אברהם מאיר הברמן

משורר וחוקר ספרות ישראלי (1901–1980)

אברהם מאיר הַבֶּרְמןלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר. התמחה בחקר השירה והפיוט ובתולדות הספר העברי.

אברהם מאיר הברמן
אברהם מאיר הברמן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 7 בינואר 1901
ז'וראבנו, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בדצמבר 1980 (בגיל 79)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט הימן הירושלמי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת וירצבורג, אוניברסיטת לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

הברמן נולד בז'וראבנו (Zhurawno) שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, בחורף שנת תרס"א, 7 בינואר 1901, לאורי (מגזע ר' יואל סירקיש בעל הב"ח), ושרה פייבל (לבית בראטשפיס).[1] הוא למד ב"חדר" ובישיבה, ואת השכלתו האקדמית רכש באוניברסיטת וירצבורג בגרמניה. בשנת 1928 נישא לבלהה הברמן.[2] בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא ביטא את אהבתו לעיר בשיריו המקוריים ובמחקריו על המשלים שחוברו על אודותיה. בעיר היה חלק מחבורת החוקרים והסופרים של שכונת רחביה, שעזבה את אירופה והחייתה את האסכולה הרוחנית-אקדמית שכבתה באירופה בשואה. היה ידיד קרוב של הסופר ש"י עגנון.[3]

בתחילת דרכו עסק בהוראה, ומאוחר יותר החל לעסוק גם בחקר הביבליוגרפיה העברית והפיוט העברי. הן ספרו הראשון[4] והן ספריו האחרונים[5] הוקדשו לדפוס העברי. בנוסף, פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחום זה.[6]

בעקבות פגישתו עם שלמה זלמן שוקן, בצוויקאו, גרמניה, הוא החל לעבוד בספרייתו בברלין ומאוחר יותר בירושלים. הברמן היה הספרן הראשי של מכון שוקן וחוקר במכון לחקר השירה העברית של הוצאת שוקן. בנוסף לכך, הרצה במכון לספרנות של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחר כך, בשנת 1969, מונה לפרופסור לספרות שירת ימי הביניים באוניברסיטת תל אביב.[7]

הברמן היה חוקר חרוץ ופורה מאוד. תחום מחקריו כלל, בין היתר, ביבליוגרפיה וביבליופיליה עברית, היסטוריה יהודית, ביוגרפיה של אנשי שם ומחקר יהודים, מגילות מדבר יהודה, הלשון העברית, פיוט עברי, שירת ימי הביניים, מדרש, אגדה ומקרא. הוא פרסם למעלה משמונים ספרים ומאות מאמרים, רשימות ופיוטים.[8] את מחקריו כתב בעברית, אידית, גרמנית ואנגלית. הוא ניהל הוצאת כתבי-יד עתיקים במהדורות מצומצמות ועסק במחקר וההדרה של יצירות עבריות מימי הביניים (בהן מחברות עמנואל הרומי, שירי שמואל הנגיד, בן המלך והנזיר ומשלי שועלים). הודות לו נחשפה היצירה הפיוטית של חכמי אשכנז וצרפת. נוסף על כך, היה הברמן יוצר ספרותי בעצמו ובין היתר חיבר ספר משלים על ירושלים בסגנון המדרש[9] וכן יצירה בחרוזים, בסגנון המקאמה.[10]

הברמן בחר בשם העט שלו על שם אחד מעשרת מחבריו המסורתיים של ספר תהילים הֵימָן הָאֶזְרָחִי[11] (כקיצור שם משפחתו), בשילוב עיר מגוריו ירושלים.

הוא נפטר בירושלים בכ"ט בכסלו, תשמ"א, בשעת הגהות על ספרו מפרי העט והעת.[12]

הנצחתו

עריכה
  • בשנת תשל"ז יצא לאור ספר יובל לכבודו בשם: שי להימן, מחקרים בספרות העברית של ימי הביניים, מוגשים לא"מ הברמן (הימן הירושלמי) במלאת לו שבעים וחמש שנה (עורך, צבי מלאכי), ירושלים, הוצאת ראובן מס, תשל"ז–1977.
  • לאחר פטירתו, הוקם לזכרו בעיר לוד "מכון הברמן למחקרי ספרות".
  • במסגרת מכון הברמן, יצא לאור לזכרו הספר: צבי מלאכי (עורך), יד להימן, קובץ מחקרים לזכר א"מ הברמן, לוד, תשמ"ד–1983.
  • בשנת תשע"א, יצא לאור קובץ נוסף לזכרו, תלמוד מאיר, ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, בעריכת אביגדור שנאן), תשע"א–2010.

חיבוריו

עריכה

יבולו המחקרי והספרותי של הברמן כלל ההדרתם והוצאתם לאור של חיבורים קדמונים, התקנה לדפוס, השלמות, מאמרי מחקר ובקורת ועוד. רבים ממאמריו כונסו על ידו בשנותיו האחרונות במספר קבצים שיצאו לאור בהוצאת ראובן מס.

