אברהם קריב
אברהם קָרִיב (1 באפריל 1900 – 8 במרץ 1976) היה מסאי, משורר, מבקר ספרות, עורך, ומתרגם עברי.
אברהם קריב, 1964 | |
לידה |
מרץ 1900 סלובודקה, ליטא |
---|---|
פטירה | 8 במרץ 1976 (בגיל 76) |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין קריית שאול |
שפות היצירה | עברית |
בן או בת זוג | אביבה קריב |
פרסים והוקרה |
|
ביוגרפיה
עריכהקריב נולד בעיירה סלובודקה שבליטא (אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית) ליעקב קריב. בנערותו למד בישיבות טלז ומיר. למד בבית מדרש למורים עבריים באודסה, ולאחר מכן התגורר במוסקבה, שבה עסק בהוראת עברית ובכתיבה. בשנת 1929 סיים ללמוד מתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטת מוסקבה. את צעדיו הראשונים בעולם הספרות עשה כמתרגם של ספרות ושירה רוסית לעברית, בהם טולסטוי ודוסטויבסקי. התפרסם בעיקר בזכות חיבור מסות וכתיבה ביקורתית.
בשנת 1934 עלה קריב לארץ ישראל, ועסק ובעריכת עיתונים, בכתיבה ובתרגום בעיקר של הספרות הרוסית הקלאסית, אך גם מספרות היידיש. לאחר השואה חל מפנה בגישתו לספרות הכללית האירופית, והוא התמסר לכתיבת מסות על ספרות ישראל, חכמיה ושורשיה. אחת מעבודותיו החשובות היא עריכת כתבי מהר"ל מפראג, תקצורם ועיבודם.
קריב התפלמס רבות עם סופרי ההשכלה והציונות, על יחסם המתנכר למסורת דורות הגלות, ובשל כך הרב צבי יהודה הכהן קוק הגדירו כ"אברהם מנפץ אלילי הספרות העברית החדשה".[1]
שימש כעורך המדור הספרותי של העיתונים "דבר" ו"מאזנים", וספרי הוצאת עם עובד.
בשנת 1961 זכה בפרס מילוא,[2] בשנת 1969 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים,[3] ובשנת 1973 זכה בפרס ביאליק, על קובצי כתביו בשני כרכים: "מיתרים ומערכות" ו-"משלשום ועד הנה".[4]
אברהם קריב נפטר בשנת 1976, בו' באדר ב' תשל"ו, ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
על שמו "פרס אברהם קריב לביקורת הספרות" ורחוב בחיפה.[5]
מספריו
עריכה- שבעת עמודי התנ"ך: אישים ואידיאות בספר הספרים, מהדורה ראשונה, עם עובד - תשכ"ח, מהדורה שנייה - תנועת אורות[6]
- קול ובת קול: שירות ושירים, הוצאת עם עובד, 1952
- אדברה וירוח לי: (מסות על הספרות), 1951
- אל שרשי יהדות, מוסד הרב קוק, ירושלים, 1978
- מסוד חכמים: בנתיבי אגדות חז"ל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ו,
- ליטא מכורתי, הוצאת ידידים, תש"ך, 50 עמודים, חיפה
- ליטא מכורתי, תורגם סימולטנית ליידיש על ידי אליעזר רובינשטיין בשם "מיין היימלאנד ליטע", הוצאת מנורה, תל אביב, 1962
- כתבי מהר"ל מפראג, שני כרכים, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ד - 1960
- נרתק את השלשלת: מאמרים והרצאות על העם והמדינה, הוצאת מחברות לספרות
- משלשום ועד הנה, הוצאת מ. ניומן
- נימים בשירת תהילים, הוצאת פינת הספר, חיפה, 1973
- עטרה ליושנה: מאמרים על הספרות, על העם, על המדינה
- מיתרים ומערכות, הוצאת מ. ניומן
- כנסת (סדרה חדשה): קבצים לחקר הספרות העברית (עריכה), הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1960
- שבת ומועד בדרוש ובחסידות (עריכה), הוצאת דביר, 1966
- עיונים: מאמרי בקורת, הוצאת אגודת הסופרים העבריים ליד דביר[7]
מתרגומיו
עריכה- מעשה השודדים: ספורים, קרל טשפק, 1934
- המוקיונים הנודדים, אלכסנדר קופרין, 1935
- פטר הראשון, אלכסיי טולסטוי, 1936, מרוסית
- ילדות, נעורים, עלומים, לב טולסטוי, מרוסית, הוצאת עם עובד
- נשמות בישראל, שמואל ליב הורביץ, 1944, מיידיש
- העלמה ניטוצ’קה, פיודור דוסטויבסקי, 1947, מרוסית
- פאבלוב: חייו ושיטתו, אלכסי קוזמיץ יוגוב, 1948
לקריאה נוספת
עריכה- מרדכי עובדיהו, "בין ניצוץ לשלהבת: אברהם קריב, המבקר והמשורר", תל אביב: גלים, תשכ"ב 1961. (חוברת)
- ר' רבינוביץ, 'עטרה ושלשלת', מאזנים לא (תש"ל), 47–54.
- גצל קרסל, 'א. קריב', הפועל הצעיר מא, 31–32 (תש"ל), 24–26.
