אבשלום קור

אבשלום קור (נולד ב־17 בספטמבר 1950, ו' בתשרי ה'תשי"א) הוא דוקטור ללשון העברית ואיש תקשורת ישראלי, היועץ הלשוני של גלי צה"ל, הפועל בשלל דרכים להפצת תודעת העברית וידיעת העברית. מנחה חידוני התנ"ך העולמיים בשנים 1988–2021.

אבשלום קור

לידה	17 בספטמבר 1950 (בן 73) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה
ידוע בשל	פעילות ציבורית בנושא העברית
השכלה	דוקטור ללשון עברית, אוניברסיטת תל אביב
מקצוע	איש חינוך, סופר, מנחה טלוויזיה ויועץ לשון
מעסיק	אוניברסיטת תל אביב, גלי צה"ל
תפקיד	יועץ הלשון של גלי צה"ל
בן או בת זוג	זהבה קור (1979–2011) נאוה בודק אחירון (2014–2021) תרצה שקד (2021–?)
מספר צאצאים	6
פרסים והוקרה	פרס סוקולוב, פרס "תפוח זהב" פרס ראש הממשלה ללשון העברית

אבשלום קור מנחה את חידון התנ"ך למבוגרים תשע"א (2010)

קור השיא משואה בטקס הדלקת המשואות בשנת ה-70 למדינת ישראל, וזכה בפרס סוקולוב לתקשורת האלקטרונית ב־1989 ("על מפעלו התקשורתי־חינוכי"), פרס "תפוח הזהב" בשנת 1990, בהצבעת משלמי אגרת הרדיו והטלוויזיה במדור "מורשת ישראל", ופרס ראש הממשלה ללשון העברית בשנת 2016.

קור מרבה להופיע בתקשורת כלוחם למען הלשון העברית ונגד הסגידה לאנגלית. עקב קנאותו לשפה העברית וסלידתו משגיאות כתיב וטעויות דקדוקיות בדיבור הפך שמו לשם נרדף ליודע השפה העברית, והלצות רבות על הדקדוק בעברית נקשרו בשמו. קור הוא מומחה לשמות משפחה, ומרבה לערוך ברחבי הארץ אירועים המושתתים על שמות המשפחה של היושבים באולם. כמומחה לשמות משפחה, הגיש במשך שנים אחדות פינות קבועות בנושא בתוכניות הבוקר בערוצי הטלוויזיה השונים.

ביוגרפיה

אבשלום קור נולד לשלמה ושרה, גדל והתחנך בתל אביב. שמו ניתן לו לזכר שני סביו שנרצחו בשואה: אברהם ושלום. אביו, שלמה קור, היה ממנהיגי בית"ר בשארית הפליטה באירופה, איש הליכוד, מראשי הנהלת העיתון "מעריב" ומשנה פעיל ליו"ר רשות השידור בשנות ה-80. לאבשלום אח ואחות.

בילדותו למד בבית הספר גרץ בתל אביב ובנעוריו בתיכון העירוני ה' בתל אביב. הוא סיים את הלימודים עם בגרות בלטינית ובצרפתית. מגיל 13 עד 18 היה כתב נוער בשבועון "מעריב לנוער". באותן שנים היה מראיין קבוע בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "פנים אל פנים", בה ראיין אישים בולטים כגון יגאל ידין, המשורר והסופר אברהם שלונסקי, נעמי שמר, הרמטכ"ל חיים בר-לב ועוד.

את שירותו הצבאי עשה כקצין בחיל השריון. באמצע שנות ה־70, כשעמדו להקים בצה"ל כוח על־אוגדתי, אימץ צה"ל את הצעתו של קור, שהכוח ייקרא "גַּיִס" (תוך שהוא מזהיר שלא להצמיד לכוח מסוג זה את הספרה 5, לבל יהיה גיס חמישי).

קור הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב, שבה למד כעתודאי, ובה אף הרצה במשך שנים רבות. כמו כן היה מרצה במכללה האקדמית אשקלון. כותרת עבודת המוסמך שלו הייתה: "מחברת התיג'אן העברית (ספר הדקדוק המסורתי של יהודי תימן)". עבודת הדוקטורט שלו עסקה ב"פיוטי יניי כעדות לעברית של ארץ ישראל תחת השלטון הביזנטי".

הוא הפקיד את רשימותיו בספרייה הלאומית בשנת 2019.

פעילותו הלשונית והתרבותית

לאחר שחרורו מצה"ל, כתב במשך שנים אחדות טור שבועי בשם "זה המצב" בעיתון "מעריב".

בשנות ה־70 השתתף במשך שלוש שנים בתוכנית הרדיו "לצון נופל על לצון" (שזכתה בפרס רשות השידור) יחד עם דודו טופז, דודו דותן, מאיר עוזיאל, יואל ריפל, משה טימור ורויטל עמית.