קובצי מאמריו

עריכה
  • עיונים בשירה ובפיוט של ימי הבינים, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ב–1972.
  • כתב, לשון וספר – פרקי עיון, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ג–1973.
  • אנשי ספר ואנשי מעשה – סופרים, חוקרים, ביבליוגרפים, מדפסים ומוכרי ספרים, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ד–1974.
  • חדשים גם ישנים – חיבורים שונים מתוך כתבי-יד בצירוף מבואות והערות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ו–1975.
  • מסכת סופרים וספרות – תולדות סופרים וחוקרים, דברי ביקורת, מאמרים ורשימות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז–1976.
  • פרקים בתולדות המדפיסים העברים – ראשונים ואחרונים, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ח–1978.
  • קבוצי יחד – מאמרים ורשימות לחקר ספרות ישראל ותרבותו, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תש"ם–1980.
  • מפרי העט והעת – קובץ מאמרים ורשימות בשדה הספרות והתרבות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשמ"א–1981.

ספרים אחרים מפרי עטו (רשימה חלקית)

עריכה

ספרים שערך, ההדיר או הביא לדפוס (רשימה חלקית)

עריכה
  • גוילים: מאה ספורי אגדה (הימן ירושלמי), תל אביב, תש"ב.
  • סיפור רבי יוסי דילה ריינה ומעשה נורא משלמה מולכו, הביא לדפוס הימן הירושלמי, הוצאת ספרית השעות, [תש"ד].
  • רבינו גרשם מאור הגולה, סליחות ופזמונים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ד.
  • ברן יחד, ילקוט שירי תפילה עתיקים גם חדשים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ה.
  • כל שירי רבי שמואל הנגיד, בחמישה ספרים, תל אביב: הוצאת מחברות לספרות (הברמן ערך את כרך א: דיואן וכלול בו ספר בן תהלים, תש"ה–תש"ו).
  • כתבים נבחרים, אברהם ברלינר, שני כרכים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ה–תש"ט.
  • אגרת מוסר, אלעמי שלמה, ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ו.
  • ספר גזירות אשכנז וצרפת, דברי זכרונות מבני הדורות שבתקופת מסעי הצלב ומבחר פיוטיהם, ירושלים: הוצאת תרשיש, תש"ו (עם מבוא מפי יצחק בער).
  • חלקת מחוקק, דברי מדרש ואגדה על משה רבינו ופטירתו, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ז–1947.
  • שירי היחוד והכבוד, ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ח.
  • אגרת בעלי חיים, קולנימוס בן קולנימוס, ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ט (מהדורת ישראל טופורובסקי. הברמן הוסיף אחרית דבר).
  • כתבי ר' אברהם עפשטיין, שני כרכים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"י–תשי"ז.
  • הקיצותי כישן לאהבים – מתנת שיר, שלמה אבן-גבירול, תל אביב: דפוס הארץ, תשי"א.
  • עדה ועדות, מגילות-קדומים ממדבר יהודה, ירושלים: הוצאת מחברות לספרות, תשי"ב–1952.
  • מאמר על הדפסת תלמוד, תולדות הדפסת התלמוד – רפאל נתן נטע רבינוביץ, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ב.
  • אבן בחן, קלונימוס בן קלונימוס, תל אביב: הוצאת מחברות לספרות, תשט"ז–1956.
  • מגילות מדבר יהודה, הוצאת מחברות לספרות, תשי"ט–1959.
  • מבחר השירה העברית, חיים בראדי ומאיר וינר, ב' כרכים, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1963–1965.
  • הרצאות על כתבי יד עבריים, משה שטיינשניידר (תרגם מגרמנית ישראל אלדר; ערך א"מ הברמן), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ה.
  • עתרת רננים, פיוטים ושירים לשבתות ומועדים, ירושלים: הוצאת בן אורי, תשכ"ז–1967.
  • ספר משא גיא חזיון, לבנימין מן הענווים, הוצאת דביר, תשכ"ז (עורכים: ש. א. נכון, ג. וולי, ג. צרפתי, א"מ הברמן, י"י כהן, מ. שפיצר).
  • פיוטי רבי אפרים בר' יעקב מבונא, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תשכ"ט–1968.
  • ספר זכירה סליחות וקינות, ר' אפרים ב"ר יעקב, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תש"ל–1970.
  • שירי אברהם הבדרשי ויצחק הגרני וחוגם, ירושלים: הוצאת בן אורי, תשכ"ט.
  • קידוש ירחים דרבי פנחס, עם מבוא והערות – אברהם מרמרשטיין, ירושלים: הוצאת בן אורי, תשל"ג.
  • כתבי דוד ילין, ירושלים: הוועד להוצאת כתבי דוד ילין על ידי הוצאת ראובן מס (הברמן ערך וההדיר את כרך ג: לחקר השירה העברית בספרד, תשל"ה).

