אברהם יצחק כלאב

דיין ישראלי

הרב אברהם יצחק הלוי כלאב (נולד בשנת תרצ"ט, 1939) הוא דיין ישראלי, לשעבר אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים, ראש בית המדרש בכולל הדיינות בפסגות, ראש בית דין לענייני ממונות בירושלים, לשעבר ר"מ בישיבת מרכז הרב. חתן פרס הרב קוק (תשס"א).

הרב אברהם יצחק כלאב
אין תמונה חופשית
לידה 1939 (בן 83 בערך)
ה'תרצ"ט
ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים,
ישיבת מרכז הרב,
פסגות.
תחומי עיסוק גמרא, הלכה, דיינות.
רבותיו הרב יעקב כלאב,
הרב צבי יהודה קוק,
הרב אברהם אלקנה שפירא.
חיבוריו עדת מעוזו, אבני ברקת.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורותיועריכה

נולד בירושלים, בנם של הרב יעקב כלאב, ר"מ בישיבת מרכז הרב, ובתיה, בתו של הרב דב בער הכהן קוק. נקרא על שמו של הראי"ה קוק, אחי סבו. למד בישיבת קול תורה ובישיבת פוניבז'. לאחר פטירת אביו, בשנת תשי"ט, החל את קשריו עם ישיבת מרכז הרב. באלול תשכ"ו מונה על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק כר"מ בישיבה. במקביל למד במכון הרי פישל ולאחר מכן במכון אריאל, שהיה מעין סניף שלו.

בשנת תשמ"ד התמנה לדיין בבאר שבע, ובעקבות זאת פסק מלכהן כר"מ בישיבת מרכז הרב. בשנת תשמ"ח שב לירושלים, וכעבור זמן מונה לאב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים. עסק רבות בנושאי גרות, אישות ופוריות בהלכה.

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, במסגרת כהונתו בבית הדין הרבני, הקים בית דין מיוחד לדיני ממונות. בשנת 2006, בעקבות פסק הדין של בג"ץ שקבע כי לבתי הדין אין סמכות לפסוק בדיני ממונות, אף לא כבוררים, פסקה פעילותו של בית הדין. בשנת תשע"ב, לאחר פרישתו לגמלאות, הקים מחדש את בית הדין לדיני ממונות, בבית הכנסת ישורון בירושלים.

הרב כלאב חיבר כמה ספרים, כגון "אבני ברקת" חידושים על התורה. וכן הוציא הגדה של פסח עם פירוש הגר"א. כמו כן הוציא את ספריו של אביו: "עקב ענוה" ו"עקב משפט" - על ענייני חושן משפט, עם הערות והוספות משלו. בשנת תשס"א (2001) זכה בפרס הרב קוק.

משפחתועריכה

היה נשוי לרבנית סימה (לבית וינברג). ולזוג חמישה ילדים:

עץ משפחת קוק


שלמה זלמן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם יצחק הכהן קוק
 
 
 
דב בער קוק
 
שמואל הכהן קוק
 
שאול חנא קוק
 
לאה קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי יהודה קוק
 
בתיה מרים
 
שלום נתן רענן
 
רפאל קוק
 
הלל קוק
 
נחום הכהן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה כלאב
 
יעקב כלאב
 
צילה הלוי
 
חיים שלום הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי פרום
 
צפורה
 
שלמה קוק
 
יהודית קוק
 
שמחה הכהן קוק
 
נחום קוק
 
אברהם יצחק קוק
 
יעקב כ"ץ
 
שרה זהבה
 
לאה קוק
 
אברהם שרמן
 
אברהם יצחק כלאב
 
 
 
 
 
שלמה הלוי
 
לינה הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בן ציון קוק
 
 
 
זיוה מאיר
 
חיים קוק
 
דב איסר קוק
 
לאה קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרצי הלוי
 
אמיר הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה קוק
 
סיון רהב-מאיר
 
ידידיה מאיר
 
יצחק מאיר
 
 
 


דעותיועריכה

התנהלות בג"ץעריכה

ההתערבות של בג"ץ היא לא רק נגד הדין אלא נגד החוק. הרי גם לפי החוק, העניינים הדתיים מסורים לבית הדין. היום כולם רואים שמה שבג"ץ עושה זה נגד תושבי המדינה. הם פשוט משתלטים על המדינה בלי שום היגיון. לא ייתכן שבית המשפט נהיה מחוקק. לא ייתכן שיישבו כמה אנשים שהתושבים במדינה לא בחרו אותם, והם קובעים מה שהם רוצים. הבג"ץ משתלט על המדינה בלי שום היגיון. איך הם יכולים להתערב בעניינים יהודיים כשהם בכלל לא מבינים בזה? איך מי שלא מבין במשהו יכול להביע דעה?

התנהלות בתי הדין הרבנייםעריכה

בית דין זה דבר מאוד מורכב. באופן טבעי, מי שהפסיד יש לו תלונות. באופן כללי, רוב רובן של התלונות נגד בתי הדין הן לא מוצדקות. עצם זה שיש תלונות זה דבר טבעי, וזה לא אומר שהמערכת לא פועלת כמו שצריך.

גיורעריכה

אדם צריך לקבל עליו להיות יהודי, במובן זה שהוא מקבל עליו את היהדות, דהיינו את התורה, כולל מצוות חכמים ומנהגי ישראל הכשרים. אבל באיזה מובן הוא מקבל את זה עליו? הרי גר לא יודע את התורה כולה כשהוא בא להתגייר, אלא הוא מסכים לקבל את מה שכתוב בה, ואת הפרטים הוא יידע אחר כך, וזה מספיק. לעומת זאת, אם הוא מקבל עליו להיות יהודי בלי לשמור את המצוות, וברור שזו הכוונה שלו, בעצם הוא לא מקבל עליו להיות יהודי, ולכן הגיור אינו תופס.

ספריועריכה

  • עדת מעוזו - הערות וביאורים בשולחן ערוך אבן העזר (תשנ"ב)
  • אבני ברקת – נתיבות למדרש חכמים (יצא בארבע מהדורות, מהדורה ראשונה: תש"מ)
  • הגדה של פסח עם תוספת של שיר השירים בפירוש הגר"א: אבני ברקת (תשנ"ט)
  • איבי הנחל-ביאור סוגיות מסוימות במסכתות "שבת" ו"בבא בתרא"

קישורים חיצונייםעריכה