אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הרחבה. | |
אגודת הסטודנטים והסטודנטיות בעברית (או בשמה הקודם: אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית) היא הגוף המייצג את כלל הסטודנטים הלומדים בכל ארבעת הקמפוסים של האוניברסיטה העברית (הר הצופים, גבעת רם, עין כרם והפקולטה לחקלאות). האגודה מייצגת (נכון לשנת הלימודים תשפ"א) 24,206 סטודנטים. האגודה היא חברה מלאה בהתאחדות הסטודנטים בישראל והייתה ממייסדות ההתאחדות בשנות ה-30.
 | |
| סוג | עמותה |
|---|---|
| אוניברסיטה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| חברים | כ-22 אלף |
| יו"ר | נעמה פלג |
|
www | |
היסטוריה
עריכה
האגודה החלה לפעול זמן קצר לאחר פתיחת האוניברסיטה העברית ב-1925, בשם "הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית", כגוף המייצג של הסטודנטים באוניברסיטה[1]. מטרתה העיקרית בשנים הראשונות הייתה לפעול למען רווחת הסטודנטים כולל במגורים, תעסוקה ותזונה, וייזום פעילות חברתית. האירוע החברתי הראשון שארגנה היה "נשף סטודנטים" שנערך ב-כ"א באדר ה'תרפ"ו - 7 במרץ 1926[2], שהפך לאירוע שנתי[3], לימים "יום הסטודנט". המאבק הראשון בו הייתה מעורבת היה למען הרחבת תוכנית הלימודים באוניברסיטה. בשנים הראשונות לפעילותה הייתה האוניברסיטה אוסף של מכוני מחקר שהקימו פרופסורים ידועי שם שגייסה האוניברסיטה ברחבי אירופה, ולא פעלה כמוסד להוראה לקראת תואר[4]; הסטודנטים היו למעשה עוזרי מחקר ולא למדו באופן מסודר לקראת תואר. ב-1928 הסתדרות הסטודנטים דרשה למסד את תוכנית הלימודים ולהרחיב אותה לתחומים נוספים[5][6]. בנוסף באותה תקופה החלה לטפח קשרים עם אגודות סטודנטים יהודים ברחבי העולם[7], והחלה ביוזמה להקמת התאחדות סטודנטים ארץ-ישראלית[8].
בשנים הראשונות פעלה האוגדה מדירה במרכז ירושלים, בה פעל מועדון הסטודנטים ובו התרכזה הפעילות התרבותית, החברתית והספורטיבית שלה (כולל: הרצאות, אספות הסברה, לשכת עבודה, סיוע אקדמי וכו')[9]. מאחר שעם השלמת מספר מבנים בהר הצופים עברה רוב פעילות האוניברסיטה לשם, החלה האגודה לפעול למען הקמת מעונות ומועדון סטודנטים בהר[10].
בשנת 1935 פתחה האגודה במאבק נגד העלת שכר הלימוד ל-10,000 לירה ארץ-ישראלית, שהיה סכום עתק באותן השנים, שרק מעטים היו יכולים לשלם[11]. באותה שנה גם פעלה למען הקמת "מכון לחקלאות" (לימים הפקולטה לחקלאות) שיכשיר מדענים לצורכי היישוב העברי, לאחר שהאוניברסיטה החליטה לדחות את הקמתו[12]. בשנת 1936 נבנה מועדון סטודנטים בהר הצופים[13].
ביוני 1938 ארגנה האגודה לראשונה שביתה, במחאה על עלות שכר הלימוד ותשלומים נוספים שגבתה האוניברסיטה[14].
