אברהם רביץ

פוליטיקאי ישראלי

הרב אברהם רביץ (13 בינואר 1934, כ"ו בטבת תרצ"ד26 בינואר 2009, א' בשבט תשס"ט) היה פוליטיקאי, פעיל ציבור וראש ישיבה ישראלי. היה יושב ראש דגל התורה וחבר הכנסת מטעמה ומטעם סיעת יהדות התורה, סגן שר במשרדים שונים וסגן יושב ראש הכנסת.

אברהם רביץ
לידה 13 בינואר 1934
כ"ו בטבת תרצ"ד
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בינואר 2009 (בגיל 75)
א' בשבט תשס"ט
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת חברון כנסת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה דגל התורה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה דגל התורה, יהדות התורה
חבר הכנסת
21 בנובמבר 198813 ביולי 1992
(3 שנים)
16 ביולי 199226 בינואר 2009
(16 שנים)
כנסות 12, 13 - 17
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נואם בכנס הארצי הראשון של תנועת דגל התורה (מרץ 1990), לצדו (מימין לשמאל): הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קניבסקי, הרב שלמה שמשון קרליץ

ביוגרפיה

עריכה

נולד בשנת 1934 בשכונת מונטיפיורי בתל אביב להדסה והרב אריה לייב רביץ, שהיה רב שכונה ואב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו במשך עשרות שנים. כאביו, למד בישיבת חברון מגיל 13 ובמשך 13 שנים לסירוגין, וקיבל ממנה סמיכה לרבנות. כנער בן 13, בשנה שלפני הקמת המדינה, הצטרף, עם כמה מחבריו לישיבה, לארגון הלח"י[1]. לימים אמר כי רֶצח מפקד הלח"י, אברהם שטרן (יאיר), היה הסיבה להצטרפותו לשורות המחתרת. לאחר מכן שירת בצה"ל[1].

בשנות החמישים והשישים היה פעיל מרכזי בארגון "חבר הפעילים"[2].

הרב רביץ ניהל את הישיבה התיכונית המקצועית "מרום ציון" שבקריית נוער בירושלים[3]. בין תלמידיו מני מזוז. שימש כר"מ במדרשית נעם בפרדס חנה.

בשנות השבעים שימש כאחד מראשי ישיבת אור שמח לחוזרים בתשובה, שנוסדה באותו זמן[4]. לפרנסתו עסק בקבלנות בניין. ב-1987 נקרא על ידי הרב אלעזר מנחם שך לנהל את תלמוד תורה המסורה לאחר שהמקום נקלע לקשיים כלכליים, הוא החזיק במשרה בהתנדבות כחצי שנה ולאחר ייצוב המוסד החזיר את המושכות למנהל המוסד[5].

פעילות פוליטית

עריכה

את דרכו הפוליטית החל בשנת 1983, כאשר הריץ יחד עם ידידו הקרוב הרב איקא ישראלי ושמשון פוליקמן (מנהל תלמוד תורה "המסורה") רשימה חרדית עצמאית בשם תל"י לעיריית ירושלים[6], שכמעט הצליחה להכניס חבר למועצת העיר.

בשנת 1984 נאם בעצרת בחירות של מפלגת ש"ס. בשנת 1988 עלתה האפשרות שהוא ירוץ לכנסת ברשימת ש"ס, אך בסופו של דבר ויתר על הרעיון[4].

לקראת בחירות 1988 הוצב על ידי הרב שך במקום הראשון ברשימת דגל התורה לכנסת[7]. בכנס היסוד של התנועה שהיה בבנייני האומה בירושלים, הכריז בפאתוס רב:" אנחנו לא נשמע לגדולי תורה, אנחנו נעשה מה שהם אומרים!". שימש כח"כ מטעם דגל התורה ולאחר מכן ביהדות התורה, שהיא איחוד של דגל התורה ואגודת ישראל. מאז ועד מותו שימש יושב ראש מפלגת דגל התורה. נחשב למתון ולזהיר לגבי הדרך שבה החרדים צריכים להשתמש בכוחם בכנסת[8]. ב-1990 התנגד להפלת ממשלתו של יצחק שמיר כהוראת מנהיג דגל התורה הרב שך, אך כששמו הוקרא בשעת ההצבעה השמית הכריז "בצער רב, נגד".

