אברהם שטרן (ממציא)

ממציא יהודי פולני
(הופנה מהדף אברהם יעקב שטרן)

אברהם יעקב שטרןפולנית: Abraham Jakub Stern1762 בערך, הרובישוב3 בפברואר 1842, ורשה) היה משכיל יהודי-פולני, מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בוורשה, מתמטיקאי אוטודידקט, ממציאן של מכונות חישוב ומחנך להשכלה, ראש בית המדרש לרבנים בוורשה בשנים 18261835 וחבר החברה הוורשאית של ידידי המדע (אנ').

אברהם שטרן
Abraham Jakub Stern
אברהם יעקב שטרן, מחזיק באחת ממכונות החישוב שתכנן (דיוקן מאת אנטוני בלנק (אנ'))
אברהם יעקב שטרן, מחזיק באחת ממכונות החישוב שתכנן (דיוקן מאת אנטוני בלנק (אנ'))
אברהם יעקב שטרן, מחזיק באחת ממכונות החישוב שתכנן (דיוקן מאת אנטוני בלנק (אנ'))
לידה 1762
הרוביישוב, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בפברואר 1842 (בגיל 80 בערך)
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האיחוד הפולני-ליטאי, דוכסות ורשה, פולין הקונגרסאית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שטרן מדגים את פעולתה של אחת ממכונותיו בפני אגודת ידידי המדע בוורשה (אנ'). אוסף המוזיאון הלאומי בקרקוב (אנ')

קורות חיים עריכה

נולד בשנות ה-60 של המאה ה-18 בהרובישוב לחנוך הניך שטרן. אביו היה מחוסר אמצעים ולא יכל לממן את לימודיו. כדי להתפרנס למד שענות והתפרסם בעבודתו המדויקת, ועל רקע זה נוצרה היכרות בינו לבין איש הנאורות והמדינאי הפולני סטניסלב סטאשיץ (אנ'), שמימן את לימודיו הפרטיים. תחת חסותו של סטאשיץ למד שטרן שפות: פולנית, גרמנית, צרפתית ולטינית; ומדעים מדויקים: מתמטיקה, פיזיקה ומכניקה.[1] הוא המציא מכונות חישוב וסיפק שירותי חשבונאות לממשלה.[2]

שטרן נודע בהתנגדותו לתנועת החסידות; הוא כתב ופרסם שירים תחת הפסבדונים "אברהם כוכב" (=תרגום שם משפחתו), וחלקם תורגמו לפולנית.[1] האדמו"ר רבי חנוך הניך הכהן לוין, היה יעד לאחד משיריו, והגיב עליו בשיר משלו, בראש השיר רשם: ”לא האמנתי כי אדבר אעשה כן גם אני / עתה ראה כי בין כוכבים שמתי קני”, ברומזו לשטרן ("כוכבים").[3]

בנוסף, שטרן חיבר חידות מתמטיות וכתב על שחמט.[1]

שטרן היה שומר תורה ומצוות, ובהקמת בית המדרש לרבנים ראה מכשיר להפצת השכלה וכלי למלחמה בחסידים, ולא כאמצעי להתבוללות. אולם עמיתיו למוסד הובילו רפורמות רדיקליות בחינוך, ומשלא התקבלה התנגדותו, שאותה נימק בכך שאין לפגוע ברגשותיו הדתיים של ההמון, התפטר מתפקידו.[4]

שטרן נפטר בפברואר 1842, בהיותו כבן 80, ונקבר בבית הקברות היהודי בברודנו (אנ'), בפראגה שבוורשה.

חתנו, חיים זליג סלונימסקי, היה מו"ל עברי, אסטרונום וממציא, העורך-המייסד של עיתון "הצפירה", צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר. הוא עסק בין היתר בשכלול מכונות החישוב שהמציא חמיו.
נינו To Port Authority Bus Terminal

(נכדו של חיים זליג) היה משורר וסופר פולני. בנו של נכדו בן-ציון שטרן ונכדיו משה, הניה ודב עלו לישראל. נכדו דב שטרן היה תכשיטן.

בשנת 1962 נקרא בוורשה רחוב על שמו.[5]

לקריאה נוספת עריכה

  • משה מנדלסון, פני תבל, אמסטרדם, תרל"ב, באתר היברובוקס
  • יעקב שאצקי, "אברהם יעקב שטערן (1768–1842)", בתוך: לעדה: קבץ מחקרים לזכר יהושע סטאר / The Joshua Starr Memorial Volume: Studies in History and Philology, ניו יורק: Conference on Jewish Relations,‏ 1953, עמ' 203–218. (ביידיש)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אברהם שטרן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 'אברהם יעקב שטרן', בתוך: נ. מ. גלבר, "לתולדות יהודי הרובישוב", בתוך: פנקס הרוביעשאוו, תל אביב תשכ"ב, עמודה 39 (ספר יזכור לקהילת הרוביעשאוו, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 28).
  2. ^ ראו על כך: הרב יוסף שאול נתנזון, שו"ת שואל ומשיב מהדורה קמא חלק א סימן מד.
  3. ^ הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, יד, ירושלים, תשי"ח, עמ' קכא.
  4. ^ פלוריאן סוקולוב, "תהליכי הטמיעה וההתבוללות", בתוך: יצחק גרינבוים (עורך), וארשה (אנציקלופדיה של גלויות, סדרת פולין), כרך א, תל אביב תשי"ג 1953, עמ' 241.
  5. ^ פאלקסשטימע, רחוב בוארשה ע"ש אברהם יעקב שטרן, דבר, 16 באפריל 1962.
  6. ^ תרגום עברי לקטע על המצאה של שטרן שהתפרסם בעיתון הוורשאי Kurjer Warszawski ב-1855 (גיליון 257), שהביא יוליאן טובים בספר הקוריוזים שלו)