בשנות ה־70 ובשנות ה־80 הרבה לקחת חלק בתוכניות הטלוויזיה החינוכית "אות ועוד" ו"פיצוחים" ובשעשועוני הטלוויזיה הכללית "תשע בריבוע", "תן קו", "זה הסוד שלי", "צא מזה", "שחק אותה" ואף בתוכנית "כפתור ופרח".

קור הוא היועץ הלשוני של גלי צה"ל ומדריך מדי שנה את מחזורי הכתבים החדשים המתגייסים לתחנה. משנת 1976 הוא מגיש בגלי צה"ל את הפינה "באופן מילולי", המשודרת פעמיים בכל יום.

בשנים 1987–2007 שודרה בערוץ הראשון פינתו "הגיע זמן לשון" (לעיתים בהשתתפות המומחה לטעמי המקרא יחיאל ספרא).

בשנים 1988–2021 הנחה את חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, המשודר בשידור חי ביום העצמאות בטלוויזיה וברדיו. בשנת 2016, לאחר שהחידון עבר מאחריות צה"ל למשרד החינוך, הוחלף קור בגיא זוארץ, אך בשנת 2017 חזר קור להנחותו עד לשנת 2021. בחודש מרץ 2022 הודיע קור על רצונו לפרוש מהנחיית החידון. מאז חידוש חידון התנ"ך הארצי למבוגרים הוא מנחה גם את החידונים השנתיים הללו, המשודרים בשידור חי בחנוכה בטלוויזיה וברדיו. הוא מנחה טקסים ממלכתיים שונים מטעם מרכז ההסברה, ואירועים וכינוסים של משרד החינוך.

בשנת 1989 יצא בשליחות לברית המועצות, והדריך במוסקבה 70 פעילי עברית מכל רחבי ברית המועצות. בין הפעילים שהדריך היה הנער הצעיר זאב אלקין מחרקוב (אוקראינה), שעלה אחר כך לישראל ומכהן כחבר הכנסת וכשר.

בין השנים 1983–1993 היה חבר חֶבר הנאמנים של מוזיאון ארץ ישראל. ב־2009 נתמנה לחבר בוועדת השמות הממשלתית, ויו"ר ועדת המשנה לשמות היישובים. בתפקידו זה הציע את השם שדה צורי ליישוב חדש שעומד לקום בעוטף עזה.

בעקבות תוכנית ההתנתקות הציע את שמות היישובים בני נצרים ובני דקלים לתושבי נצרים ונווה דקלים שפונו מיישוביהם בגוש קטיף, תוך שימוש בקידומת "בני" שהוספה לשמות היישובים שנעקרו במלחמת העצמאות, כמו בני עטרות ליד לוד לתושבי עטרות שפונו מיישובם שמצפון לירושלים ובני דרום ליד אשדוד לתושבי כפר דרום הראשון שפונו מרצועת עזה, ואת שם ההתנחלות שבות רחל שליד שילה על שם רחל דרוק משילה, שנרצחה בפיגוע ירי.

בשנת 2009 העלה במסגרת צה"ל את המופע "יופי של עברית" (שכתב עם אסף שלמה וניר שטראוס) בהשתתפותו, עם שחקנים ונגנים. לאחר מכן עלה המופע על בימות אזרחיות שונות, בהשתתפות השחקנים רוני דותן ודודי גזית.

קור עורך ומנחה מופעים על תולדות הזמר העברי. כמו כן, הוא מדריך טיולים ברחבי ירושלים, המשלבים את אהבותיו: העברית, התנ"ך, הזמר העברי וארץ ישראל. בשנים 2009–2016 הנחה את פסטיבל עין גב לזמר עברי בחול המועד פסח.

בשנת 2011 הגיש את הפינה השבועית "בועט בְּעברית" בערוץ הספורט, בה הסביר את שמותיהם של כדורגלנים שעלו לכותרות.

בדצמבר 2013 נבחר על ידי "מעריב" כאחד ממאה הישראלים מעוררי ההשראה, על פעילותו בתחום הלשון העברית.

באפריל 2014 מונה על ידי נשיא המדינה שמעון פרס כחבר ועדת אות הנשיא למתנדב.

בפברואר 2016 הוענק לו פרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן־יהודה.

במאי 2016 מונה לחבר בוועדת השמות העירונית של עיריית ירושלים.

חברות מסחריות גדולות (איקאה, בנק הפועלים, קניוני עזריאלי, דלתא) בחרו בו כיצגן (פרזנטור) של העברית - למבצעי פרסום שלהן, בסרטוני טלוויזיה שרוממו את העברית.

באפריל 2018 נבחר על ידי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל.