בשנים 1990‏-1992 כיהן כסגן שר השיכון, בשנים 1996‏-1999 כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ובתקופת הכנסת ה-15 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת עד מינויו לתפקיד סגן שר ובשנים 2001‏-2003 כסגן שרת החינוך. בשנת 2005 מונה לסגן שר הרווחה בלי שר מעליו.

בשנת 2000, עקב סיבוכי מחלת הסוכרת שממנה סבל, עבר השתלת כליה[9], ולקראתה קיימו ילדיו דיון הלכתי למי תהיה הזכות לתרום את הכליה. בסופו של דבר הפילו גורל והבן הבכור משה, ר"מ בישיבת נהורא, זכה. בעקבות אירועים אלה הוציא רביץ בהוצאה עצמית ספרון בשם "כליות יועצות: משא ומתן בחיוב הצלת נפשות בגדרי הזכייה במצוה זו ובדברים המסתעפים ממנה".

בנובמבר 2008 הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים[10].

נפטר ב-26 בינואר 2009, בגיל 75, כתוצאה מסיבוכי מחלת הסוכרת[11]. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

הנצחה

עריכה

משפחתו

עריכה
 
כיכר על שמו בביתר עילית

היה נשוי לאביגיל לבית משפחת פלר, ילידת ניו יורק, ואב לשנים עשר ילדים[4]. התגורר בבית וגן בירושלים.

מבניו:

מחתניו:

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 נדב שרגאי, אברהם רביץ - אחרון לוחמי הלח"י בכנסת, באתר הארץ, 26 בינואר 2009
  2. ^ הפרדס No. 38 Vol. 8 1964 May -, באתר היברובוקס
  3. ^ ח"כ אברהם רביץ הלך הלילה לעולמו כשהוא בן 75, באתר nrg‏, 26 בינואר 2009
  4. ^ 1 2 3 שרית ישי לוי, רק תנו לו חילוני, חדשות, 11 בנובמבר 1988
  5. ^ נקרולוג על אברהם רביץ, יתד נאמן, ב' שבט תשס"ט, עמוד 20.
  6. ^ נח זבולוני, המאבק על הבוחר הדתי בירושלים, 19 באוקטובר 1983
  7. ^ בשם השם - ש"ס והמהפכה הדתית, ריקי טסלר, עמ' 370
  8. ^ כפר חב"ד ז' כסליו תשמ"ט
  9. ^ סמדר שמואלי, לח"כ רביץ הושתלה כליה שתרם בנו, באתר ynet, 14 בנובמבר 2000
  10. ^ רונן מדזיני, אחרי 20 שנה: ח"כ רביץ פורש מהפוליטיקה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2008
    יאיר אטינגר, ח"כ אברהם רביץ פורש מהכנסת אחרי 20 שנה, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2008
  11. ^ רונן מדזיני, ח"כ אברהם רביץ הלך לעולמו, באתר ynet, 26 בינואר 2009
  12. ^ שרי רוט, הכבוד של ביתר עילית: כיכר רביץ, באתר בחדרי חרדים, 29 בפברואר 2012
  13. ^ שרי רוט, גפני לאולמרט: החרדים מתגעגעים אליך • תמונות, באתר בחדרי חרדים, 22 בינואר 2011
  14. ^ אבי שיף, גפני לזכר רביץ: "לא יכולים לעשות מה שעשה", באתר בחדרי חרדים, 9 בספטמבר 2015
  15. ^ מתוך האתר גיידסטאר.
  16. ^ באתר הספרייה הלאומית.