אברהם ישראל זאבי

**רבי אברהם ישראל זאבי**
	שער ספרו אורים גדולים, אזמיר 1758
לידה	1650?; ראשית שנות ה'ת'
פטירה	1731 (בגיל 81 בערך); אייר ה'תצ"א
תקופת הפעילות	?–1731
תחומי עיסוק	פסיקת הלכה, דרוש, תלמוד
תפקידים נוספים	רבה של חברון, שד"ר, ראש ישיבת "חסד לאברהם ואמת ליעקב".
רבותיו	רבי שמואל אבוהב (חברון)
תלמידיו	הרב אברהם קשטיל, הרב דוד מלמד (שניהם כיהנו כרבנים ראשיים בחברון)
חיבוריו	אור לישרים; אורים גדולים

רבי אברהם ישראל זאבי^[1] (חברון, ראשית שנות ה'ת' - חברון, ה'תצ"א), היה רב, דרשן שד"ר וראש ישיבה. רבה של העיר חברון קרוב לשלושים שנה, ראש ישיבה במספר ישיבות שהתקיימו בה, ומחבר ספר דרוש בשם "אור לישרים", וספר שו"ת בשם "אורים גדולים".

ביוגרפיה עריכה

אברהם ישראל זאבי נולד בראשית שנות הת' (בסביבות 1650) בחברון, לרב בנימין זאבי, ולחנה, בתו של רבי אברהם אזולאי^[2]. בהיותו בן ארבע שנים מת אביו, ואמו האלמנה הייתה האחראית העיקרית לגידולו ולחינוכו.

בשנותיו הראשונות התחנך אצל הרב שמואל אבוהב מרבני חברון, לאחר תקופה בה אמו לימדה אותו תורה ומוסר בביתם, ולאחר תחנונים מצדה לפני מספר רבנים ותלמידי חכמים שיואילו ללמד את בנה היתום תורה, משנה ותלמוד.

בהיותו בן שמונה עשרה התחתן עם בתו של הדרשן והשד"ר רבי אברהם בן לוי קונקי מחבר ספר הדרוש "אבק סופרים" (אמשטרדם תס"ד).

בשנת ה'תס"א (1701) עלה על כיסא הרבנות בחברון, משרה בה כיהן עד יום מותו במשך קרוב לשלושים שנה. במהלך השנים שימש במקביל גם כראש ישיבת "חסד לאברהם ואמת ליעקב"^[3]^[4].

בתו נישאה לבן דודו הרב אברהם בן דוד יצחקי שהיה לימים הראשון לציון. בנו, יצחק, נישא לימים לבת אחותו, בתו של הרב אברהם יצחקי. בתו השנייה נישאה לרב מאיר דנינו נינו של אב״ד חברון הרב נחמיה דנינו אשר אחותו נישאה לרב אברהם אזולאי. בת נוספת נישאה לרב השד"ר דוד מלמד.

גם בנו הרב יצחק זאבי ונכדו, הרב חיים אברהם ישראל זאבי, שימשו כשד"רים עבור קהילת חברון^[5].

רבי אברהם ישראל זאבי נפטר ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון בשנת ה'תצ"א.

יחסו לשבתאות עריכה

בספרי מנהיגי השבתאות, כנחמיה חיון, ומתנגדיה, כהיעב"ץ, מוזכר שמו כמי שתמך ואישר את הפצת ספרי השבתאות, בין היתר בשל הסכמה שנתן לספר "מהימנותא דכולא" של נחמיה חיון. הרב זאבי נימק את הסכמתו בכך שלא מצא בספר שום דבר המתנגד לדעות הקבלה ויסודות היהדות. אולם רבים מטילים ספק באמינות המידע ויש הטוענים גם שההסכמה זויפה על ידי נחמיה חיון בעצמו. לדברי צבי גרץ יש מקום לאמינות הדברים על רקע העובדה כי חותנו, רבי אברהם קונקי, היה שבתאי אדוק והמשיך להאמין בשבתאי צבי אף לאחר התאסלמותו, וייתכן שהייתה לחותן השפעה על חתנו "ונצנצה גם באברהם זאבי המינות השבתאית"^[6]

יצירתו עריכה

אור לישרים, איזמיר תקי"ח
שו"ת אורים גדולים, איזמיר תקי"ח

שני הספרים נדפסו במקביל ונכרכו בכריכה משותפת, אך עם עמודי-שער נפרדים ומספור עמודים נפרד. ספר השו"ת "אורים גדולים" התקבל בבתי-המדרש ברחבי העולם היהודי, והוא מצוטט רבות. קוריוז מעניין הוא שרבי עקיבא איגר בגיליון השולחן ערוך שלו, מציין בעקביות לכל מקום בו מתייחסים דברי רא"י זאבי בספרו זה ישירות לדברי השולחן ערוך^[7]. בשנת תשס"ג (2003) נדפסה מהדורה מוערת של ספר זה בירושלים, בהוצאת מכון משנת רבי אהרן.

