אברהם חלפי

אברהם חלפי (כ' באדר ה'תרס"ו, 17 במרץ 1906 – כ"ד בסיוון ה'תש"ם, 8 ביוני 1980) היה משורר ושחקן תיאטרון ישראלי. חבר בסגל השחקנים של תיאטרון האוהל ותיאטרון הקאמרי.

אברהם חלפי

אברהם חלפי, 1951. צילום: בנו רותנברג.
לידה	17 במרץ 1906 כ' באדר ה'תרס"ו לודז', האימפריה הרוסית
פטירה	8 ביוני 1980 (בגיל 74) כ"ד בסיוון ה'תש"ם תל אביב-יפו, ישראל
סוגה מועדפת	תיאטרון, שירה
מדינה	האימפריה הרוסית, פלשתינה (א"י), פולין, ישראל
תקופת הפעילות	1925–1980 (כ־55 שנים)
פרופיל ב-IMDb

אברהם חלפי בתפקיד התך בהצגת מגילת פורים, האהל, 1938

לוחית זיכרון על ביתו של חלפי ברח' ישראלס 10 בתל אביב

שיר משירי חלפי באנדרטה לנופלים במערכות ישראל בצלפון

ביוגרפיה

חלפי נולד בעיר לודז' בפולין לשמואל ופייגה חלפי. לפי האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו נולד חלפי ב-1 במרץ 1904, ועל פי תעודת הנישואים שלו, שנמצאה בארכיון המדינה, נולד בין 1903–1904. אך על פי עדותו של חלפי עצמו, בטופס בכתב ידו המצוי בארכיון גנזים, נולד ב-17 במרץ 1906. אחיו, המשורר שמשון חלפי, העיד שהסיבה לשני תאריכי לידה הרשמיים היא ניסיון זיוף שביצע אביו כדי להערים על השלטונות בפולין ולהימנע מגיוס לצבא, וכי תאריך הלידה הנכון הוא 1906.

בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עברה משפחתו לאימפריה הרוסית, תחילה למינסק ואחר כך לאומן. חלפי למד בגימנסיה רוסית ושיחק בלהקת חובבים. ב-1922 חזר עם משפחתו לפולין, לעיר ברסט ליטובסק.

ב-31 ביולי 1924 עלה לארץ ישראל באוניה קוריניליה. בהגיעו לארץ הצטרף ל"גדוד העבודה" ועסק בחקלאות. ב-1925 התקבל לסטודיו של תיאטרון אֹהֶל, קולקטיב שהקימה ההסתדרות ושחקניו עבדו לפרנסתם בסלילת כבישים, ואת תפקידו הראשון על הבמה קיבל בהצגה "דייגים" שהועלתה ב-5 במרץ 1927. חלפי המשיך להיות בקולקטיב "אֹהֶל" עד שנת 1952, אז פרש ושנה אחר כך עבר לתיאטרון הקאמרי. הופעת הבכורה של חלפי בקאמרי הייתה ב-28 ביוני 1953, בתפקיד ראשי בהצגה "תעלולי נאסר א- דין". (שיחק כנאסר א- דין). בקאמרי גילם כשישים תפקידים שונים, כאשר בין תפקידיו הידועים נמנים: הפָּקיד אקאקי אקאקייביץ' בשמצ'קין בהצגה "האדרת" (1956) והאישון בהצגה "עוץ לי גוץ לי".

ב-1972 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "פלוך" בבימויו של דן וולמן, על פי תסריט מאת חנוך לוין.

בשנת 1926 החל חלפי לכתוב שירה, ועד 1932 כתב בשפה הרוסית, כשהוא חותם על שיריו "א. אדם חלפי". שיריו הראשונים בעברית פורסמו ב-1933 בכתב העת "כתובים", ובשנת 1939 יצא לאור קובץ ראשון משיריו "מזווית אל זווית". בגיל 29, בשנת 1935, נישא לרופאה ילידת וינה, אנטוניה שולטס (בורשטיין), אך נפרד ממנה כשנה לאחר הנישואין (על פי העתקי תעודות מארכיון המדינה). זמן קצר לפני מותו התחתן עם השחקנית הצעירה כרמלה גיא (חלפי).

חלפי נפטר בתל אביב ב-8 ביוני 1980 בגיל 74 ונקבר בבית העלמין קריית שאול.

אחיו הצעיר הוא המשורר שמשון חלפי, אביה של המשוררת רחל חלפי. אחותו היא פנינה קונסטנטינר-גלעד.

שירתו

החל מאמצע שנות ה-30 נמנה חלפי עם חבורת המודרניסטים "קבוצת שלונסקי-אלתרמן", ושיריו התפרסמו בעיתון "דבר" ובכתבי עת. החל מקום המדינה זכתה שירתו להערכה רבה יותר מאשר קודם לכן.

דן מירון כתב: "לכל אורך התפתחותה עומדת שירת חלפי בסימן של כפילות: קביעות והמשכיות לעומת שינוי והתחדשות. שירה זו בלתי משתנה מבחינה תמטית. מתחילתה ועד סופה היא נותרה שירה הגותית-קונטמפלטיבית, שבה תוהה ״אני״ מבודד, ״חולם בסתר יחידותו״ כפי שניסח זאת המשורר, מושלך אל תוך חלל נפשי-קיומי לא מוגדר או הרוס, צופה מתוכו בעצמו, ומחפש ללא הרף דרכים ליציאה מעצמו אל הזולת האנושי, ואל ״אינפניו״ של אלוה, שיותר משהוא קיים הוא מבוקש... נגעה שירתו בעצבים החשופים של ציבור הקוראים יותר משעשתה זאת שירתם של בני דורו וקבוצתו."

