אברהם בקראט
רבי אברהם בן שמואל הלוי בקראט (המאה ה-15, מלאגה – המאה ה-16, תוניסיה), מראשוני הפרשנים על פירוש רש"י לתורה, רב, מתרגם, היסטוריון, משורר ובלשן ממגורשי ספרד, בנוסף חיבר גם כרוניקה על גירוש ספרד ומספר חידות ושירים ופיוטים, וכן תרגם מס' פתגמים מערבית. כמו כן חיבר הגהות לפירוש המשניות של הרמב"ם על סדר קדשים וסדר טהרות (כת"י).[1]
| לידה |
המאה ה־15 מאלגה, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־16 |
| מדינה |
ספרד |
| תקופת הפעילות |
? – המאה ה־16 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד במאלגה שבספרד. לאחר גירוש ספרד נדד לצפון אפריקה והתיישב בתלמסאן. בשנת ה'רס"ז (1507) עבר לתוניסיה שם נפטר.
את הסבל הרב במהלך הגירוש מתאר הרב כך "ומכללם באנו למלכות תלמסאן כשנים עשר אלף נפש. ויפול מן העם בעת ההיא כשלשת אלפי איש פגרים מתים מרוב הדאגה. ושאריתם בשוקים וברחובות ערום הלכו בלי לבוש, נעו עברי״ם בחוצות חבקו אשפתות. ויחזק עליהם הרעב בשנה ההיא, כי עצור עצרנו ונלאו נשוא, וחזרו מהם רבים אין מספר למלכות קשתאלה, וימירו את כבודם. וכן קרה לבאים מהם למלכות פורטוגל ולבאים למלכות פאס…" היה בקיא בשפה הערבית ולפניו עמדו מספר ספרים שאבדו מאתנו למשל אחדים מספרי הדקדוק של שמואל הנגיד.[2] עמד בקשרי שירה עם משוררי זמנו כגון אברהם בן זמרה.[3]
ספריו וכתביו
עריכהספר הזיכרון בהגיעו לתוניס בשנת רס"ז החל לחבר את ספר הזיכרון על פירוש רש"י על התורה[3] בספר התחיל לראשונה לסדר את הכללים לפירוש רש"י. מלאכת החיבור הושלמה עד שנת רע"ו (1516), אך החיבור לא הודפס עד שנת תר"ה (1845).
בשנת תר"ה הודפס החיבור לראשונה על ידי רבי אליעזר אשכנזי מתוניס (אנ') בדפוס הרב יהודה שמואל אשכנזי בליוורנו. הספר הודפס בשלוש מהדורות כשגוף הספר שווה אך החלק הראשון של ההסכמות שונה, מהדורה אחת הודפסה עם הסכמות רבני אלג'יריה, מהדורה שנייה עם הסכמות רבני איטליה ובהם גם הרמח"ל ששיבח רבות את הפירוש, ומהדורה נוספת ללא הסכמות. הספר הודפס בפעם השנייה על ידי הרב משה פיליפ בשנת תשמ"ה ע"פ כתב יד ודפוס ראשון, בנוסף על מבוא הסוקר את שיטת הספר בפירושו את דברי רש"י.
בספרו זה עשו שימוש רבים ממפרשי ומבקרי הנוסחאות ברש"י שאחריו.
פירוש על פי' הרמב"ם על המשנה (כת"י) הפירוש נכתב גם הוא בתוניס על פירוש המשנה לרמב"ם דפוס נאפולי על מסכתות כלים ואהלות מסדר טהרות ועל חלק מסדר קדשים, החיבור כולל אלפי הערות בכתב יד על הספר, בתחילת החיבור מסביר הרב את סיבת כתיבתו בגלל הטעויות הרבות שנפלו בתרגום.
וכך כתב הרב בתחילת החיבור, בע"ה אמ'[ר] אברהם הלוי בקראט, בראותי את ההקדמה רבת התועלת שהקדים אדוננו הר"ם במז"ל לביאור סדר טהרות... שהם בזאת הנוסחא הדפוסיית סרות טעם, בין מצד בעל הדפוס בין מצד המעתיק הראשון שמעך לשון ערב"י ש[?] בין דדיה ובדה מלבו דברים לא כוון אליהם אדוננו ז"ל, אמרתי ראוי לי לחוס על כבוד קונה, ולתמוך יד ימינה, להרימה מאשפות הטעיות ההם, ולא אניח פה מפיק מרגליות לחוך עפר ההעתקה המשובשת הזאת...
קישורים חיצוניים
עריכה- ספר הזכרון, ליוורנו תר"ה, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ כתב היד באתר בידספיריט
- ^ ספר הזיכרון עמ' כד
- ^ 1 2 ישעיהו מאורי, "ליחסו של ר' אברהם בקראט בעל 'ספר זיכרון' לפירוש רש"י לתורה", שאנן כ (תשע"ה), עמ' 47–56.