ב-17 בנובמבר 1941 הצטרפה האגודה לציון יום הסטודנטים הבין-לאומי, שנקבע לזכר השתלטות השלטון הנאצי על אוניברסיטת קארל, בפראג שבצ'כוסלובקיה בשנת 1939[15],
בשנת 1952 הקימה האגודה את "מפעל השכפול", במטרה לספק לסטודנטים העתקי ספרים, הרצאות וחומרי לימוד. הפעילות נעשתה תחילה בהתנדבות באמצעות מכונת סטנסיל. בשנה הראשונה הוציא המפעל 24 חוברות, רובן בנושאי הלימוד של הפקולטה למשפטים. מדי שנה גדל מספר החוברות, ועמו מספר העובדים והמכונות. בהדרגה הורחב ההסדר נם לגבי הפקולטות האחרות. בשנת 1956 נרשם "המפעל" כחברה (בשם "מפעל השכפול - בית ההוצאה של הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית"), מטרותיו הורחבו גם להוצאה־לאור של ספרים, מכירת מוצרים הדרושים ללימודי הסטודנטים (דוגמת מחברות וכלי כתיבה) וכן יצירת מקומות תעסוקה לסטודנטים[16]. בשנת 1965 שונה שם "מפעל השכפול" ל"אקדמון"[17]. האוניבריסטה עצמה החלה לשתף פעולה עם "אקדמון" והשתמשה בשירותי הדפוס שלה והוצאת הספרים. "אקדמון" גם פתחה רשת של חנויות ברחבי הקמפוסים. בשנת 1986 רכשה האוניברסיטה 50% מהבעלות על "אקדמון"[18].
בסוף 1959 החלה האגודה להוציא לאור את עיתון הסטודנטים "פי האתון", כדו-שבועון[19].
במאי 1966 התקיימה בקמפוס האוניברסיטה בגבעת רם הפגנה 1966 גדולה בעת ביקורו במקום של קנצלר מערב גרמניה לשעבר, קונראד אדנאואר. הרקע לאירוע היה מחאת סטודנטים על נרמול יחסי גרמניה–ישראל שנה קודם לכן, צעד שנתפס על ידי הסטודנטים כלא מוסרי מאחר שהתרחש זמן קצר יחסית לאחר השואה. ההפגנה, בהובלת תאי הסטודנטים של "תנועת החרות" ושל "מק"י", הייתה סוערת, ובעקבות כניסתם של שוטרים לקמפוס, לראשונה מאז קום המדינה, ההפגנה התעצמה וסטודנטים נוספים הצטרפו כמחאה על ניסיון השתקה של החופש האקדמי. פעולה זו עוררה מהומה גדולה ובמהלכה נפצעו כ-20 סטודנטים. בעקבות הסערה הציבורית שהתחוללה הוחלט לכונן ועדת חקירה ממשלתית לבחינת היחסים בין האקדמיה למשטרה.
פעילות פוליטית במסגרת האגודה
עריכההשנים הראשונות
עריכהכבר בשנים הראשונות לאחר הקמת האגודה החלו להתארגן תאי סטודנטים על בסיס פוליטי; הן פעלו תחילה תחת השם "אגודות סטודנטים" והאגודה עצמה נקראה "הסתדרות הסטודנטים"[20]. רובם של תאי סטודנטים והפעילים בהם היו בעלי נטייה פוליטית לימין. ב-1931 פעלו חמישה תאי סטודנטים[20]:
- "אגודת הסטודנטים חברי מפא"י"[21]
- סקציה אקדמית של סטודנטים רוויזיוניסטים
- ברית סטודנטים דתיים "יבנה"[22]
- אגודת סטודנטים "אל על" (הציונים הכלליים)
- אגודת סטודנטים לאומיים "חולדה"
תחילה ביקשה "הסתדרות הסטודנטים" להפריד את הפעילות הפוליטית מפעילותה[20], אך עד מהרה נערכו בחירות לראשות האגודה על בסיס פוליטי. בבחירות שנערכו במאי 1934 זכו ברוב נציגי ארץ ישראל העובדת[23].בבחירות 1939 חיזקו את כוחם נציגי הציונים הכלליים, הרוויזיוניסטים והדתיים[24], אולם זמן קצר אחר כך ברית סטודנטים הדתיים "יבנה" הכריזה על הקמת הסתדרות סטודנטים דתית עצמאית, במחאה על כך שדרישתה להכניס בתקנות סעיף המכריז על העיקרון שבמוסדות ההסתדרות הסטודנטים ובמפעליה לא תפגע המסורת היהודית ולא תחולל הדת נדחתה[25]. בהמשך חזרה הקבוצה לפעול במסגרת הכללית. ב-1944 שוב זכו נציגי ארץ ישראל העובדת לרוב[26].
