אברהם חרי

אברהם יעקב חרי (28 בדצמבר 1884, אטאקי, בסרביה – 5 במרץ 1957, ירושלים) היה איש העלייה השנייה ואחד ממובילי גאולת האדמות במסגרת עבודתו במחלקת הקרקעות של קק"ל החל מהקמתה ב-1921 ועד לפרישתו ב-1954.

אברהם חרי, ירושלים 1935

ביוגרפיה

חרי נולד בעיר אטאקי בבסרביה, שהייתה אז בשליטת האימפריה הרוסית (כיום בשטח מולדובה על הגבול עם אוקראינה). קיבל חינוך מסורתי וכללי במסגרת העיירה וכשהיה בן 18, התחוללו פרעות קישינב (1903). בעקבות הפרעות הללו עזב את מקום הולדתו ועבר לוורשה, שם הצטרף לאגודת "צעירי ציון" וכן עבד במסגרת הוצאת "השחר" של חברת הספרים בבעלות מרדכי קפלן. בשנת 1911 יצא מטעם אגודת "צעירי ציון" כציר לקונגרס הציוני ה-10 שהתקיים בבזל.

בשנת 1912 עלה לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה, ולאחר עבודות שונות הצטרף ב-1915 למשרד הארצישראלי בניהולם של ארתור רופין ויעקב טהון. במסגרת המשרד, שהיה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית בארץ ישראל, קיבל חרי אחריות על נושא ניהול הכספים, ועסק במקביל גם בהעברת כספים למושבות החקלאיות ולסניפים השונים. השלטונות העות'מאנים באותה תקופה ראו בפעילות ציונית, ובמיוחד בתמיכה כספית בה, פעילות ריגול לכל דבר ועניין שדינה עינויים ומוות, אך בשל העובדה שברשותו של חרי הייתה תעודת נתין ספרדי, התאפשר לו מעבר כמעט חופשי במחסומים השונים שהוקמו בדרכי הארץ. במסגרת תפקידו טיפל גם בכל נושא מימון הפעילויות השונות שהיו כרוכות בגירוש תל אביב, תמיכה בוועד ההגירה ובמגורשים וכן ביישובים השונים שקיבלו את המגורשים. יחד עם טהון, היה מאחרוני העוזבים את תל אביב.

פקידי המשרד הארצישראלי - אברהם חרי בשורה האמצעית, הראשון מימין. ירושלים 1918

עם העברת פעילותו של המשרד הארצישראלי לירושלים, קיבל חרי בקיץ 1918 לאחריותו למשך שנתיים את ניהול בתי המלאכה של בצלאל, שהופקעו בהחלטת ועד הצירים מידיו של פרופ' בוריס שץ בשל בעיות כספיות והועברו לאחריות המשרד. במסגרת פעילותו זו עסק חרי בין השאר בהגדלת יכולות הייצור ומגוון המוצרים האומנותיים שיצרו בתי המלאכה של בצלאל כמו גם בחתימת חוזים לטובת שיווקם של מוצרים אלו לחו"ל. פעילותו זו אפשרה את המשך תפקודו של המוסד למרות הקשיים הכלכליים ושנות השפל.

מחלקת הקרקעות של הקק"ל

על בסיס החלטת הועידה הציונית השנתית בלונדון, הוקמה בשנת 1921 מחלקת הקרקעות במסגרת הקק"ל, שקיבלה אחריות על סוגיית רכש האדמות וגאולת הקרקע בארץ מטעם המוסדות הציוניים והיוותה את חוד החנית בנושא עד קום המדינה. כראש המחלקה הראשון מונה עקיבא אטינגר ובשנת 1932 החליפו יוסף ויץ. חרי גויס למחלקה מיד עם הקמתה ועבד בה במשך 33 שנה עד לפרישתו ב-1954.

