אברהם צבי פינחס
רבי אברהם צבי פינחס; ח' באדר א' תרכ"ד, 15 בפברואר 1864 - כ"א בכסלו תש"ד, 18 בדצמבר 1943) היה רב ליטאי, כיהן ברבנות מספר עיירות, והתפרסם כרבה של טיקטין, בה כיהן במשך עשרים שנה. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. נודע כדרשן מחונן.[1]
 | |
| לידה |
15 בפברואר 1864 ח' באדר א' תרכ"ד נובי דבור (אנ') |
|---|---|
| פטירה |
18 בדצמבר 1943 (בגיל 79) כ"א בכסלו תש"ד |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| תקופת הפעילות |
? – 18 בדצמבר 1943 |
| תחומי עיסוק | רבנות |
  | |
קורות חיים עריכה
נולד בנובי דבור (אנ'), פולין, הסמוכה להורדנה (לימים בבלארוס), לרב יצחק אייזיק פינחס (שם המשפחה המקורי היה אליאשברג)[2] ולאשתו פרומה (לבית גולדשמידט). למד בילדותו אצל רבי מנדלי מדוברובה, ואחר כך בישיבות ליטא, בישיבת שער התורה בגרודנה אצל רבי משה טרופ, ובישיבת רוזינוי אצל רבי מרדכי גימפל יפה.
נישא לחיה גיטל קְרֶשֶׁס בת רבי יצחק משה (בנו הלמדן של הגביר שרגא פייבל קרשס) מביאליסטוק והמשיך בלימודיו לאחר נישואיו באיישישוק, בה למד עם הרב יואל הרצוג, ומאוחר יותר בישיבת וולוז'ין, בה היה תלמידם של הנצי"ב מוולוז'ין ורבי חיים סולובייצ'יק. חבריו לישיבה היו הרבנים לעתיד איסר זלמן מלצר, משה מרדכי אפשטיין צבי שטינמן (לימים רבה של רחובות) ואברהם יצחק הכהן קוק. לפי עדות בניו של הרב פינחס, השניים למדו בחברותא. עוד סיפרו כי אביהם הוא למד בארבע שנותיו בישיבה במשך שמונה עשרה שעות ביממה ולא דיבר דברים בטלים.
ב-1886 נסמך לרבנות בידי הנצי"ב מוולוז'ין. הוא שב לבית חמיו בביאליסטוק והיה פעיל בארגון שיעורי תורה. ב-1888 התמנה לרבנות העיירה קופצ'ווה, ב-1901 עבר לכהן ברבנות סרהייא (סייריאי (אנ')) הסמוכה לסובאלק. באותן שנים סייע לרב שמואל מוהליבר בענייניו הציוניים.
החל מסוף שנת 1908 (ג' בטבת תרס"ט) כיהן כרבה של טיקטין. הוא נודע במיוחד בשל מאמציו הרבים לרווחת בני קהילתו בימי מלחמת העולם הראשונה.
בשנת תרע"ד, נפטרה אשתו חיה גיטל. לאחר מותה נישא בשנית לצינה זלמן מביאליסטוק.
בשנת 1928 עזב את טיקטין ועלה לארץ ישראל. הוא נתקבל בנמל יפו בנוכחות מאות אנשים.[3] בארץ ישראל לא כיהן במשרה רבנית והתמקד בלימוד וכתיבת חידושי תורה. הוא התגורר בתל אביב, בביתו ברחוב הגלבוע התקיימו מנייני תפילה, ו"בית הכנסת" הזה כונה "אוהל אברהם".
נפטר בתל אביב בכ"א בכסלו תש"ד, 18 בדצמבר 1943, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.[4]
משפחתו עריכה
- בניו
- הרב יצחק לייב, חניך ישיבות ראדין, וולוז'ין, סלובודקה וסלוצק, הוסמך לרבנות וכטוען רבני, היה עסקן וחיבר ספר בשם "רגשי יצחק". נישא לצילה פולקביץ.[5]
- הרב שרגא פייבל פינקוס, כיהן כרב בארצות הברית
- משה מרדכי
- בנותיו
לקריאה נוספת עריכה
- זכרונותיו של הרב אברהם צבי פינחס על הנצי"ב מוולוז'ין, בתוך: זאב אריה רבינר, אור מופלא, תל אביב תשל"ב, עמ' רכז.
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד תדהר (עורך), "אברהם צבי פינחס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 88
- שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק, תרע"ב. עמ' 350, באתר היברובוקס
- שמואל זינויל ז'רסקי ומשה דוד שיף, הרב אברהם צבי פינחס-אלישברג, אנשי שם, תל אביב ירושלים תש"א, עמ' 10
- ישראל זיסל דבורץ (עורך), אבדות, תבונה, כרך ד, ירושלים תש"ד, עמ' מ
- ספר יזכור לקהילת טיקטין, בספריית העיר ניו יורק, תל אביב, תשי"ט - עמ' 99–103 (באתר 103–107); עמ' 388–390. (באתר 392–394)
- מדבריו
- דעת הרבנים ע"ד הציוניות - יד, מאמר פרי עטו, בכתב העת הצפירה, 1 ביוני 1900, באתר עיתונות יהודית היסטורית
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו לדוגמה: יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה ה, ניו יורק תשכ"ג, עמ' 197
- ^ סבו של ר' יצחק אייזיק נקרא שמואל אליאשברג, אולם בשלב מסוים שינו בני המשפחה את השם ל"פינחס". בתחילה שינוי זה היה לצרכים רשמיים בלבד, והמשיכו להשתמש גם באליאשברג, אולם עם הזמן נשתקע השם אליאשברג. הרב אברהם צבי פינחס עצמו חתם תמיד בשם "פינחס", אולם ישנם מקורות המציינים בנוסף את השם "אליאשברג".
- ^ חכם בא לעיר, הארץ, 26 בנובמבר 1928, עמ' 4
- ^ לויית הרב א. צ. פנחס, ז"ל, "הצופה", 20 בדצמבר 1943.
- ^ עוד עליו: דוד תדהר (עורך), "יצחק לייב פינחס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 690.
- ^ מודעת ברכה לרב אברהם צבי פינחס לרגל נישואיהם, "המודיע", 14 במרץ 1913.