שינוי שיטת הבחירות
עריכהלאחר הקמת המדינה החל לפעול גם תא סטודנטים של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, שזכה בשנות ה-50 להצלחה יחסית, שקיבל כ-10% מהקולות[27]. בנוסף פעלו תאי סטודנטים של תנועת החרות, מפ"ם, מפא"י ואחדות העבודה. עם זאת העניין בבחירות דעך ואחוזי ההצבעה ירדו; ב-1956 אף החולט לבטל את הבחירות, שהנציגים מהשנה הקודמת נשארו בתפקידם[28]. עקב כך עלתה הצעה לערוך שינוי בשיטת הבחירות, במקום בחירות בשיטה היחסית לפי מפתח מפלגתי, לעבור לבחירות אישיות למועמדים, זאת על פי הצעת נציגי מפא"י והציונים הכלליים, ששאר נציגי המפלגות התנגדו לשינוי[29]. ב-1958 שונתה שיטת הבחירות לאחר משאל שנערך, אך לא נערכו בחירות[30]. ב-1959 נערכו לראשונה בחירות אישיות, אך עלו טענות שנציגי מפא"י ניצלו את השיטה להבטיח שרוב הנבחרים יהיו נציגיה[31]. בשנים הבאות שבו עלו מדי שנה טענות על אי-סדרים[32]. מאז השינוי ועד 1965 זכו מדי שנה ברוב הקולות נציגי מפא"י[33]. בשנת 1965 אירע מהפך, כאשר קבוצה של סטודנטים התארגנה במסגרת לא-מפלגתית בשם "ליכוד" וזכתה ברוב הקולות[34].
שינוי שיטת הבחירות הביא לכך שנוצרה "מערכת דו-מפלגתית" בבחירות לאגודה עם פעילי גח"ל (לימים "הליכוד") מצד אחד ופעילי "המערך" (לימים מפלגת העבודה) מצד שני, שפעילי נציגי המפלגות הקטנות התקשו להיבחר[35]. פעילים בולטים בתקופה זהו היו דן מרידור, מוריאל מטלון ומשה עמירב[36]. החל מ-1975 זכה תא הסטודנטים "קסט"ל" ("קבוצת סטודנטים לאומיים"), שהיה מזוהה עם "הליכוד", בראשות האגודה ברציפות עד 1984[37][38]. בעקבות סכסוך בין הפעילים המרכזיים "קסט"ל" צחי הנגבי, ישראל כ"ץ ואביגדור ליברמן התפלג התא ב-1980[39]. בהמשך הוחלף בידי תא סטודנטים גלע"ד (גוף סטודנטים לאומי עצמאי דמוקרטי) שהקים דני נוה ב-1983[40]. בין 1984 ל-1988 זכה בבחירות תא "אופק" המזוהה עם מפלגת העבודה, אז זכה שוב תא גלע"ד[41]. "אופק" ו"גלע"ד" זכו לסירוגין, מלבד שנה אחת בהובלת תא מפלגת מרצ[דרושה הבהרה][דרוש מקור].
במאה ה-21
עריכהבשנת 2005 ניצח בבחירות לאגודה תא תנועת רוח חדשה שהיה מזוהה עם ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. בשנת 2009 קואליציה משותפת של תאי "אופק", תא "התעוררות" ותא "לביא" שהיה מזוהה עם מפלגת הליכוד, החליפה את "רוח חדשה" בראשות האגודה.
