אברהם חלפי

משורר ושחקן תיאטרון ישראלי (1906–1980)

אברהם חלפי (כ' באדר ה'תרס"ו, 17 במרץ 1906כ"ד בסיוון ה'תש"ם, 8 ביוני 1980) היה משורר ושחקן תיאטרון ישראלי. חבר בסגל השחקנים של תיאטרון האוהל ותיאטרון הקאמרי.

אברהם חלפי
אברהם חלפי, 1951. צילום: בנו רותנברג.
אברהם חלפי, 1951. צילום: בנו רותנברג.
לידה 17 במרץ 1906
כ' באדר ה'תרס"ו
לודז', האימפריה הרוסית
פטירה 8 ביוני 1980 (בגיל 74)
כ"ד בסיוון ה'תש"ם
תל אביב-יפו, ישראל
סוגה מועדפת תיאטרון, שירה
מדינה האימפריה הרוסית, פלשתינה (א"י), פולין, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19251980 (כ־55 שנים)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אברהם חלפי בתפקיד התך בהצגת מגילת פורים, האהל, 1938
לוחית זיכרון על ביתו של חלפי ברח' ישראלס 10 בתל אביב
שיר משירי חלפי באנדרטה לנופלים במערכות ישראל בצלפון

ביוגרפיה

עריכה

חלפי נולד בעיר לודז' בפולין לשמואל ופייגה חלפי. לפי האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו נולד חלפי ב-1 במרץ 1904, ועל פי תעודת הנישואים שלו, שנמצאה בארכיון המדינה, נולד בין 1903–1904. אך על פי עדותו של חלפי עצמו, בטופס בכתב ידו המצוי בארכיון גנזים, נולד ב-17 במרץ 1906. אחיו, המשורר שמשון חלפי, העיד שהסיבה לשני תאריכי לידה הרשמיים היא ניסיון זיוף שביצע אביו כדי להערים על השלטונות בפולין ולהמנע מגיוס לצבא, וכי תאריך הלידה הנכון הוא 1906[1].

בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עברה משפחתו לאימפריה הרוסית, תחילה למינסק ואחר כך לאומן. חלפי למד בגימנסיה רוסית ושיחק בלהקת חובבים. ב-1922 חזר עם משפחתו לפולין, לעיר ברסט ליטובסק.

ב-31 ביולי 1924 עלה לארץ ישראל באוניה קוריניליה[2]. בהגיעו לארץ הצטרף ל"גדוד העבודה" ועסק בחקלאות. ב-1925 התקבל לסטודיו של תיאטרון אֹהֶל, קולקטיב שהקימה ההסתדרות ושחקניו עבדו לפרנסתם בסלילת כבישים, ואת תפקידו הראשון על הבמה קיבל בהצגה "דייגים" שהועלתה ב-5 במרץ 1927. חלפי המשיך להיות בקולקטיב "אֹהֶל" עד שנת 1952, אז פרש ועבר לתיאטרון הקאמרי שנה אחר כך. הופעת הבכורה של חלפי בקאמרי הייתה ב-28 ביוני 1953, בתפקיד ראשי בהצגה "תעלולי נאסר א- דין". (שיחק כנאסר א- דין)[1]. בקאמרי גילם כשישים תפקידים שונים, כאשר בין תפקידיו הידועים נמנים: הפָּקיד אקאקי אקאקייביץ' בשמצ'קין בהצגה "האדרת" (1956) והאישון בהצגה "עוץ לי גוץ לי"[3].

ב-1972 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "פלוך" בבימויו של דן וולמן, על פי תסריט מאת חנוך לוין.

בשנת 1926 החל חלפי לכתוב שירה, ועד 1932 כתב בשפה הרוסית, כשהוא חותם על שיריו "א. אדם חלפי"[4]. שיריו הראשונים בעברית פורסמו ב-1933 בכתב העת "כתובים", ובשנת 1939 יצא לאור קובץ ראשון משיריו "מזווית אל זווית". שיר שלו שהתפרסם בתקופה זו, הוא "שיר הכד", בלחנו של מרדכי זעירא. בגיל 29, בשנת 1935, נישא לרופאה ילידת וינה, אנטוניה שולטס (בורשטיין), אך נפרד ממנה כשנה לאחר הנישואין (על פי העתקי תעודות מארכיון המדינה). זמן קצר לפני מותו התחתן עם השחקנית הצעירה כרמלה גיא (חלפי).

חלפי נפטר בתל אביב ב-8 ביוני 1980 בגיל 74 ונקבר בבית העלמין קריית שאול.

אחיו הצעיר הוא המשורר שמשון חלפי, אביה של המשוררת רחל חלפי. אחותו היא פנינה קונסטנטינר-גלעד.

לזמר אריק איינשטיין היה קשר מיוחד לחלפי, ששימש סנדקו בברית המילה ושהיה חבר לעבודה של אביו, השחקן יעקב איינשטיין. ב-1988, הוציא איינשטיין אלבום משירי אברהם חלפי. על מצבתו של איינשטיין חרוטה שורה משיר של חלפי: "אני מצמצם את עצמי כדי נקודה אלמונית, שלא להטריד בגופי מלכויות".

