אברהם מרדכי הרשברג
הרב אברהם מרדכי הרשברג (ה'תרע"ו – כ"ה באלול ה'תשמ"ה, 1916 – 1985) היה רב, ראש ישיבה ומחבר תורני. כיהן כרבה הראשי של מקסיקו במשך כ-25 שנה, וכן ייסד ושימש נשיא "איגוד הרבנים של מרכז אמריקה". הרבה לעסוק בלימוד והפצת התלמוד הירושלמי.[1] היה חבר פעיל באגודת הרבנים. היה מקורב לחסידות חב"ד ולאדמו"ר הרב מנחם מנדל שניאורסון.
 | |
| לידה |
1916 ה'תרע"ו  קודן שבפולין |
|---|---|
| פטירה |
1985 (בגיל 69 בערך) כ"ה באלול ה'תשמ"ה  מקסיקו סיטי, מקסיקו |
| תקופת הפעילות |
?–1985  |
| חיבוריו | מחשבת הקודש, אוצר הירושלמי |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אברהם מרדכי הרשברג נולד בשנת ה'תרע"ו בכפר קודן שבפולין, פלך ביאלה, לאביו הרב אברהם מרדכי מצאצאי הש"ך, ואמו טאבא איטא, בתו של הרב משה אריה פרידמן, רבה של קודן. במהלך ההריון, בד' באדר ה'תרע"ו, נפטר אביו והוא נקרא על שמו. החל מגיל שבע גדל ולמד אצל סב אביו, הרב אריה ליב זק, רב העיר ביאלה.[2] בהמשך נישאה אמו בשנית לרב אברהם דוב שוורצברג, והמשפחה עברה להתגורר בעיר טרספול, סמוך לבריסק, שם כיהן הרב שוורצברג כאב בית דין.
למד בישיבת חכמי לובלין, ועמד בקשר קרוב עם ראשה הרב מאיר שפירא.[3] בעת לימודיו בישיבה כונה: "העילוי מטרספול".[4] בגיל 21 פרסם ספר הלכה למדני בשם "מחשבת הקודש" שזכה להסכמות ממספר רבנים, דוגמת הרב דוב בריש ויידנפלד מטשעבין והרב יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק. נסמך לרבנות בשנת ה'תרצ"ח בידי אגודת הרבנים בפולין, אביו החורג הרב שוורצברג, הרב צבי יחזקאל מיכלסון מפלונסק, ועוד.
החל משנת ה'תרצ"ז לימד בסניף ישיבת חכמי לובלין בראחוב.[5] בשנת ה'ת"ש (1940), לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, שהה בוילנה ולימד בסניף של הישיבה שהוקם בה.[5] באותה עת עסק הרב חיים עוזר גרודזינסקי "האחיעזר" בהצלת הרב הרשברג מאירופה, לצד בוגרים נוספים של ישיבת חכמי לובלין, כרב פנחס הירשפרונג.[6] לצד תלמידים נוספים מישיבת חכמי לובלין, נמלט הרב הרשברג ליפן וכך ניצל מהשואה.