החל מבחירות 2011 הוביל את האגודה תא "אופק". בבחירות 2013 הוסכם בין תאי "אופק" ו"התעוררות" על שיתוף פעולה בבחירות, בעקבותיו נבחר גיורא ואלה מתא "אופק" ליו"ר האגודה ואלדד פוסטן מתא "התעוררות" לסיו"ר האגודה, כאשר בשנה שלאחר מכן תא "התעוררות" קיבל את תפקיד יו"ר האגודה ותא "אופק" את תפקיד סיו"ר האגודה[42]. בשנת 2015 הוחלט להוביל מהלך להוצאת הגופים הפוליטיים מהאגודה, תוך שינוי תקנון העמותה וקביעת תקופת צינון בין תפקידים נבחרים בתאים לבין תפקידים נבחרים באגודת הסטודנטים. יו"ר האגודה הנוכחית (2024-עד היום) היא נעמה פלג.
ראשי האגודה
עריכה- 1966–1967 – עלס דוברונסקי[43]
- 1972–1974 – יגאל לנקר[44]
- 1975–1976 – אריאלה רבדל[45]
- 1979–1980 – צחי הנגבי[46]
- 1980–1981 – ישראל כ"ץ[47]
- 1982–1983 – שמוליק כהן[48]
- 1988–1989 – נדב ליסובסקי[49]
- 1989–1990 – יעקב אדרי[50]
- 1992–1993 – שאול שניידר[51]
- 2007–2009 – שלמה לוי, עין כרם: ולדי דבויריס, גבעת רם: נדב לחמן (2007), אדם מתן (2008)
- 2009–2010 – עפרי רביב, עין כרם: משה צוריאל, גבעת רם: גבריאל גוידל, רחובות: יהודה בצלאל
- 2010–2011 – יובל אדמון, עין כרם: משה צוריאל, גבעת רם: מתן סעדה, רחובות: מקסים פרימפוליאנסקי
- 2011–2012 – איתי גוטלר, עין כרם: אנדרה רטמן
- 2012–2013 – יעל סיני, עין כרם: נתן ארגמן
- 2013–2014 – גיורא ואלה, עין כרם: ליאור זורניצקי
- 2014–2016 – אלדד פוסטן, עין כרם: מתן אזולאי, גבעת רם: נגה כהן, רחובות: נועם רשיד
- 2016–2017 – שלומי יחיאב, עין כרם: רוני קורן, גבעת רם: רואי לאונר-וקס, רחובות: טטיאנה גרוסמן
- 2017–2018 – שלומי יחיאב, עין כרם: גיא קלר, גבעת רם: פני אפרצב, רחובות: טטיאנה גרוסמן, הר הצופים: שרון דיל
- 2018–2019 – שיר מורדכי, עין כרם: נוי סער, גבעת רם: אסף נוידרפר, הר הצופים: דנה קציר, רחובות: קארוליין נגה סטנצקו
- 2019–2020 - שיר מורדכי, עין כרם: נוי סער, גבעת רם: תמר ספיר, הר הצופים: דורון אלבז, רחובות: אדר מזרחי
- 2020–2021 - שי פודולר, עין כרם: נוי סער, גבעת רם: אליאב מרלנד, הר הצופים: ענבר נווט, רחובות: אוהד נוריאל
- 2021–2022 - יובל ריבלין, עין כרם: נתן רונין, גבעת רם: אורלי אברבנל, הר הצופים: דנה שפטר, רחובות: אוסנת דגן
- 2022–2023 - יובל ריבלין, עין כרם: נועה ורסנו, גבעת רם: אלעד שיפטן, הר הצופים: יוני מרגוליס, רחובות: ענבל להב
- 2023–2024 - נעמה פלג, עין כרם: מור עובד, גבעת רם: נעמה ושדי, הר הצופים: ליאם גרינדאה, רחובות: ניצן נגר
- 2024–הווה - נעמה פלג, עין כרם: רעות ארד, גבעת רם: פיני כץ, הר הצופים: ליאם גרינדאה, רחובות: ליאור יעקובי
מטרות ומבנה האגודה
עריכהמטרתה של האגודה היא לפעול למען הסטודנטים ולייצגם מול האוניברסיטה, עיריית ירושלים, עיריית רחובות, גופי הממשל וגופים נוספים. האגודה מאופיינת בפעילות חברתית שהתבטאה לאורך שנים בהובלת מאבקים ציבוריים שונים.