לקריאה נוספת עריכה

חיד"א, שם הגדולים, מערכת גדולים אות י', אות תי"ב.
אורים גדולים, מהדורת מכון "משנת רבי אהרן" ירושלים תשס"ג. מבוא, באתר היברובוקס

קישורים חיצוניים עריכה

משה דוד גאון, "יהודי המזרח בארץ ישראל" חלק ב' עמ' 232.
אברהם ישראל זאבי, אורים גדולים, מהדורת אזמיר, תקי"ח, באתר היברובוקס
אברהם ישראל זאבי, אורים גדולים, מהדורת לייקווד, תשס"ג, באתר היברובוקס
אברהם ישראל זאבי (1651-1731), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים עריכה

^ על שמו המקורי קיימת מחלוקת בין החוקרים: לדעת אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל עמ' 473, שמו המקורי היה ישראל, ואילו השם אברהם נוסף לו בעקבות מחלה. מנגד, דעתו של מאיר בניהו, ספר החיד"א עמ' רעז בהערה, כי שמו המקורי היה אברהם, ואילו השם ישראל נוסף לו לאחר נישואיו לבתו של רבי אברהם קונקי, מחשש לצוואת רבי יהודה החסיד המזהירה מפני נישואים במקרה בו שמות החתן וחמיו זהים.
^ שלמה מ.ד ועקנין, אגרות והסכמות רבינו חיד"א (בני ברק תשס"ו), תולדות חיים עמ' טז.
^ הישיבה הוקמה על ידי הגביר אברהם פיררה מאמשטרדם ונקראה "חסד לאברהם". לאחר מותו הגדיל בנו, יעקב פירירא, את התמיכה בישיבה ונקראה מאז "חסד לאברהם ואמת ליעקב".
^ עוד על הישיבה, ראו יעקב ברנאי, יהודי ארץ־ישראל במאה הי"ח בחסות 'פקידי קושטא', ירושלים תשמ"ב, עמוד 250 ואילך
^ בשל שמותיהם הדומים, קיים בלבול מסוים בין השניים במקורות מסוימים, ויש להבחין ביניהם.
^ דברי ימי ישראל, צבי גרץ, חלק ח' עמוד 612.
^ זו תופעה יחידאית בכתבי רבי עקיבא איגר. (ע"פ מבוא ל"אורים גדולים", מהדורה חדשה, ירושלים תשס"ג).

[1] על שמו המקורי קיימת מחלוקת בין החוקרים: לדעת אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל עמ' 473, שמו המקורי היה ישראל, ואילו השם אברהם נוסף לו בעקבות מחלה. מנגד, דעתו של מאיר בניהו, ספר החיד"א עמ' רעז בהערה, כי שמו המקורי היה אברהם, ואילו השם ישראל נוסף לו לאחר נישואיו לבתו של רבי אברהם קונקי, מחשש לצוואת רבי יהודה החסיד המזהירה מפני נישואים במקרה בו שמות החתן וחמיו זהים.

[2] שלמה מ.ד ועקנין, אגרות והסכמות רבינו חיד"א (בני ברק תשס"ו), תולדות חיים עמ' טז.

[3] הישיבה הוקמה על ידי הגביר אברהם פיררה מאמשטרדם ונקראה "חסד לאברהם". לאחר מותו הגדיל בנו, יעקב פירירא, את התמיכה בישיבה ונקראה מאז "חסד לאברהם ואמת ליעקב".

[4] עוד על הישיבה, ראו יעקב ברנאי, יהודי ארץ־ישראל במאה הי"ח בחסות 'פקידי קושטא', ירושלים תשמ"ב, עמוד 250 ואילך

[5] בשל שמותיהם הדומים, קיים בלבול מסוים בין השניים במקורות מסוימים, ויש להבחין ביניהם.

[6] דברי ימי ישראל, צבי גרץ, חלק ח' עמוד 612.

[7] זו תופעה יחידאית בכתבי רבי עקיבא איגר. (ע"פ מבוא ל"אורים גדולים", מהדורה חדשה, ירושלים תשס"ג).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]


שער ספרו אורים גדולים, אזמיר 1758
לידה	1650? ראשית שנות ה'ת'
פטירה	1731 (בגיל 81 בערך) אייר ה'תצ"א
תקופת הפעילות	?–1731
תחומי עיסוק	פסיקת הלכה, דרוש, תלמוד
תפקידים נוספים	רבה של חברון, שד"ר, ראש ישיבת "חסד לאברהם ואמת ליעקב".
רבותיו	רבי שמואל אבוהב (חברון)
תלמידיו	הרב אברהם קשטיל, הרב דוד מלמד (שניהם כיהנו כרבנים ראשיים בחברון)
חיבוריו	אור לישרים; אורים גדולים