אברהם חיים גרין

רופא ואיש ציבור ארץ-ישראלי

אברהם חיים גרין (1892י"ג באייר תרע"ח, אפריל 1918) היה רופא, ואיש ציבור ביישוב, פעיל ב"ועד ההגירה" לעזרת מגורשי תל אביב שהוגלו אל הגליל, רופא יחיד בתקופתו בכל אזור צפת וראש פינה. פעל למיגור טיפוס הבהרות, מגפה שהשתוללה באזור הגליל (1916–1918)[1] ונדבק באותה מחלה מאחד ממטופליו. נפטר בגיל 26.

אברהם חיים גרין, בערך ב-1910

קורות חיים

עריכה

גרין נולד בירושלים, לטויבה (אחותו של יהודה ראב, ממייסדי פתח תקווה) וליעקב, שהיה סוחר בגדים. האב, יעקב גרין, יליד ירושלים היה בנו של אברהם חיים גרין מברודי שבגליציה. הסבא עלה לארץ ישראל במסע שנמשך כמעט עשור. המסע החל ב־1840, עבר דרך אודסה, שם התחתן הסבא עם יהודייה מקומית, סלובה ואחר כך לאיסטנבול, שם הסבא חי ועבד שש שנים וגם נולד לו בנו הבכור יחזקאל. בשנת 1848 הפליגו בני משפחת גרין מאיסטנבול לביירות, ומשם הגיעו ברכיבה על סוסים לצפת ואחר כך לירושלים, בה עסק הסבא בחייטות ובמסחר.

בירושלים נולדו לאברהם חיים וסלובה שני בנים נוספים, משה ואחריו יעקב, הוא אביו של גרין.

משגדלו יעקב ואחיו הם פתחו עסק לבגדים מוכנים ומיובאים והתקנתם לפי רצון הלקוח, עסק ראשון מסוגו ביישוב הישן. בהמשך עברו שניים מהאחים, הבכור יחזקאל והצעיר יעקב, ליפו, כאשר רק משה נשאר בירושלים.

יעקב עבר עם משפחתו לחיפה ופתח גם בה בית-מסחר לתפירת בגדים ולמכירת בגדים מוכנים.

ליעקב וטויבה נולדו חמישה בנים: שלמה גרין הבכור, דב-ברנארד, יצחק-איזאק, יהושע ובן הזקונים אברהם חיים.

גרין קיבל חינוך מסורתי והשכלה כללית וסיים את בית הספר אליאנס (ירושלים). בגיל 16 יצא ללמוד רפואה באוניברסיטה האמריקאית בביירות, שם עסק גם בפעילות ציונית ואף כיהן כיושב ראש אגודת הסטודנטים היהודים "קדימה".

הוא יועד על ידי אחיו, שמימנו את לימודיו, להשתלב בחברת התרופות שלהם "האחים גרין" (לימים כצט), אך בסיום הלימודים, בשנת 1913, בן 21 בחר להשתקע בצפת ולפתוח מרפאה פרטית. מהר מאוד נודע שמו ברבים, כ"רופא העדה האשכנזית", שהחזיק בנוסף למרפאה גם בית מרקחת, רוקח ועוזר.

בצפת התגוררו לפני מלחמת העולם הראשונה כ-13,500 תושבים. שבעת אלפים וחמישה מתוכם היו יהודים ורובם היו סמוכים על שולחן "החלוקה". חודשיים לאחר תחילת המלחמה נותק הקשר עם אירופה ו"החלוקה" נפסקה. זולת בנק אפ"ק לא היה בעיר כל מוסד ציבורי שיכול היה לסייע כספית ליהודים. גרין הפך לפעיל הראשי בוועד לחלוקת הסיוע שבא מעבר לים. מטעם הרב יהונתן בנימין הורביץ, מנהל ענייני "ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם" בארץ, הוא התמנה לחלוקת הכספים הנשלחים משם. הוא אף נהג להוסיף לכספים אלה, ב"מתן בסתר" מהכנסותיו, שקיבל בעד טיפול רפואי בחולים לא-יהודים אמידים.

במקביל, המיסיונרים האנגלים גורשו מהעיר כאזרחי האויב, ובית-החולים שלהם נסגר. בית-החולים רוטשילד, הממוקם מולו המשיך לפעול, אך נוהל כמרפאה על ידי רופא בשם ד"ר צוגנהיבה. גרין, שהיה נתין אוסטרי לא גויס לצבא, ובמרפאתו שנתמכה על ידי "פקידי ואמרכלי אמסטרדם", טיפל בתושבי הסביבה ובתושבי ראש פינה.

המגפה בצפת ופטירתו בן 26

עריכה

בראשית 1916 פרצה בעיר מגפה קשה של טיפוס הבהרות. עם התגברותה הוחרם בית החולים רוטשילד מידי הקהילה היהודית והוקדש לטיפול בנפגעי הטיפוס בניהול רופאים טורקיים. בקיץ 1916 הוסב בית-החולים לבית חולים צבאי עבור פצועי המלחמה הטורקיים.

עם פרוץ המגפה נבחר ועד סיוע מקומי בן 12 איש, בראשות מנהל סניף בנק אפ"ק במקום, יהושע קרניאל. סגנו היה גרין. הוועד פעל כשלושה וחצי חודשים והתפטר. גרין הועמד אז בראשות הוועד ויחד עם ד"ר צבי ברדש, גם הוא נתין אוסטרי, הצליח לייצב את המצב.

ד"ר ברדש, נדבק בטיפוס ומת בעת מילוי תפקידו במרץ 1916, וגרין נותר לבדו לטפל ביהודי העיר.