רבנות בצפון אמריקה עריכה
בשנת ה'תש"ב (1942) הגיע הרב הרשברג לקנדה ונתמנה לרב בית הכנסת "צעירי דת ודעת" במונטריאול, בו ייסד את המרכז הלימודי "אחדות ישראל".[7] כשנה לאחר מכן נישא לציפורה מינה, בתו של הרב יהושע השל אייכנשטיין, האדמו"ר מזידיטושוב-חודורוב-שיקגו.[8] לאחר שנים נישואין אלה לא עלו יפה,[9] והוא נישא בשנית לרבקה.[10]
בשנת ה'תש"ג (1942) היגר לארצות הברית והתיישב בשיקגו.[11] בשנת ה'תש"ה התמנה לראש ישיבת "אחי תמימים" בעיר, בברכתו ועידודו של האדמו"ר הריי"צ.[12] כן שימש כרב בית הכנסת "נחלת דוד" בעיר.[5] במקביל, החל משנת ה'תש"ד (1942), היה מראשי "ישיבת חכמי לובלין" בדטרויט.[13] באותה עת ייסד את "הסתדרות חכמי לובלין", במטרה לאגד את בוגרי ישיבת לובלין בה למד. במסגרת הארגון סייע לתלמידים להגר מאירופה, לעלות לארץ ישראל או להתיישב באמריקה.[14] בשנת ה'תשי"ג (1953) נתמנה לעמוד בראש ארגון "קול הדת" אשר פעל לסיוע ליהודים הנמצאים מאחורי מסך הברזל.[15]
רבנות במקסיקו עריכה
בתחילת שנת ה'תשכ"א (1960) מונה לרב בית הכנסת "פולנקו" שעל יד "קהילת נידחי ישראל" במקסיקו סיטי.[16] באותה שנה הקים ישיבה בראשותו במקום בשם "ישיבת חכמי לובלין".[17] כעבור שנתיים מנתה ישיבתו כ-200 תלמידים. ברבות השנים התבסס מעמדו במקסיקו כולה, ואף באמריקה הדרומית כולה. הוא שימש כרבה של מקסיקו עד לפטירתו, חרף לחצים מצד הקהילה היהודית באנגליה לכהן כרבה הראשי של המדינה.
החל משנת ה'תשכ"ב (1962) שימש הרב הרשברג גם כנשיא ומייסד "איגוד הרבנים של מרכז אמריקה" אשר פעל לחיזוק הקהילות היהודיות ושמירת המצוות באמריקה הדרומית.[18][19] תחת איגוד זה היו קהילות במקסיקו סיטי, מונטריי, קולומביה, גואטמלה, קוסטה ריקה, פנמה, קראקס, הונדורס, ניקרגואה, פרו, קובה, ועוד.[20] באופן יוצא דופן, במסגרת הארגון פעלו גם רבנים ספרדים.[21]
הרב הרשברג נפטר ממחלה כבן 69 ביום כ"ה באלול ה'תשמ"ה (1985). הוא נטמן בלוויה רבת משתתפים בבית העלמין היהודי בהר הזיתים.[22]
כתיבה תורנית ופעילות ציבורית עריכה
הרב הרשברג הרבה לעסוק בלימוד התלמוד הירושלמי. במסגרת זו הקים בשנת ה'תשי"ג את "המכון לירושלמי" בשיקגו,[23] במטרה להכין אוצר פירושים והשלמות לירושלמי מתוך ספרות הדורות, ואשר פעל במשך שנים רבות.[24] המכון הוציא לאור בין השנים ה'תשי"ג-ה'תשכ"א כתב עת בעריכת הרב הרשברג בשם "קול ירושלים".[25]
לאורך השנים פרסם מאמרים רבנים בכתבי עת תורניים, כדוגמת הפרדס, "בית יצחק", "אור המאיר" ועוד. תקופה מסוימת ערך לצד נוספים את הקובץ "דער אידישער וועג", בו מאמרים וידיעות על חיי היהודים במרכז אמריקה.[26] פרסם קונטרס מקיף על שאלת הגיור במדינת ישראל, בו סקר את הלכות הגיור בארץ ובחוץ לארץ בהיבטים שונים, ובין היתר קבע שגם גיורים שנערכים תוך ידיעה ברורה שהגר לא מתכוון לשמור מצוות – תקפים, כיוון שדברים שבלב אינם דברים.[27]
הרב הרשברג ביקר מפעם לפעם בארץ ישראל, בשנים ה'תש"ט (1949),[28] ה'תשי"ג (1953), ה'תשי"ז (1957),[29] ה'תשכ"ד (1964),[30] ה'תשכ"ו (1966),[31] ה'תש"ל (1970),[32] ה'תשל"ד (1964), ועוד.[33] ביקוריו היו מטעם ישיבת חכמי לובלין בבני ברק, שהיה בין מקימיה,[34] אגודת הרבנים ו"איגוד הרבנים של מרכז אמריקה", ועוד. בשנים ה'תשכ"ו וה'תש"ם (1979) ביקר בטהראן כחבר משלחת ארצות הברית לאו"ם, בפעם השנייה במסגרת ביקור האסירים היהודים משגרירות ארצות הברית שנשבו במשבר בני הערובה.[35][36]
חיים אישיים עריכה
בתו יהודית נישאה לרב ד"ר אלתר בן ציון מצגר,[37] ששימש כפרופסור למדעי היהדות ב"מכללת שטרן לנשים" בישיבה יוניברסיטי. בנו הרב יהושע השל, מחבר "פרדס המועדים", נישא ליהודית, בתו של הרב גדליה שור, מראשי ישיבת תורה ודעת.[38] בתו חנה רחל נישאה לרב מיכל זלמן שורקין,[39] מחבר הספר "מגד גבעות עולם".