שמה של האגודה והלוגו שלה שונו בשנת תשע״ד, המילה ״אוניברסיטה״ הושמטה משמה של האגודה על-מנת לייצר הבחנה בינה לבין האוניברסיטה, ולהדגיש את היותה גוף סטודנטיאלי. לוגו האגודה שונה לריבוע בעל ארבע צלעות, המייצגות את ארבעת הקמפוסים בהם נמצאים שלוחותיה של האגודה. בשנת תשפ"א שונה שם האגודה ל"אגודת הסטודנטים והסטודנטיות בעברית" במטרה לשקף פנייה שווינית לנשים ולגברים.
מפאת ריבוי קמפוסי האוניברסיטה העברית, קמו ברבות השנים אגודות סטודנטים מקומיות בקמפוסים השונים – אגודת הסטודנטים למדעי הטבע בקמפוס אדמונד יעקב ספרא שבגבעת רם, אגודת הסטודנטים לרפואה בקמפוס עין כרם ואגודת הסטודנטים בפקולטה לחקלאות שברחובות. אגודות אלו מהוות זרוע ביצועית לאגודה המרכזית היושבת בקמפוס הר הצופים. ישנה מועצה בכל קמפוס, עם מספר משתנה של נציגים ואלה בעלות יכולת לקבל החלטות אשר נוגעות לקמפוס שלהן. בנוסף, ישנם עובדים באגודות בקמפוסים בנוסף לעובדים באגודה הכללית. כלל הקמפוסים מיוצגים בגוף העליון של האגודה - ועידת האגודה, לה נבחרים 44 נציגים מארבעת הקמפוסים אשר בוחרים את הנהלת האגודה ומקבלים את ההחלטות המרכזיות בפעילות האגודה, לרבות אישור תקציב האגודה השנתי ויציאה לשביתות.
גופים נבחרים
עריכהחברי אגודת הסטודנטים באוניברסיטה בוחרים באופן דמוקרטי, מדי שנה, 44 נציגים מחוגים שונים לכהונה כנציגיהם בוועידת אגודת הסטודנטים, שהיא האספה הכללית של העמותה. הוועידה, המתפקדת כמעין "פרלמנט", מתכנסת מספר פעמים לאורך שנת הלימודים ומאשרת את התקציב, שינויי תקנון ושינויים אסטרטגיים בפעילות האגודה. בראש הוועידה עומדת הנשיאות, האחראית על תפקודה וכינוסה (בדומה ליו"ר הכנסת וסגניו).
יו"ר האגודה הכללית נבחר על ידי ועידת האגודה לכהונה של שנתיים. הוא אחראי על ניהול האגודה והוצאה לפועל של החלטות הוועידה. בשנת 2015 הוחלט לבטל את תפקיד סגן היו"ר.
הוועד המנהל של אגודת הסטודנטים מורכב משבעה חברי ועידה (נציגי הסטודנטים מהפקולטות השונות). תפקיד הוועד המנהל, שהוא מעין "רשות מבצעת", הוא להתוות את מדיניות האגודה ופעילותה.
בכל קמפוס קיימת מועצה נפרדת מהוועידה הרוחבית, אשר בוחרת את היו"ר של אותו קמפוס.
הגוף המקצועי
עריכהבראש הגוף המקצועי עומד מנכ"ל האגודה, שנבחר אחת לשנתיים על ידי הוועד המנהל באמצעות מכרז. גוף זה מורכב מארבע מחלקות ביצועיות ושתי מחלקות מעטפת. ניהולה הרוחבי של כל מחלקה מתבצע על ידי ראש המחלקה, תחתיו עובדים הרכזים הייחודיים לכל קמפוס. פעילות המחלקות השונות מבטיחה את השמירה על זכויות הסטודנטים וכן את טיפוח חיי החברה והתרבות בקמפוס ובעיר.