ארכיונו מצוי במכון גנזים אשר בבית אריאלה בתל אביב.

שיריו המולחנים

ביולי 1948 התפרסם בעיתון "במחנה" שיר מפרי עטו, "שיר הכד", בסמוך לפרסום מילות השיר הוא הולחן על ידי מרדכי זעירא.

לזמר אריק איינשטיין היה קשר מיוחד לחלפי ששימש סנדקו בברית המילה ושהיה חבר לעבודה של אביו, השחקן יעקב איינשטיין. ב-1988, הוציא איינשטיין אלבום משירי אברהם חלפי. על מצבתו של איינשטיין חרוטה שורה משיר של חלפי: "אני מצמצם את עצמי כדי נקודה אלמונית, שלא להטריד בגופי מלכויות".

"עטור מצחך"

ערך מורחב – עטור מצחך

יוני רכטר הלחין כמה משיריו של חלפי ובהם: "עטור מצחך", "סתו יהודי", "צער לך", "שיר על יונה בְּחלוני" ועוד.

לבקשתו של אריק איינשטיין הלחין מיקי גבריאלוב את השיר השיר על התוכי יוסי שחלפי כתב בשנת 1935.

מילות "עטור מצחך" נכתבו בידי חלפי בסוף שנות החמישים של המאה ה-20. השיר הולחן כ-20 שנה לאחר מכן בידי יוני רכטר, ופורסם לראשונה ב-1977 במסגרת אלבומו של אריק איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'". השיר נחשב לאחד מהשירים הידועים והבולטים ביותר בזמר העברי.

הסרט "חייו מלאי שיר" של אורי משגב (2014) עוסק בכתיבת השיר.

פרסים

• 1963 – פרס קוגל .
• 1970 – פרס אוסישקין.
• 1972 – פרס ואלנרוד.
• 1973 – פרס הלוי (על פעילותו החשובה ורבת התועלת לתיאטרון לילדים ונוער).
• 1978 – פרס חומסקי לשירה.

ספריו

• מזווית אל זווית, תל אביב, הוצאת "יחדיו", תרצ"ט 1939.
• שירי האני העני, הקיבוץ המאוחד, 1951.
• כאלמונים בגשם, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשי"ט 1958.
• מול כוכבים ועפר, מבחר שירים, הקיבוץ המאוחד, תשכ"ב 1962.
• אינפניו ההולכים לקראתי, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשכ"ו 1966.
• שירים, מבחר, ציורים ג'ורג' שמש, עקד, תשכ"ח 1968.
• בצל כל מקום, שירים, עקד, תל אביב תש"ל 1970.
• נילי וטלי ורני טפשוני, לילדים, כתב אברהם חלפי, צייר אבי מרגלית, ספרית פועלים, תל אביב תשל"ד 1973.
• מאשפות ירים, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשל"ד 1974.
• ישן וגם חדש, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1977.

לאחר מותו

• שירים מן הזמן החשוך, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשמ״ד 1984.
• שבעה גמדים ועוד שירי ילדים , לילדים, אברהם חלפי, הובא לדפוס על ידי שמשון ורחל חלפי, צייר יעקב גוטרמן, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1986.
• שירים (2 כרכים), הקיבוץ המאוחד, תשמ"ז 1986-תשמ"ח 1988.
• שנינו אהבנו שירת כוכבים, שירים מאת אברהם חלפי, תרגם ליידיש יוסף ארליך, עיטר מנשה קדישמן, מכון הברמן למחקרי ספרות, לוד, תשנ"א 1991.

לקריאה נוספת

• צבי לוז, שירת אברהם חלפי: מונוגרפיה, הביאה לדפוס: לאה שניר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994.
• יאירה גנוסר, פורטרט של איש בכובע, עיתון דבר, 26 ביוני 1986

קישורים חיצוניים

• אברהם חלפי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אברהם חלפי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אברהם חלפי, באתר שירונט
• אברהם חלפי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אברהם חלפי, דף שער בספרייה הלאומית
• אברהם חלפי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• רשימת הפרסומים של אברהם חלפי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• הצצה לארכיון של אברהם חלפי, באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
• אברהם חלפי, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• כתבות ומאמרים על יצירתו של אברהם חלפי, מתוך בלוג "הספרנים", הספרייה הלאומית
• רחל חלפי, בלי לעטוף מלים, במחוספס, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2008
• האהוב בשירי האהבה הישראליים: "עטור מצחך" של אברהם חלפי, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2022
• עופרה עופר אורן, מה עשה אברהם חלפי לבד בחדרו, ומי ייכנס אליו כשהדלת תיפתח, באתר Xnet‏, 18 ביוני 2017
• שרון עידן ויענקל'ה פרוינד, שירים וראיונות (שעה ראשונה, שעה שנייה), רשת ב', 1 באוקטובר 2012.
• ישראל כהן, אחרי מיטתו של א. חלפי, מאזנים, תש"מ (מתוך פרויקט בן-יהודה)
• רתם פרגר-וגנר, על ספר השירים מאת אברהם חלפי, באתר "תרבות•il"
• אבי אלון, היזכרות במשורר אברהם חלפי, באתר הארץ, 5 ביולי 2023
• בן שלו, גדולתו של אברהם חלפי, באתר הארץ, 11 בינוטא 2024
• אמיר בן-דוד, העצבות כמו כוס היא ובה יין מר מענבי הנשמה, באתר זמן ישראל, 23 בספטמבר 2021