אברהם (רמי) ריינר

חוקר ישראלי בתחום ההיסטוריה היהודית

אברהם (רמי) ריינר (נולד ב-11 באפריל 1960) הוא חוקר תלמוד והלכה ישראלי, פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מרצה ומחבר ספרים.

אברהם (רמי) ריינר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 11 באפריל 1960 (בן 64)
יד בניסן ה'תש"ך
ירושלים
ענף מדעי תלמוד והלכה
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ישראל מ' תא-שמע עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1 באוקטובר 2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג דרורלי
מספר צאצאים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אברהם (רמי) ריינר נולד בירושלים לרב יוסף יהודה ומרתה ריינר. למד בישיבת קול תורה, שם שימש אביו כר"מ, ולאחר מכן בישיבת הר עציון. את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון במסגרת ה'הסדר'.

ריינר סיים את לימודי התואר הראשון במסלול הדו-חוגי במחלקות לספרות עברית ולתלמוד שבאוניברסיטה העברית. את התואר השני השלים בחוג לתלמוד שבאוניברסיטה העברית בשנת 1997. נושא עבודת הגמר היה: "רבינו תם: רבותיו (הצרפתים) ותלמידיו בני אשכנז על פי ניתוח יצירתו הספרותית ומקבילותיה".[1] העבודה נעשתה בהדרכת פרופסור ישראל מ' תא-שמע. בשנת 2002 הוענק לו תואר דוקטור לפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כותר עבודת הדוקטורט היה "רבנו תם ובני דורו: קשרים, השפעות ודרכי לימוד בתלמוד".[2] הדוקטורט נכתב גם הוא בהדרכת פרופסור ישראל מ' תא-שמע.

את לימודי הבתר דוקטור שלו עשה ריינר במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהנחיית פרופ' יעקב בלידשטיין.

לאורך השנים לימד ריינר במגוון מוסדות ובהם: הגימנסיה העברית בירושלים, ישיבת נוה שמואל באפרת, בית הספר פלך בירושלים, עלמא – מכללה עברית בתל אביב, החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, בית המדרש של מכון הרטמן בתל אביב, ומכון פיידיאה בסטוקהולם. כמו כן היה עמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים, במרכז לחקר מדעי היהדות ע"ש הרברט כץ בפילדלפיה ועמד יחד עם פרופ' ורד נעם בראש קבוצת המחקר 'פרשנות כמחוללת חוק דתי' במכון ללימודים מתקדמים בירושלים.

משנת 2005 הוא חבר סגל במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון ופרופסור מן המניין במחלקה זו.[3]

תחום מחקרו הוא היסטוריה חברתית ואינטלקטואלית באירופה בימי הביניים.

ספריו

עריכה
  • רבנו תם: פרשנות, הלכה, פולמוס (הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2021) (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"). בשבעה־עשר פרקי הספר מתואר עולמו האינטלקטואלי והחברתי של רבנו תם ובין השאר נידונים בו סדר קורות חייו, זהות מוריו ואופי קשריהם עמו, מידת היכרותו עם ספרות חז"ל לסוגותיה ודרכי שימושו בה, דרכי טיפולו בנוסח התלמוד, אופי יצירתו הפרשנית, תקנותיו, פולמוסיו, קשריו עם בני זמנו ומידת השפעתו על בני דורו והבאים אחריהם,[4] על ספר זה זכה בפרס מתנאל לספר הטוב ביותר בתחום מחשבת ישראל שהתפרסם בין השנים תש"ף-תשפ"ב.
  • תשובות ר' יצחק בן שמואל מדמפייר (ר"י הזקן) (יחד עם פרופ' פנחס רוט) בספר מוהדרות 140 תשובות פרי עטו של ר' יצחק בן שמואל מדמפייר (ר"י בעל התוספות) לשאלות הלכתיות ופרשניות שנשלחו אליו מרחבי אירופה. כל תשובה נערכה לפי כתבי היד הרלוונטיים ביותר ומלווה בפרשנות והערות היסטוריות וטקסטואליות נרחבות. המבוא מתאר את חייו והגותו של ר"י הזקן כפי שהם עולים מתשובותיו.[5][6]
  • ''Die Grabsteine vom jüdischen Friedhof in Würzburg aus der Zeit vor dem :Schwarzen Tod'' (המצבות מבית הקברות היהודי בווירצבורג מן התקופה שקדמה למוות השחור), וירצבורג 2011. את הספר פרסם ריינר יחד עם שמעון שוורצפוקס וקרלהיינץ מילר. בספר תצלומי 1500 מצבות ושברי מצבות בצירוף פענוח הכתובות העבריות שעליהן עם תרגום לגרמנית.[7] על בית עלמין זה ומצבותיו פרסם ריינר גם כמה מאמרים בעברית.[8]