ספרים עריכה
- מחשבת הקודש – כרך א, לובלין ה'תרצ"ז; כרך ב, סנט לואיס, ה'תש"ז
- אוצר הירושלמי – חידושים על התלמוד הירושלמי, ירושלים תשל"ח
- קול ירושלים – ירחון תורני להלכה ולמדע בתלמוד הירושלמי, ירושלים תשי"ג-תשכ"א
לקריאה נוספת עריכה
- 'הרב ר' אברהם מרדכי הערשבערג שליט"א', בתוך: אשר זלקא ראנד, תולדות אנשי שם, חלק א, ניו יורק תש"י, עמ' 39
- הרב שמחה עלברג, 'הגאון הרב אברהם מרדכי הרשברג: גדול בתורה וגדול במידות', בתוך: עיני העדה, ניו יורק תשנ"ו, עמ' תצא-תצד
- ילקוט זיכרון מחשבת הקודש – חידושי תורה, עובדות וזכרונות מאת הרב אברהם מרדכי הרשברג, אלול התשס"ה
- 'הגאון הגדול רבי אברהם מרדכי הרשברג זצ"ל', בתוך: הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, כרך א, תשע"ו, עמ' 352–360
הערות שוליים עריכה
- ^ ממלכת התורה, תשנ"ה, עמוד 176
- ^ ראו: שמואל אריה ליב ז'ק, רמזי דחכמתא – מהדורה חדשה, ניו יורק תשע"ו, 'ואלה תולדות', עמ' רמו-רמז.
- ^ הרב שמחה עלברג, עיני העדה, עמ' תצא
- ^ הפרדס [ס,ג], חשון תשמ"ו, עמ' 30.
- ^ 1 2 3 הפרדס – ספר היובל, תשי"א, עמ' 553.
- ^ עוד על השחיטה הנפרדת, המשקיף, 24 במרץ 1940
- ^ הפרדס [טז,א], ניסן תש"ב, עמ' 36.
- ^ הפרדס [טז,ט], כסלו תש"ג, עמ' 43; שם [טז,יב], אדר א-ב תש"ג, עמ' 49. על אודות הרב אייכנשטיין ראו: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך א, ירושלים תשנ"ז, עמ' 153.
- ^ ראו: הרב שלמה גורן, בעוז ותעצומות, ידיעות אחרונות 2013, עמ' 84–85.
- ^ הקדמת בניו לספר מחשבת הקודש, מהדורת תשנ"א.
- ^ הפרדס [יז,ג], סיון תש"ג, עמ' 49.
- ^ שמן ששון מחבריך, עמ' 353 עד 360; משה מרדכי לאופר, ימי מלך, כרך ג, עמ' 1020.
- ^ הפרדס [יז,ח], חשון תש"ד, עמ' 10.
- ^ הפרדס [כב,ה], שבט תש"ח, עמ' 7; שם – ספר היובל, תשי"א, עמ' 490; שם [כו,ג], כסלו תשי"ב, עמ' 42–43.
