פתיחת התפריט הראשי

אברהם רביץ

פוליטיקאי ישראלי

הרב אברהם רביץ (13 בינואר 1934, כ"ו בטבת תרצ"ד26 בינואר 2009, א' בשבט תשס"ט) היה פוליטיקאי, פעיל ציבור וראש ישיבה ישראלי. היה יושב ראש דגל התורה וחבר הכנסת מטעמה ומטעם סיעת יהדות התורה, סגן שר במשרדים שונים וסגן יושב ראש הכנסת.

אברהם רביץ
Avraham Ravitz.JPG
לידה 13 בינואר 1934
כ"ו בטבת תרצ"ד
תל־אביב–יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בינואר 2009 (בגיל 75)
א' בשבט תשס"ט
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת חברון כנסת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, רב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה דגל התורה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה דגל התורה, יהדות התורה
חבר הכנסת
21 בנובמבר 198813 ביולי 1992
(3 שנים ו-33 שבועות)
16 ביולי 199226 בינואר 2009
(16 שנים)
כנסות 12, 13 - 17
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
נואם בכנס הארצי הראשון של תנועת דגל התורה (מרץ 1990), לצדו (מימין לשמאל): הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קניבסקי, הרב שלמה שמשון קרליץ

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת 1934 בשכונת מונטיפיורי בתל אביב לרב אריה לייב רביץ, שהיה רב השכונה ואב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו במשך עשרות שנים[1]. כאביו, למד בישיבת חברון מגיל 13 ובמשך 13 שנים לסירוגין, וקיבל ממנה סמיכה לרבנות. כנער בן 13, בשנה שלפני הקמת המדינה, הצטרף, עם כמה מחבריו לישיבה, לארגון הלח"י. לימים אמר כי רֶצח מפקד הלח"י, אברהם שטרן (יאיר), היה הסיבה להצטרפותו לשורות המחתרת. לאחר מכן שירת בצה"ל.

בשנות החמישים והשישים היה פעיל מרכזי בארגון "חבר הפעילים"[2].

הרב רביץ ניהל את הישיבה התיכונית המקצועית "מרום ציון" שבקריית נוער בירושלים[3]. בין תלמידיו מני מזוז. שימש כר"מ במדרשיית נעם בפרדס חנה.

בשנות השבעים שימש כאחד מראשי ישיבת אור שמח לחוזרים בתשובה, שנוסדה באותו זמן. לפרנסתו עסק בקבלנות בניין.

פעילות פוליטיתעריכה

את דרכו הפוליטית החל בשנת 1983, כאשר הריץ יחד עם ידידו הקרוב הרב איקא ישראלי ושמשון פוליקמן (מנהל תלמוד תורה "המסורה") רשימה חרדית עצמאית בשם תל"י לעיריית ירושלים[4], שכמעט הצליחה להכניס חבר למועצת העיר.

בשנת 1984 נאם בעצרת בחירות של מפלגת ש"ס. בשנת 1988 עלתה האפשרות שהוא ירוץ לכנסת ברשימת ש"ס, אך בסופו של דבר ויתר על הרעיון.

לקראת בחירות 1988 הוצב על ידי הרב שך במקום הראשון ברשימת דגל התורה לכנסת[5]. שימש כח"כ מטעם דגל התורה ולאחר מכן ביהדות התורה, שהיא איחוד של דגל התורה ואגודת ישראל. מאז ועד מותו שימש יושב ראש מפלגת דגל התורה. נחשב למתון ולזהיר לגבי הדרך שבה החרדים צריכים להשתמש בכוחם בכנסת[6].

בשנים 1990‏-1992 כיהן כסגן שר השיכון, בשנים 1996‏-1999 כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ובתקופת הכנסת ה-15 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת עד מינויו לתפקיד סגן שר ובשנים 2001‏-2003 כסגן שרת החינוך. בשנת 2005 מונה לסגן שר הרווחה בלי שר מעליו.

בשנת 2000, עקב סיבוכי מחלת הסוכרת שממנה סבל, עבר השתלת כליה[7], ולקראתה קיימו ילדיו דיון הלכתי למי תהיה הזכות לתרום את הכליה. בסופו של דבר הפילו גורל והבן הבכור משה, ר"מ בישיבת נהורא, זכה. בעקבות אירועים אלה הוציא רביץ בהוצאה עצמית ספרון בשם "כליות יועצות: משא ומתן בחיוב הצלת נפשות בגדרי הזכייה במצוה זו ובדברים המסתעפים ממנה".

בנובמבר 2008 הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים[8].

נפטר ב-26 בינואר 2009, בגיל 75, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

הנצחהעריכה

לאחר פטירתו הונצח שמו בכיכר בביתר עילית[9]. "מתחם גולובנציץ" ברמת בית שמש נקרא על שמו - "רמת אברהם"[10]. באלול ה'תשע"ה נקרא על שמו רחוב בשכונת נווה יעקב בירושלים[11].

משפחתועריכה

 
כיכר על שמו בביתר עילית

היה נשוי לאביגיל ואב לשנים עשר ילדים. התגורר בבית וגן בירושלים.

מבניו:

מחתניו:

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ (הקישור אינו פעיל, 22 במרץ 2018)פסק דין של הרב אריה לייב רביץ
  2. ^ הפרדס No. 38 Vol. 8 1964 May -, באתר HebrewBooks
  3. ^ ח"כ אברהם רביץ הלך הלילה לעולמו כשהוא בן 75, באתר nrg‏, 26 בינואר 2009
  4. ^ נח זבולוני, המאבק על הבוחר הדתי בירושלים, 19 באוקטובר 1983
  5. ^ בשם השם - ש"ס והמהפכה הדתית, ריקי טסלר, עמ' 370
  6. ^ כפר חב"ד ז' כסליו תשמ"ט
  7. ^ סמדר שמואלי, לח"כ רביץ הושתלה כליה שתרם בנו, באתר ynet, 14.11.2000
  8. ^ רונן מדזיני, אחרי 20 שנה: ח"כ רביץ פורש מהפוליטיקה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2008
  9. ^ הכבוד של ביתר עילית: כיכר רביץ, בחדרי חרדים
  10. ^ גפני לאולמרט: החרדים מתגעגעים אליך, בחדרי חרדים
  11. ^ אבי שיף, גפני לזכר רביץ: "לא יכולים לעשות מה שעשה", באתר בחדרי חרדים, 9 בספטמבר 2015