-קיומם של מקורות הכנסה למערער בשנת ההשבה שמהם יוכל לנכות את סכום ההשבה כהוצאה. עם זאת קיבל בית המשפט את ערעורו של הירשזון בעניין החובה לנהל פנקסים ביחס לכספי המעילה[30], וביטל את הקנס שהוטל עליו בגין אי-ניהול פנקסים. הירשזון ערער לבית המשפט העליון, ושם נפסק, בפסק דין הירשזון-דמארי, שיש להתיר קיזוז מההכנסה בשנים הנ"ל של חצי מסכום ההשבה. פקיד השומה ביקש דיון נוסף בפסק דין זה, ובדיון הנוסף נקבע שאין להתיר קיזוז כלשהו של כספי הגנבה מול כספי ההשבה[31].

חיים אישיים עריכה

הירשזון היה אלמן ואב לשלושה בנים. בנו הבכור עופר הירשזון הוא איש עסקים הפעיל בשוק ההון[32]. בנו ברק נדון ל-7 חודשי מאסר לאחר שהורשע בעבירות של נהיגה בשכרות וקלות ראש ובגרימת חבלה של ממש אחרי תאונת דרכים שעבר שגרמה לפציעה קשה של חברתו בת ה-24[33][34].

הירשזון נפטר ב-7 במרץ 2022, בגיל 81[35].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ורד לוביץ', בית המשפט קבע: אברהם הירשזון גנב, באתר ynet, 8 ביוני 2009
  2. ^ משלחת של הנוער העובד הלאומי עלתה לקברה של שרה אהרונסון, הַבֹּקֶר, 21 באוקטובר 1965
  3. ^ חיים הנגבי, גברי בנאי: "כמו נעלי השבת של עובד", כותרת ראשית, 14 בספטמבר 1983
  4. ^ חנן קריסטל, מי הרוויח, מי הפסיד, חדשות, 10 באוגוסט 1984
  5. ^ זאב אופירי, 45 לגטו ורשה: 2,000 נערים יהודים יצעדו למחנה אושוויץ, חדשות, 26 בינואר 1988
  6. ^ 1 2 זאב אופירי, משלחת לזכר מסע המוות, חדשות, 10 באפריל 1988
  7. ^ נורית דברת, הביקור במחנות ההשמדה בפולין השאיר אותנו המומים וכואבים, מעריב, 8 בספטמבר 1986
  8. ^ אילן כפיר, תוך כמה ימים: חילופי נציגים דיפלומטים עם פולין, חדשות, 18 במאי 1986
  9. ^ נורית דברת, טופול ינחה חידון הגבורה בוורשה, מעריב, 26 בינואר 1988
  10. ^ צבי זרחיה, ח"כ אברהם הירשזון צפוי להיבחר בשבוע הבא ליו"ר ועדת הכספים, באתר הארץ, 27 בפברואר 2003
  11. ^ מזל מועלם, גדעון אלון, שרון צפוי לאשר היום מינוי שרים במקום שרי העבודה שפרשו, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2005
  12. ^ עירית רוזנבלום, מוקם צוות ממשלתי לקידום הקמת קזינו באילת, באתר TheMarker‏, 3 במרץ 2005
    הארץ, הירשזון חולם על לאס וגאס, באתר TheMarker‏, 26 באפריל 2005
  13. ^ צבי זרחיה, הירשזון חושש ממחטף פוליטי: הסיר את ההצעה להקמת קזינו באילת מסדר יומה של הממשלה, באתר TheMarker‏, 30 בנובמבר 2005
  14. ^ צבי לביא, ‏ג'נרלי תקים קרן של 12 מיליון דולר לפיצוי יורשי המבוטחים שנספו בשואה, באתר גלובס, 18 ביוני 1997
  15. ^ מוטי בסוק, המשימה הראשונה של הירשזון: אישור תקציב 2006 והכנת התקציב ל-2007, באתר הארץ, 2 במאי 2006
    סטלה קורין-ליבר, ‏10 הנקודות שיקבעו האם הירשזון יהיה הצלחה או כישלון כשר האוצר, באתר גלובס, 2 במאי 2006
  16. ^ צבי זרחיה, שר האוצר נחוש להעביר את תקציב המדינה לשנת 2007 בקריאה שנייה ושלישית ב-31 בדצמבר 2006, באתר הארץ, 3 ביולי 2006
