אברהם משכיל לאיתן

רב רוסי

הרב אברהם מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן";[1] ברוסית: Маскилейсон; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison; תקמ"ח, 1788י"ח בתמוז תר"ח, 1848) היה תלמיד חכם ורב ברוסיה הלבנה, מחבר הספר "משכיל לאיתן" ואבי השושלת בשם זה.

הרב אברהם משכיל לאיתן
לידה 1788
ה'תקמ"ח
חוטימסק
פטירה יולי 1848 (בגיל 60 בערך)
י"ח בתמוז ה'תר"ח
מינסק
תקופת הפעילות ?–1848 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו "משכיל לאיתן" ועוד
צאצאים נפתלי משכיל לאיתן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדותיו עריכה

בנם של חיה והרב יהודה לייב יפה, אב"ד חוטימסק שליד אמצ'יסלב שבפלך מוהילב שברוסיה (רוסיה הלבנה). נישא לחנה דינה, בת אריה-לֵייבּ, למדן וסוחר, שהתגורר בראדושקביץ' (אנ') שבפלך מינסק ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל.

לאחר נישואיו התגורר בעיירת חותנו, ראדשקוביץ'. כעבור תקופה עבר להרדוק הסמוכה לוולוז'ין, כדי לשמש שם ברבנות. לאחר כמה שנים עזב את רבנותו ועבר להתגורר במינסק, שם שימש כמו"ץ.

בשנת תקע"ח (1818) יצא בווילנה ספרו "משכיל לאיתן", ששמו היה לימים לשם משפחתו ושם משפחת צאצאיו.

נפטר במינסק בשנת תר"ח.

בניו עריכה

  • הרב אהרן משכיל לאיתן, עסק בהוצאת ספרי אביו. בסוף ספרו של אביו "באר אברהם" מודפסים מעט מחידושי תורתו. בנו הוא הרב אברהם יצחק משכיל לאיתן.
  • קלמן קלונימוס משכיל לאיתן, סוחר, סייע להוצאת ספרו של אביו "באר אברהם".
  • הרב יהודה לייב משכיל לאיתן, שימש כרב בעיר פּלֶשצֶניץ, פלך מינסק.
  • נפתלי משכיל לאיתן (תקפ"ט 1829 – תרנ"ח 1897), חוקר וסופר.
  • הרב משה ניסן משכיל לאיתן (נפטר בתרל"ח-1878, בגיל 43), אב"ד שומיאץ, מחבר הספר "חקרי הלכות" (תרל"ה 1875).[2]

ספריו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • צבי הרכבי, לחקר משפחות, הוצאת הספרים הארץ ישראלית, ירושלים תשי"ג. עמ' 5–12.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ענף אחד של צאצאי משפחה זו נוהג לכתוב את השם כפי שהיו הוגים אותו אבות המשפחה הראשונים (שהיו הוגים את המילים העבריות בהגייה האשכנזית): מסכּילייסון, משֹכּילייסון, מסקילייסון. ענף אחר כותב את השם באיות העברי המקורי: משכיל לאיתן.
  2. ^ עם מותו: חיים בנימין בן שבתי נאטקין, חדשות שונות | שומיאטץ, הצפירה, טור 2, 10 ביוני 1878.