אברהם הלוי אמיגו

רב , פוסק ודרשן ספרדי טורקי וארץ-ישראלי

רבי אברהם הלוי אמיגו (ה'ש"ע 1610 (לערך), אדריאנופול - ה'תמ"ג 1683, ירושלים) היה מחכמי ארץ ישראל שבאו מטורקיה. פוסק נודע, מקובל, דרשן ובעל מוסר.

אברהם הלוי אמיגו
לידה 1610? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1683 (בגיל 73 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1683 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

נולד באדריאנופול בשנת ה'ש"ע (1610) לערך, למשפחה שמקורה בספרד. בעודו צעיר לימים נתקבל לרב בעיר אדריאנופול. עלה לארץ ישראל בערך בשנת ה'תט"ו (1655), התיישב בירושלים ונמנה עם חכמי ישיבת בית יעקב שבראשה עמד רבי יעקב חגיז.

רבני מצרים וטורקיה הפנו אליו שאלותיהם בהלכה, ותשובותיו נחשבו בעיני חכמי דורו כמכריעות. כמו כן התכתב עם רבי אהרן אבן חיים (השני).[1] ר' יעקב עמדין בספרו "תורת הקנאות"[2] מנה את ר' אברהם בין שלושת גדולי הדור שהיו בירושלים.

עמד בראש ישיבת "בעלי בתים". השתלם בקבלה והיה בחוג המקובלים של רבי יעקב צמח.

בין תלמידיו היו ר' דוד הכהן מחבר דעת קדושים ור' חיים אבולעפיה, ממייסדי היישוב היהודי המחודש בטבריה. לחם בתקיפות נגד שבתי צבי ופעל להחרמתו. בשנת ה'תכ"ו (1666) נבחר בידי רבני קושטא כאחד מארבעת גדולי ישראל שנשלחו לעזה, לחקור את נתן העזתי, שליח של שבתי צבי.

הרב אמיגו נפטר בירושלים בשנת ה'תמ"ג (1683).

חיבוריו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שם הגדולים ערך רבי אהרן אבן חיים.
  2. ^ רבי יעקב עמדין: "תורת הקנאות", עמוד 53