שירתו

עריכה

החל מאמצע שנות ה-30 נמנה חלפי עם חבורת המודרניסטים "קבוצת שלונסקי-אלתרמן", ושיריו התפרסמו בעיתון "דבר" ובכתבי עת[5]. החל מקום המדינה זכתה שירתו להערכה רבה יותר מאשר קודם לכן.

דן מירון כתב: "לכל אורך התפתחותה עומדת שירת חלפי בסימן של כפילות: קביעות והמשכיות לעומת שינוי והתחדשות. שירה זו בלתי משתנה מבחינה תמטית. מתחילתה ועד סופה היא נותרה שירה הגותית-קונטמפלטיבית, שבה תוהה ״אני״ מבודד, ״חולם בסתר יחידותו״ כפי שניסח זאת המשורר, מושלך אל תוך חלל נפשי-קיומי לא מוגדר או הרוס, צופה מתוכו בעצמו, ומחפש ללא הרף דרכים ליציאה מעצמו אל הזולת האנושי, ואל ״אינפניו״ של אלוה, שיותר משהוא קיים הוא מבוקש... נגעה שירתו בעצבים החשופים של ציבור הקוראים יותר משעשתה זאת שירתם של בני דורו וקבוצתו."[6]

ארכיונו מצוי במכון גנזים אשר בבית אריאלה בתל אביב[5].

"עטור מצחך"

עריכה
  ערך מורחב – עטור מצחך

יוני רכטר הלחין כמה משיריו של חלפי ובהם: "עטור מצחך", "סתו יהודי", "צער לך", "שיר על יונה בְּחלוני" ועוד.

לבקשתו של אריק איינשטיין הלחין מיקי גבריאלוב את השיר השיר על התוכי יוסי שחלפי כתב בשנת 1935.

מילות "עטור מצחך" נכתבו בידי חלפי בסוף שנות החמישים של המאה ה-20. השיר הולחן כ-20 שנה לאחר מכן בידי יוני רכטר, ופורסם לראשונה ב-1977 במסגרת אלבומו של אריק איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'". השיר נחשב לאחד מהשירים היפים ביותר בזמר העברי.

הסרט "חייו מלאי שיר" של אורי משגב (2014) עוסק בכתיבת השיר.[7]

פרסים

עריכה

ספריו

עריכה
  • מזווית אל זווית, תל אביב, הוצאת "יחדיו", תרצ"ט 1939.
  • שירי האני העני, הקיבוץ המאוחד, 1951.
  • כאלמונים בגשם, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשי"ט 1958.
  • מול כוכבים ועפר, מבחר שירים, הקיבוץ המאוחד, תשכ"ב 1962.
  • אינפניו ההולכים לקראתי, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשכ"ו 1966.
  • שירים, מבחר, ציורים ג'ורג' שמש, עקד, תשכ"ח 1968.
  • בצל כל מקום, שירים, עקד, תל אביב תש"ל 1970.
  • נילי וטלי ורני טפשוני, לילדים, כתב אברהם חלפי, צייר אבי מרגלית, ספרית פועלים, תל אביב תשל"ד 1973.
  • מאשפות ירים, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשל"ד 1974.
  • ישן וגם חדש, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1977.

לאחר מותו

  • שירים מן הזמן החשוך, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשמ״ד 1984.
  • שבעה גמדים ועוד שירי ילדים , לילדים, אברהם חלפי, הובא לדפוס על ידי שמשון ורחל חלפי, צייר יעקב גוטרמן, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1986.
  • שירים (2 כרכים), הקיבוץ המאוחד, תשמ"ז 1986-תשמ"ח 1988.
  • שנינו אהבנו שירת כוכבים, שירים מאת אברהם חלפי, תרגם ליידיש יוסף ארליך, עיטר מנשה קדישמן, מכון הברמן למחקרי ספרות, לוד, תשנ"א 1991.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 יאירה גינוסר, המשורר אברהם חלפי ותנועת הפועלים - מאמר, באתר הספרייה הלאומית, ‏תשמט
  2. ^ חלפי עצמו, במכתב לאברהם שאנן (מכון גנזים, אוסף 448 / סימול 4376), כתב שעלה ב-1925.
  3. ^ אברהם חלפי, באתר עיריית תל אביב
  4. ^ יאירה גינוסר, ⁨אדם - שמו האחר של אברהם חלפי ⁩, באתר הספרייה הלאומית, ‏3 יולי 1987
  5. ^ 1 2   אבי אלון, אני מצמצם עצמי כדי נקודה אלמונית כדי לא להטריד, באתר הארץ, 5 ביולי 2023
  6. ^ אברהם חלפי, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
  7. ^ גילי איזיקוביץ, אורי משגב מגלה את סיפורו של המשורר אברהם חלפי, באתר הארץ, 10 ביולי 2014