בערב פסח תרע"ז, 6 באפריל 1917 גורשו בפקודת ג'מאל פחה רבים מיושבי תל אביב ויפו, לשומרון ולעמק הירדן, במה שנודע לימים כגירוש תל אביב (להבדיל מגירוש יפו (1914)). גם לצפת הגיעו גולים רבים כשהם חולים בדיזנטריה. גרין התמסר לפעולות "ועד ההגירה" לעזרת המגורשים. הוא השתדל לסדר חלק מהם בצפת, כדי להכניס חיים אל העיר, הגוועת ברעב ולמצוא מקום מגורים למגורשים. גרין היה זה שדרש בתוקף להוציא את המגורשים ממחנה האוהלים על שפת הכנרת, לאוויר המבריא של צפת והוא היה זה שכלכלם בחלב ובכינין[2].

בסתיו 1917 הסתתרו ארבעה מאנשי ניל"י בביתו.

בשנת 1918 פרץ בצפת גל נוסף של טיפוס הבהרות. מאות מתושבי העיר, המותשים משנות רעב ומצוקה, מתו. לצפיפות ולחולי הצטרפו מאות מהמגורשים מיהודי מרכז הארץ.

הטיפול הרפואי במגורשים הופקד בידי ועד ההגירה, הכפוף לוועד הצירים הציוניים בירושלים. הוועד הקים בתי חולים ארעיים – נקודות איסוף לחולים – והקהילה היהודית פתחה בית חולים בבניין ישיבת הריב"ז (רבי יוחנן בן זכאי), שם אושפזו עשרות חולים ומאות טופלו. גרין ועוזריו התמנו ל"ועד עזרת חולים כללית" ובין השאר הכינו תמיסות של כינין וקוקאין, אותם מכרו במחיר הוגן לכל חולה.

גרין התמסר לטפל בנגועי טיפוס הבהרות, מבלי לחשוש לסכנה הצפויה לו. ואכן, תוך כדי טיפולו בחולים הוא נדבק במחלה בעצמו, ממטופלו מנהל בית-הספר בראש פינה המורה שמחה וילקומיץ. ב-25 באפריל 1918, י"ג באייר תרע"ח, בן 26 בלבד, הוא נפטר[3].

גרין נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בצפת. במגדל הספידו את גרין הרופא חיים חיסין, מנהל חוות מגדל משה גליקין ומאיר דיזנגוף, שאמר בין השאר: "הודות להשפעתו הכבירה של המנוח נעשיתי אני התובע תביעות למען צפת. מהכספים, המגיעים לידי, אני מפריש בכל פעם חלק לאנשים הזקוקים בצפת". חיים חיסין החליף את גרין כרופא של צפת עד יולי 1918.

גרין היה נשוי לחיה בת בנימין ינוביץ ולזוג נולדה בת בשנת 1918, שנת מותו, מירונה.

לאחר מותו של גרין

עריכה

רעייתו חיה עברה להתגורר בטבריה, שם המשיכה לעסוק בענייני רווחת הציבור וכונתה הגב' דר' גרין[4]. היא ובתם מירונה נמצאו בצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה, שם הן חברו ל'מאקי' - המחתרת האנטי-נאצית הצרפתית ועסקו בעיקר בהצלת ילדי ישראל. מירונה נישאה למיכאל גרינברג, והייתה פעילה בויצו ירושלים[5]. האח יהושע הקים מרפאות בישובי הגליל העליון, על שם אחיו הד"ר אברהם חיים גרין.

אותו אח, יהושע גרין יחד עם חתנו, הד"ר זמטר ניהלו את חברת התרופות "האחים גרין" בקהיר, מצרים עד לימי הנשיא גמאל עבד אל נאצר, שהלאים את החברות הזרות בארצו.

שלושת האחים: דב-ברנארד, יצחק-איזאק, ויהושע מונו לסוכן הראשי של חברת 'אגפא' במצרים. הם פתחו סניפים באלכסנדריה, יפו וחיפה, ויצרו קשרי שיווק ברחבי המזרח-התיכון לפרפאראטים פרמצבטיים, מכשירים כירורגיים וכו'. החברה שהקימו נקראה "י. גרין ושות' (א"י) בע"מ". בשנת 1942 הם שינו את שמה ל"י.ג ושות' (פלסתינה) בע"מ" והחלו לייצר תרופות עבור השוק המקומי והבריטים, בשיתוף חיים ויצמן, מכון זיו (לימים מכון ויצמן) וחברת P.HP.P (חברת תרימה). בשנת 1956 שינתה החברה את שמה בשנית והפעם ל"כצט" (כימיקלים וציוד טכני) ועברה מבעלות משפחת גרין לבעלות משפחת כהן זוסמן.

האח הבכור שלמה גרין רכש 114 דונם בקרבת מקוה ישראל ועליהם הקים את "שכונת גרין" – ראשיתה של העיר חולון[6].

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: גרין אברהם חיים, עמוד 161
  2. ^ "ד"ר גרין כלכלם בחלב ובחינין והאוויר הטוב פעל את שלו והחלי סר" "המצפה", י"ד תשרי תרע"ח
  3. ^ ד"ר אברהם גרין - כינה הרגה אותו 25.4.1918 – צפת סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850 (עודד ישראלי)
  4. ^ טבריה - מכתבנו המיוחד, דואר היום, 30 במרץ 1921
  5. ^ נ. לוי "פרקים", עמוד 304
  6. ^ "שכונת גרין" אתר העיר חולון