לקריאה נוספת

עריכה
  • 'הברמן, אברהם מאיר', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 167. (הספר בקטלוג ULI)
  • צבי מלאכי (עורך), שי להימן, תשל"ז:
    • צבי מלאכי, 'לאברהם מאיר הברמן – ביובלו', עמ' VIII–VII.
    • יונה דוד, 'כתבי אברהם מאיר הברמן – ביבליוגרפיה', עמ' 1–36.
  • הדואר, י"א בשבט, תשמ"א:
    • יעקב קבקוב, אברהם מאיר הברמן ז"ל (לרגל מלאות שלושים לפטירתו), עמ' 151–152.
    • ג. קרסל, א.מ. הברמן ז"ל חוקרם של מדפיסים, עמ' 156.
  • צבי מלאכי (עורך), יד להימן, תשמ"ד:
    • יצחק זילברשלג, א.מ. הברמן, דיוקנו ופריונו, עמ' 377–394.
    • יהושע ליבוביץ, הברמן בביתו ובבית רעיו, עמ' 395–396.
    • יעקב קבקוב, א.מ. הברמן החוקר והאדם, עמ' 397–400.
    • מאיר קצנשטיין, אחר פטירתו של פרופ' אברהם מאיר הברמן ז"ל, עמ' 401–402.
  • ישראל לוין, "הפיוטים של הברמן" (על פרופ' א. מ. הברמן ז"ל, שלושים למותו), מעריב, מדור ספרות, מיום 09 בינואר 1981, עמ' 4.

קישורים חיצוניים

עריכה

על ספריו

עריכה

ממאמריו

עריכה

ערכים אנציקלופדיים

עריכה
  • Abraham Meir Habermann, Azharot, Azharah, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann, Bak, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann, Berlin, Hebrew Printing in Berlin, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann, Bibliography, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann, Ganso, Joseph, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann, Genizah, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann, Jerusalem, In Judaism (In the Liturgy), Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann, Kalila and Dimna, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann, Kerovah, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann, Kinah, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann, Ma'aravot, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann, Poetry, Medieval Hebrew Secular Poetry (Italy, France and Germany, England) Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann (Angel Sáenz-Badillos, 2nd ed.), Sahula, Isaac ben Solomon Abi, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann (Chava Weissler, 2nd ed.), Teḥinnah, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Abraham Meir Habermann, Teki'ata, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ גנזים - אגודת הסופרים העברים בישראל, חוברת 100. ניסן תשמ"א, כרך ח', שנה 14, "שאלון אישי", עמוד 102
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "אברהם מאיר הברמן", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך ח' (1957), עמ' 3051; ראו גם יעקב קבקוב, אברהם מאיר הברמן (לרגל מלאות שלושים לפטירתו), הדואר, י"א בשבט, תשמ"א (להלן: "קבקוב"), עמ' 151.
  3. ^ קבקוב, עמ' 152.
  4. ^ המדפיסים בני שונצינו, תולדותיהם ורשימת ספריהם, וינה, תרצ"ג.
  5. ^ ראו ספריו על המדפיסים דניאל בומבירגי (יצא לאור בשנת תשל"ח-1978); קורנילייו אדיל קינג ובנו דניאל (יצא לאור בשנת תש"ם-1980); וזואן די גארה (יצא לאור לאחר מותו, בשנת תשמ"ב-1982). את הספר השלים וערך יצחק יודלוב.
  6. ^ את מרבית מחקריו על הדפוס העברי קיבץ בספרו פרקים בתולדות המדפיסים העברים, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ח-1978; ראו גם ג. קרסל, א.מ. הברמן ז"ל חוקרם של מדפיסים, הדואר, י"א בשבט, תשמ"א, עמ' 156.
  7. ^ קבקוב, עמ' 151.
  8. ^ רשימה של פרסומיו, עד לשנת 1977, פורסמה על ידי יונה דוד בקובץ מחקרים שנערך לכבודו, שי להימן: מחקרים בספרות העברית של ימי הביניים, מוגשים לא"מ הברמן (הימן הירושלמי) במלאת לו שבעים וחמש שנה. התקין וערך צבי מלאכי בהשתתפות יונה דוד. ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז–1977; רשימה מעודכנת פורסמה על ידי ניתאי שנאן, בקובץ שיצא לזכרו בשנת תשע"א–2010, תלמוד מאיר (ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל), בעריכת אביגדור שנאן.
  9. ^ שביבי ירושלים, בהוצאת ההסתדרות הציונית, 1956.
  10. ^ ממחברות הימן הירושלמי. פורסמה בספרו האחרון מפרי העט והעת, ירושלים, תשמ"א, עמ' 272-282.
  11. ^ ספר תהילים, פרק פ"ח, פסוק א'
  12. ^ ראו א"מ הברמן, מפרי העט והעת, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשמ"א, אחרית הדבר.
  13. ^ ביקורת: דוד דוידוביץ, תווי-ספר יהודיים, דבר, 7 ביולי 1972.