על פי הרישומים וההתכתבויות השמורים בארכיון הציוני המרכזי, חרי היה מעורב במרביתן של עסקאות רכש הקרקעות הגדולות שבוצעו בכל רחבי הארץ על ידי מחלקת הקרקעות של הקק"ל וחברת הכשרת הישוב בכל התקופה שמהקמת המחלקה (1921) ועד מלחמת השחרור. עיקר פועלו היה בתחומים הבאים:

1. רישום בספרי האחוזה – חרי היה היחיד מבין עובדי מחלקת הקרקעות שהוכר כ"נאמן" לרישום בעלות על הקרקעות שנרכשו על שם הקק"ל בספרי האחוזה (לשכות הטאבו השונות). מרבית הלשכות הרלוונטיות שכנו בערים הערביות דוגמת עזה, שכם, טולכרם, ג'נין וחברון והרישום חייב ניהול משא ומתן מתיש וארוך שלעיתים ארך חודשים רבים. המשא ומתן נוהל מול המוכרים, האריסים והפקידים המקומיים והמטרה הייתה לוודא שהקרקעות נרשמות כיאות על שם הקק"ל. גם בתקופות הקשות של הפרעות והמרד הערבי הגדול המשיכה פעילות הרישום להתבצע באופן שוטף.
2. השתתפות במכירות פומביות של קרקעות – במשך שנות ה-20 וה-30 השתתף חרי במספר לא מבוטל של מכירות פומביות בכל רחבי הארץ, אליהן היה מגיע כנציג מחלקת הקרקעות כשעמו סכומי כסף גדולים. גם כאן, מרבית המכירות התבצעו בלב היישובים והכפרים הערבים.
3. ניהול משא ומתן מול בעלי קרקעות ערביים שהתגוררו במדינות השכנות - יצא מטעם הקק"ל למדינות השכנות כגון לבנון וסוריה, ניהל משא ומתן מול משפחת סורסוק על אדמות עמק חפר ובמקרים מסוימים אף פעל ישירות מול מנחם אוסישקין ר' הקק"ל.
4. ייצוג המחלקה במשפטים הקשורים בסכסוכי קרקעות – חרי ייצג את הקק"ל באירועים רבים בהם הוגשו על ידי גורמים ערביים שונים הסתייגויות מכך שהם לא נכללו בהסדרים – בין אם מדובר בכאלה שהציגו עצמם כבעלי הקרקע הקנויה ולא היה ידוע אודותם דבר קודם לכן או לחלופין בעיות עם אריסים שסירבו להתפנות או דרשו הגדלת פיצוי. במקביל, דאג חרי אישית לכך שהמתיישבים היהודיים יקבעו עובדות בשטח על מנת להבטיח את אישור בית המשפט לעסקאות המקרקעין.

פרטים אישיים

היה מתושביה הראשונים של שכונת רחביה והתגורר בה עד לפרישתו מקק"ל. לאחר הפרישה, פעל בהתנדבות במסגרת ארגון "ברית ראשונים" – ארגון א-מפלגתי שמתפקידו היה לעזור לגמלאים עובדי הגופים הציוניים השונים שהיו זקוקים לסיוע כלכלי. הוא שלט ב–8 שפות (עברית, יידיש, רוסית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, פולנית וערבית) והחזיק ספרייה ענפה. מרבית ספריו נתרמו על ידי משפחתו לאחר מותו לאוניברסיטת בר-אילן ושלט הנצחה נמצא על שמו עד היום בספריה המרכזית.

נפטר ב-1957 ונקבר בבית הקברות בסנהדריה שבירושלים. בתו, אביבה, ד"ר בביוכימיה, שירתה בחמ"ד והייתה ממקימי המכון הביולוגי בנס ציונה.

לקריאה נוספת

• דוד תדהר (עורך), "אברהם יעקב חרי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג' (1949), עמ' 1421
• אברהם יעקב חרי, קטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
• "אברהם חרי ז"ל", קרננו - ביטאונה של הקק"ל, שנה ל"ד, גיליון ב', אלול תשי"ז (1957), עמ' 15
• "לזכר נעדרים - אברהם חרי", דבר - עיתון פועלי ארץ ישראל, 3 יוני 1957, עמ' 3.
• "אברהם חרי - שנה למותו", הארץ, 10 מרץ 1958, עמ' 5
• "זכרונות", אברהם חרי, שורות - פנקס לענייני הפקידים, הוועד המרכזי להסתדרות הפקידים שבהסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, חוברת מס' 5, מרץ 1939, עמודים 10–11.