פתיחת התפריט הראשי

אבשלום עוקשי (1916, ראשון לציון1980, עכו) היה צייר ישראלי ממוצא תימני, מהבולטים בציור הישראלי במחצית השנייה של המאה העשרים.

אבשלום עוקשי
אין תמונה חופשית
לידה 1916
ראשון לציון, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1980 (בגיל 64 בערך)
עכו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אופקים חדשים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

חייועריכה

 
פתיחת התערוכה החמישית של "אופקים חדשים" במוזיאון תל אביב (1953). אברהם עוקשי יושב מימין

אבשלום עוקשי נולד בשנת 1916 בראשון לציון להורים שעלו מתימן. התחנך בכפר הנוער מאיר שפיה. החל לצייר בהדרכת אריה אלואיל. לאחר כשלוש שנים בהן גר בתל אביב, הצטרף כחבר לקיבוץ איילת השחר, שם חי בשנים 1942-1937. בשנים אלו צייר ועבד כרועה צאן. בעקבות סכסוך שפרץ בינו לבין חברי הקיבוץ חזר עם רעייתו, שולמית, למאיר שפיה שם שימש כמדריך נוער. בשנת 1944 עברו בני הזוג להתגורר בזכרון יעקב. בשנת 1948 גויס עוקשי ליחידת סיירים. דירתו בזכרון יעקב הופצצה על ידי חיל האוויר המצרי. בעקבות כך עקר עם משפחתו לעכו, שם הקים לו סטודיו בעיר העתיקה, על שרידיו של מבנה צלבני.

עוקשי נמנה עם מייסדי קבוצת האמנים "אופקים חדשים" שקמה בשנת 1948 ודגלה באמנות ישראלית שהושפעה מאמנות ההפשטה האירופית ובפרט זו הצרפתית. היה בין הבודדים שהציגו בכל התערוכות שערכה הקבוצה. כן נמנה עם מייסדי מכון אבני, היום מכללה לציור בתל אביב, ושימש כמורה במכון במשך מספר שנים.

בתחילת דרכו היה סגנונו פיגורטיבי עם השפעה של אסכולת פריז היהודית. עם המעבר לעכו החלו נופיה של העיר להעסיקו, ואלה שכיחים ביצירתו לאורך שלהי שנות הארבעים ומרבית שנות החמישים. "ביצירתו של עוקשי, העיר לובשת ופושטת סגנונות אמנותיים: בגלויה המוקדמים ביצירתו היא בהירה ורבגונית, עשירה במרקמים מזרחיים ודמויות כבדות. לקראת שנות השישים היא נעשית בהדרגה מסתורית ונחבאת בין משטחי צבע גדולים, המכסים ומוחקים פרטים אנושיים או אדריכליים" כדברי מרדכי עומר[1]. באמצע שנות החמישים עסק עוקשי גם במיתוסים תנ"כיים, כחזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל, שעניינם תחייה ותקומה. לקראת סוף שנות החמישים החל עוקשי נע לכיוון המופשט הטהור. פלטת הצבעים שלו הצטמצמה לשחור עם נגיעות של צבעים אחרים ובפרט אדום, צהוב ולבן, המבצבצים בינות שכבות הצבע השחור. בשלהי שנות החמישים ובמחצית הראשונה של שנות השישים מתעבות שכבות הצבע, צבעי השמן מפנים את מקומם לצבעי אקריליק או פוליוויניל, אשר עורבבו לעיתים בחול או אבקת בזלת במטרה ליצור טקסטורה עבה, עשירה וסמיכה. כך גם המכחול הומר במרית (שפכטל). ביצירות אלו, טעונות החומריות, מגיעה יצירתו של עוקשי לשיאה.

הסדנה של עוקשי, בה צייר במשך שנים רבות, הפכה לאחר מותו למוזיאון עוקשי, הקרוי על שמו. כמו כן, נקרא על שמו רחוב בעכו. וכן נקרא על שמו אחד המבנים במכון אבני.


פרסיםעריכה

ספרים שאיירעריכה

  • ספורי סבא ספר לילדים, מאת משה סמילנסקי, צייר אבשלום עוקשי, עם עובד, 1946.

אוספים ציבורייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מרדכי עומר, לעיל, עמ' 161.