- אברהם ברוידס, 'בעקבי אברהם קריב', מאזנים מה, 1 (תשל"ז), 37–40.
- שלום קרמר, 'הלב והפה: לשונו של אברהם קריב בביקורת', שנתון ספרותי כרמלית, כא–כב (תשל"ז–תשל"ח), 65–78.
- שלום קרמר, 'לשונם של סופרים: חכמת המיזוג של אברהם קריב', לשוננו לעם כט, א (תשל"ח), 14–24; ב, 44–49.
- ישראל כהן, 'אברהם קריב', מאזנים מח, 2 (תשל"ט), 83–89.
- פנחס לנדר, אברהם קריב בן ששים, ב"הארץ", 11 מרץ 1960.
- ש"י פנואלי, אברהם קריב ונגעי הזמן, ב"למרחב", 25 אוקטובר 1963.
- ש"י פנואלי, שירי אברהם קריב, ב"דבר", 29 מאי 1952.
- נפתלי טוקר, אברהם קריב: אספקלריה של אומה בספריה, ב"הצופה", 12 מאי 1967.
- נעמי גוטקינד, אברהם קריב על מבקרים וביקורת, ב"הצופה", 9 מאי 1969.
- א. ב. יפה, אברהם קריב - המבקר המוכיח, ב"על המשמר", 12 מרץ 1976.
- דב סדן, 'בין לאו והן: על אברהם קריב', משא יד ניסן (תשל"ו), 21.
- דב סדן, 'דברים לזכר אברהם קריב ז"ל', זיכרונות האקדמיה ללשון העברית כא–כד (תשמ"א), 209–215.
- ישראל זמורה, 'אברהם קריב ז"ל: ראשי פרקים למסת הערכה', מאזנים מב (תשל"ו), 419–421.
- 'מאגרותיו של ישראל גרינברג לא. קריב עם דברי לוואי', העבר כב (תשל"ז), 203–212.
- עליזה שנהר, "לבאר עמוקה מלאה מים", סיני פ, א–ב (תשל"ז), 78–92. (על אברהם קריב, "מסוד חכמים – בנתיבי אגדות חז"ל", תשל"ו)
- באלה הימים: דברים בכינוס סופרי ישראל, חיים הזז, חיים גורי, אבא קובנר, אברהם קריב, משה שמיר, אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל, תל אביב, תשכ"ז, 1966.
קישורים חיצוניים
עריכה- אברהם קריב, דף שער בספרייה הלאומית
- אברהם קריב, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- דוד תדהר (עורך), "אברהם קריב (קריבורוצ'קה)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3541
- רשימת הפרסומים של אברהם קריב, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של אברהם קריב באתר רמב"י
- הספרים של אברהם קריב, באתר "סימניה"
- ישראל כהן, אברהם קריב, באתר "פרויקט בן יהודה"
- ש. י. פנואלי, שירי אברהם קריב, דבר, 29 במאי 1952, המשך
- רפאל בשן, חידוש בחקר התנ"ך: שיחה עם א. קריב על שיטתו – "המקרא מפורש", מעריב, 9 בספטמבר 1955
- פ. בן־יאיר, ספרא וסייפא: "עטרה ליושנה", או – קיטרוג נושן: מפגש עם אברהם קריב, מעריב, 14 בדצמבר 1956
- שלמה גרודזנסקי, אברהם קריב ומכורתו, דבר, 20 במאי 1960
- ש. שלום, לאברהם קריב – בן הששים, מעריב, 20 במאי 1960
- א. ח. אלחנני, עם אברהם קריב, דבר, 20 בספטמבר 1968, המשך
- אברהם קריב – בן שבעים: ש. שלום, "אינני מוותר עליך", דבר, 26 באפריל 1970
- ד"ר פינחס פלאי, המוכיח באהבה, דבר, 26 באפריל 1970
מפרי עטו:
- ממדי זמן באגדה, אתר דעת
- התרבות הקלוקלת של הקולנוע, אתר דעת
- מאמרים שונים, אתר מקראנט
- ריבוי פרצופין וקלסתר אחד, מאזנים, יוני 1975, JSTOR 23871952
הערות שוליים
עריכה- ^ הרב אברהם רמר, גדול שימושה, ירושלים תשנ"ד, עמ' קלג
- ^ פרסי "מילוא" חולקו לקריב, גליקסברג, סתר ומרים זוהר, דבר, 23 ביולי 1961.
- ^ גולדה מאיר חילקה 12 "פרסי יצירה" לסופרים, מעריב, 9 במאי 1969.
- ^ א. מגד וא. קריב נבחרו לחתני "פרס ביאליק", דבר, 25 בדצמבר 1973.
- ^ אמציה פלד, רחוב אברהם קריב, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- ^ יוסף פרידלנדר, ספרא וסייפא: הגות ופיוט על ספר־הספרים: ספרו של אברהם קריב "שבעת עמודי התנ"ך, מעריב, 18 באפריל 1969.
- ^ מרדכי עובדיהו, סקירת ספרים: א. קריב – "עיונים", דבר, 28 ביולי 1950.
הקודם: אברהם רגלסון |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם אהרן מגד 1973 |
הבא: ישראל כהן |