  17. ^ יצחק קליין, עזבו את הכלכלה, זה הזמן להתכונן למלחמה הבאה, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2006
  18. ^ מוטי בסוק, הממשלה אישרה קיצוץ 870 מיליון שקל במשרדים למימון חלק מהתוספת לביטחון, באתר הארץ, 7 בינואר 2007
    עדי בן ישראל ורן רימון, ‏אין הפתעות: תקציב המדינה לשנת 2007 בהיקף כ-294 מיליארד שקל עבר ברוב של 63 תומכים מול 31 מתנגדים; 6 ח"כים נמנעו בהצבעה, באתר גלובס, 4 בינואר 2007
  19. ^ צבי לביא, הירשזון: מס הכנסה שלילי כבר השנה בכמה מקומות, באתר ynet, 29 בינואר 2007
       יוסי גרינשטיין, תוכנית צמצום הפערים החברתיים של האוצר, באתר nrg מעריב, 29 בינואר 2007
  20. ^ צעדים לצמצום הפערים החברתיים והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, החלטה מספר 1134 של ממשלת ישראל השלושים ואחת, משנת 2007, באתר של משרד ראש הממשלה
  21. ^ אפרת וייס וצבי לביא, בין החשדות: הירשזון קיבל כספים במזומן, באתר ynet, 21 במרץ 2007
  22. ^ נועם שרביט, ‏מזוז אינו רואה דחיפות מיוחדת בהשעיית הירשזון או בהתפטרותו - כל עוד החקירה בעיצומה, באתר גלובס, 25 במרץ 2007
  23. ^ אביעד גליקמן, הוגש כתב האישום נגד אברהם הירשזון, באתר כלכליסט, 4 ביוני 2008
  24. ^ עפרה אידלמן ותומר זרחין, שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, הורשע בעבירות של גניבה, באתר הארץ, 8 ביוני 2009
  25. ^ מיכל שפירא, גזר הדין של הירשזון: 5 שנים ו-5 חודשים בכלא, באתר nrg‏, 24 ביוני 2009
  26. ^ רונן מדזיני ורענן בן-צור, הבוקר: בניזרי והירשזון הולכים לכלא, באתר ynet, 1 בספטמבר 2009
  27. ^ הבוקר: אברהם הירשזון ישתחרר מהכלא, באתר ynet, 16 בינואר 2013
  28. ^ לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה
  29. ^ לפי סעיף 191 לפקודת מס הכנסה
  30. ^ זאת כיוון שאין לצפות מאדם שיוציא חשבונית מס על פעולת גניבה שלו.
  31. ^ מלכה רדוזקוביץ', ‏העליון ביטל את הלכת הירשזון: לא יקזז הפסדו מהשבת הגניבה, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2017
    דנ"א 2308/15 פקיד השומה רחובות ופקיד השומה כפר סבא נ' אילנה דמארי, אבישי דמארי ואברהם הירשזון, ניתן ב־12 בספטמבר 2017
  32. ^ נתן שבע, עופר הירשזון לא חוזר לבורסה, באתר הארץ, 11 ביוני 2008
    עדי בן ישראל , ‏עופר הירשזון יוצא מחילן טק: מוכר החזקותיו לשותפו באום, באתר גלובס, 30 באפריל 2010
  33. ^ חן מענית, ‏חשד: בנו של אברהם הירשזון נהג בשכרות וגרם לתאונה, באתר גלובס, 2 באפריל 2012
  34. ^ חן מענית, ‏האב יצא, הבן נכנס: 7 חודשי מאסר בפועל לברק הירשזון, באתר גלובס, 23 בינואר 2013
  35. ^ ירון דרוקמן, איתמר אייכנר ומורן אזולאי, נפטר שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, שריצה מאסר על גניבת מיליונים, באתר ynet, 7 במרץ 2022