בנובמבר 2022 הרצה על "דו-משמעות בעברית עתיקה ומודרנית" במרכז העולמי של אונסק"ו בפריז, בכינוס בין לאומי חגיגי במלאת מאה שנה לפטירת אליעזר בן יהודה.

קור חותר להמרת השימוש במילים לועזיות במילים עבריות. במרץ 2020, בימי מגפת הקורונה, הקים ארגון "מגן דוד אדום" תחנות בדיקה שנקראו "דרייב אין", ושוכנע על ידי קור להחליף שם זה בהצעה העברית של חיילת גלי צה"ל, עמית חדד: "היבדק וסע!". בהמשך שכנע את משרד הבריאות (ובעקבותיו הלכו אמצעי התקשורת) לדבר על "ממונה הקורונה" במקום "פרויקטור הקורונה", ושכנע את משרד החינוך לומר "קבוצות" במקום "קפסולות" (כשיטה לשיבוץ תלמידים בכיתות).

משפחתו

בשנת 1979 התחתן עם זהבה לייטנר (הידועה כסופרת הילדים זהבה קור) והיה נשוי לה עד לגירושיהם ב־2011. לזוג שישה ילדים, ובהם העיתונאית מוריה קור, ונכדים.

ב־2014 נישא לנאווה בודק־אחירון, עורכת מוזיקה ב"קול ישראל" ועורכת ומפיקה בערוץ הראשון, שעבדה עמו. ב-2021 התגרשו בני הזוג.

בת זוגו מאז 2021 היא תרצה שקד, מנהלת הספרייה העירונית כפר יונה, ובעבר יו"ר איגוד מנהלי הספריות הציבוריות בישראל.

קור מתגורר בכפר יונה.

מספריו

• לצונו של אדם, כבודו, 1980
• קור קורא במדבר, 1981
• בלצון רב, 1983
• יופי של עברית, הוצאת ספריית מעריב והוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 1986, הוצאת ידיעות אחרונות, 2010
• הגיע זמן לשון, הוצאת כנרת, 1994

קישורים חיצוניים

• יעקב בר-און, אבשלום קור סירב לפרסם את הפיס: "לא אמכור נשמתי לשטן", באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 באוקטובר 2010, פורסם במקור ראשון
• סיגל ארביטמן, עברי, דבר עברית, באתר ישראל היום, 28 באוקטובר 2011
• יאיר נתיב, ‏"אבי הלך בלי כיפה וכך גם אני", באתר ‏מאקו‏, 27 בספטמבר 2012
• טל גורדון, ריאיון: הזמנה לפגישה עם אבשלום קור, באתר הבמה, 29 באוקטובר 2012
• יעקב בר-און, ‏אבשלום קור מתנגד לסגידה לאנגלית: "אני עבד נאמן ללשון העברית", באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2016
• ערן סויסה, ברית מילה, באתר ישראל היום, 14 בספטמבר 2017
• רותי קדוש, יצגן העברית: שיחה לא זהירה עם אבשלום קור, באתר nrg‏, 28 בספטמבר 2017
• אפרת לכטר, ‏אבשלום קור: "מתנגדי ההדתה פוגעים במורשת", באתר ‏מאקו‏, 14 באפריל 2018
• למה אבשלום קור סירב לקמפיין גדול?, באתר ‏מאקו‏, 17 בספטמבר 2018
• ליאת רון, ‏אבשלום קור נלחם על השפה העברית בכל החזיתות. וזה עוד לפני אלפי המסרונים שהוא מקבל מאיתנו, באתר גלובס, 29 במאי 2020
• אהרל'ה ויסברג, איש תחת גפנו, באתר ישראל היום, 23 באפריל 2020
• טל גלעדי, אבשלום הארדקור, באתר "ידיעות אחרונות", 15 באפריל 2022
• אבשלום קור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אבשלום קור, דף שער בספרייה הלאומית

מכּתביו:

• רשימת המאמרים של אבשלום קור באתר רמב"י
• כדורים בלשון: איך נוצרו הכדורים?, באתר "סנונית"
• כמה פנים למלה פנים, באתר "סנונית"
• יש לי פח מפלסטיק, באתר "סנונית"
• החשמל - מלה מן התנ"ך!, באתר "סנונית"
• בית יעקב מעם לועז, מעריב, 16 באפריל 1973
• על יומן המלחמה של דוד בן-גוריון, לשוננו לעם, כרך לד, חוברות ט–י (תשמ"ג), עמ' 231–234, באתר האקדמיה ללשון העברית
• זה המצב, מעריב, 2 בינואר 1984
• מעלימים עין מכל חטא, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2012

על כתביו:

• גבריאל שטרסמן, עברית באופן מילולי, מעריב, 4 באפריל 1986