פתיחת התפריט הראשי

אברהם רפאל כלפון

הרב אברהם רפאל כלפון (1820, ה'תק"ף1886) היה שד"ר, רב בתטואן שבמרוקו, רב בטבריה ואב בית דין וראש ישיבה בחיפה.

הרב אברהם רפאל כלפון
אין תמונה חופשית
לידה 1820
ה'תק"ף
תטואן, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1886 (בגיל 66 בערך)
ה'תרמ"ו
חיפה, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי אכ"ל, מעט אכ"ל
מקום קבורה בית העלמין היהודי הישן של חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות תטואן במרוקו, טבריה וחיפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד ליעקב כלפון בתטואן שבמרוקו. בילדותו התחנך במוסדות מקומיים, וכשבגר נישא לאסתר לבית סלאמה וכיהן במשרה רבנית בעיר.

בשנת 1860 (ה'תר"ך) עלה לארץ ישראל יחד עם בני משפחתו, והשתכן בטבריה, שם מונה לשמש כרב. בשלב מסוים עבר להתגורר בחיפה, ולאחר פטירת הרב אלעזר הכהן חמצי בשנת 1881 (ה'תרמ"א) מונה לשמש תחתיו כאב בית הדין המקומי וכראש ישיבה.

במסגרת פעילותו הציבורית נסע כשד"ר לביירות שבלבנון ולאיזמיר שבטורקיה, ונמנה עם ראשי פעילי העלייה של יהודי מרוקו לארץ ישראל.

התכתב עם רבנים שונים, בהם הרב מנשה סתהון, שאף נפגש עמו כשנסע לביירות, הרב יעקב שאול אלישר[1], הרב יוסף שמואל אבועלפיא, הרב ישועה בסיס והרב יצחק חי טייב. כן חיבר מספר פיוטים, בהם פיוט לברית מילה ופיוט לכבוד רבי מאיר בעל הנס, שכתב לרגל חנוכת המבנה שעל הקבר בשנת 1868 (ה'תרכ"ח).

הלך לעולמו בחיפה ב-9 באפריל 1886 (ד' בניסן ה'תרמ"ו) ונקבר בסמוך לקברו של רבי אבדימי דמן חיפה בבית הקברות היהודי העתיק בחיפה.

בתפקידו ברבנות החליפו הרב מסעוד התשואל.

משפחתועריכה

  • בנו שמואל כלפון היה סוחר, ראש החברה קדישא בחיפה וחבר ועד ההורים של בית הספר של חברת כל ישראל חברים. ילדיו: יוסף, היה סוחר ומורה לערבית בבית הספר של חברת כל ישראל חברים בחיפה.
  • בנו הרב דוד כלפון היה מורה לעברית בבית הספר של חברת כל ישראל חברים, ונמנה עם מייסדי שכונת ארד אל יהוד בחיפה. ילדיו: שלמה, היה מורה בבית ספר בקהיר, חיים, היה פקיד בכיר במחלקת ההנדסה של עיריית חיפה, ומתתיהו, היה פקיד בחברת הנפט העיראקית בחיפה.

חיבוריועריכה

  • פדה את אברהם - שו"ת, חידושים, דרשות ופיוטים, כתב יד
  • מעט אכל - על ספר משלי, כתב יד
  • אכל וחי לעולם - על ספר תהילים, כתב יד

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בספרו כתוב כי המכתב מיועד ל"יש"א ברכ"ה", וישנה השערה כי מדובר ברב אחר, הרב יוסף שמואל אבועלפיה, שחיבר ספר בשם זהה