- ^ הרב הרשברג בראש "קול הדת", שערים, 30 בינואר 1953
- ^ הפרדס [לה,ג], כסלו תשכ"א, עמ' 42–43; המאור [ד,ב], חשוון-כסלו תשכ"א, עמ' 33; שם [יב,ז], אייר-סיון תשכ"א, עמ' 22.
- ^ קול ירושלים [י,ב], כסלו־טבת תשכ"א, עמ' 25–26; המאור [יב,ז], אייר-סיון תשכ"א, עמ' 20; אהרן סורסקי, תולדות החינוך התורתי, בני ברק תשכ"ז, עמ' ריג-ריד.
- ^ הפרדס [לו,ו], אדר א-ב תשכ"ב, עמ' 37–38; המאור [יג,א], תשרי תשכ"ב, עמ' 29–30; שם [טו,ח], תמוז תשכ"ד, עמ' 19.
- ^ ארכיון המדינה, גל-14923/8 (עמ' 99)
- ^ המאור [יד,ב], כסלו תשכ"ג, עמ' 41–42; שם [טו,ב], כסלו תשכ"ד, עמ' 36; שם [טו,ד], שבט תשכ"ד, עמ' 20–21.
- ^ המאור [טז,ה], אדר ב' תשכ"ה, עמ' 23.
- ^ 'זיכרון להולכים: הרב הגאון רבי אברהם מרדכי הרשברג זצ"ל', בתוך: נחלתנו, גיליון ג, אייר תשמ"ו, עמ' 30.; כרטיס הקבר של הרב הרשברג באתר הר הזיתים.
- ^ המאור [ד,ב], חשוון תשי"ג, עמ' 24–25.
- ^ הרב אברהם מרדכי הרשברג מקים את "המכון לירושלמי", הצופה, 31 ביולי 1966
- ^ המאור [ד,ב], חשוון תשי"ג, עמ' 33.
- ^ הפרדס [לז,ה], שבט תשכ"ג, עמ' 40.
- ^ קול ירושלים [ד,ג-ד] עמ' 4.
- ^ הפרדס [כג,יב], אלול תש"ט, עמ' 2.
- ^ הפרדס [לא,ט], סיון תשי"ז, עמ' 34–35.
- ^ הנהלת ישיבת חכמי לובלין, ברוך הבא בשם ד'!, הַבֹּקֶר, 5 באוגוסט 1949; ישיבת חכמי לובלין, מודעה לכבוד ביקורו, שערים, 28 באפריל 1953; אישים ומוסדות, הצופה, 26 בינואר 1964
- ^ משה א. יפה, 'שנת תשכ"ו ב'היכל שלמה'', בתוך: שנה בשנה – תשכ"ז, עמ' 450
- ^ שערים, גיליון 5767, כ"ח אייר תש"ל, עמ' ד; הפרדס [י,מד], תמוז תש"ל, עמ' 28.
- ^ הפרדס [מח,ח], אייר תשל"ד, עמ' 28.
- ^ ראו מוסף שבת של העיתון יתד נאמן, משפטים תשע"ב, עמ' 4.
- ^ שערים, גיליון 5118, ה' אייר תשכ"ח, עמ' ו; שבתי וינטרוב, בסוד שיח, ירושלים תשע"ד, עמ' 144–145.
- ^ מנחם זיגלבוים, מאחורי קווי האויב, חמ"ד תשע"ו, עמ' 28–34.
- ^ ברכה לרגל הנישואין, בתוך: הפרדס [לח,ז], ניסן תשכ"ד, עמ' 28
- ^ ברכת מזל טוב, בתוך: הפרדס [מב,ג], כסלו תשכ"ח, עמ' 43; המאור [כ,ב], כסלו-טבת תשכ"ד, עמ' 40. ידיעה על החתונה, בתוך: המאור [כ,ד], ניסן תשכ"ח, עמ' 29.
- ^ ברכת מזל טוב, בתוך: המאור [כ,ז], אלול תשכ"ח, עמ' 37.