ספרים בעריכתו

עריכה

חיים אישיים

עריכה

נשוי לדרורלי, אב ל-5 ילדים. אחיו הם ההיסטוריון פרופ' אלחנן ריינר, וראש ישיבת מעלה גלבוע הרב שמואל ריינר. גיסיו הם פרופסור ישראל יובל ופרופסור יהושע לוינסון.

קישורים חיצוניים

עריכה
מאמרים
הרצאות

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אברהם (רמי) ריינר, רבינו תם: רבותיו (הצרפתים) ותלמידיו בני אשכנז על פי ניתוח יצירתו הספרותית ומקבילותיה, באתר אוצר החכמה
  2. ^ אברהם (רמי) ריינר, רבנו תם ובני דורו: קשרים, השפעות ודרכי לימוד בתלמוד, באתר אוצר החכמה
  3. ^ קידומים ומתן קביעות - סגל אקדמי בכיר, באתר lp.vp4.me
  4. ^ חננאל מאק, "כך נוהגות הנשים מעולם - ולא ראתה מעולם שהיו מחמירין יותר" סקירת הספר 'רבנו תם: פרשנות, הלכה, פולמוס בתוך: הארץ, מוסף לתרבות וספרות.
  5. ^   ד"ר עוזיאל פוקס, ‏תרבות השו"ת: מפשטידה בתנור ועד מכור למשחקי קוביה, בעיתון מקור ראשון, 24 במרץ 2020.
  6. ^ תשובות ר' יצחק בן שמואל מדמפייר (ר"י הזקן), באתר מאגנס
  7. ^ סריקה של רוב הספר, באתר אוצר החכמה.
  8. ^ "שבר קרב על שבר: גילויים מבית־הקברות היהודי של וירצבורג", זמנים 95 (2006), עמ' 52–57; אבן שכתוב עליה: תוארי הנפטרים על מצבות בית העלמין בווירצבורג 1147–1346, תרביץ עח [א] (תשרי תשס"ט), עמ' 123–152, באתר אוצר החכמה; "היצגי תאריך יוצאי דופן במצבות וירצבורג 1147–1346", תרביץ עט [א] (תש"ע–תשע"א), עמ' 143–147; "מ'גן עדן' ועד 'צרור החיים': ברכות המתים במצבות מאשכנז בימי הביניים", ציון עו [א] (תשרי תשע"א), עמ' 5–28; "עד הגל ועדה המצבה: לרגל הופעת הספר 'מצבות וירצבורג מן התקופה הקודמת למגפת המוות השחור'", ירושתנו ו (תשע"ב), עמ' שיג–שכה.
  9. ^ תא שמע : מחקרים במדעי היהדות לזכרו של ישראל מ. תא-שמע, באתר הספרייה הלאומית
  10. ^ דרך ספר : שי לזאב גריס, באתר הספרייה הלאומית
  11. ^ דיני ישראל לב, הפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת תל אביב
  12. ^ הרצאה זו התפרסמה לאחר מכן כמאמר: "בין צרפת לאשכנז בתקופת בעלי התוספות: ר' חיים כהן כמקרה מבחן", בתוך: יוסף קפלן (ערוך), ברכות לאברהם, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשע"ט, עמ' 43–56, באתר אוצר החכמה.