מחלקות האגודה
פעילות האגודה מתבצעת בפועל באמצעות שש מחלקות, כאשר לכל אחת מהן ראש מחלקה, החולשות על תחומים שונים הנוגעים לסטודנטים ולאגודה.
- מחלקת אקדמיה – מסייעת לסטודנטים בתחום הפדגוגי באמצעות מתן שירותים שונים כמו "בנק אקדמי" וספריית השאלה, ובאמצעות ייצוג האינטרסים הסטודנטיאליים אל מול רשויות האוניברסיטה, ייצוג בוועדות משמעת ותיקון ותיקוף תקנונים אקדמיים.
- מחלקת רווחה – מעניקה לסטודנטים שירותי רווחה בתחום הדיור, תחבורה, בירוקרטיה, פיקוח על מחירים המוצרים שנמכרים בקמפוסים ונושאים נוספים הקשורים לחיי הסטודנט, הן בתוך הקמפוס והן מחוצה לו.
- מחלקת קהילות ותרבות – עוסקת בחיזוק המרקם הקהילתי בקרב הסטודנטים, גיבוש סטודנטים סביב תחומי עניין משותפים, קידום נושאי איכות הסביבה והובלת מנהיגות ויזמות בקרב סטודנטים. בנוסף, המחלקה עוסקת בהפקת אירועים בקמפוסים השונים, במעונות בירושלים וברחבי העיר כמו ירידים, ציון חגים, טקסים, הופעות, סרטים, מסיבות, סיורים, יום הסטודנט ועוד.
- מחלקת הסברה – מחלקה רוחבית האחראית על פרסום ושיווק אירועי האגודה בקרב הסטודנטים. בנוסף לפרסומים במדיה המודפסת, מתפעלת המחלקה את אתר אגודת הסטודנטים ואת פלטפורמות המדיה החברתית של האגודה.
- מחלקת אוכלוסיות - אחראית על הקשר של האגודה לאוכלוסיות שנבחרו על ידי חברי ועידת האגודה: האוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה החרדית, אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, אוכלוסיית הלהט"ב, דור ראשון להשכלה גבוהה, הורים, משרתי מילואים ובני זוגם, ואנשים בעלי המוגבלויות. המחלקה עובדת בשיתוף פעולה עם נציגי האוכלוסיות במטרה לקדם את זכויותיהן ולפעול להנגשת האקדמיה למגזרים נוספים.
- מחלקת לוגיסטיקה ותפעול – מספקת שירותים לוגיסטיים לשאר מחלקות האגודה, אחראית על תפעול מועדוני הסטודנטים ופינות מנוחה לסטודנטים.
גופים בבעלות האגודה
עריכה- סקופוס – חברה כלכלית שמייצרת הכנסה פיננסית המאפשרת את פעילות האגודה. זאת, באמצעות שיווק, פרסום והפקה. בין היתר, החברה מפיקה את פי האתון – העיתון הסטודנטיאלי של האוניברסיטה העברית, היוצא לאור פעם בחודש ומופץ ברחבי הקמפוסים.
- סיפתח - מרכז יזמות עסקית. סיפתח הוקמה לצורך סיוע לסטודנטים בתחומי תעסוקה. החברה פועלת עם גופים עירוניים וממשלתיים בירושלים לסיוע לסטודנטים במיזמים שונים, בעיקר מתחום ההיי-טק. סיוע זה כולל ליווי של חונכים מקצועיים של מיזמים, סדנאות, כנסים ועוד. מטרת המרכז היא בין היתר לקדם פתיחת עסקים בעיר ירושלים.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית
האוניברסיטה העברית בירושלים, אגודת הסטודנטים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מודעה המבקשת תרומות להסתדרות הסטודנטים - אל המתלמדים העברים בכל תפוצת הגולה, דואר היום, 27 באפריל 1926
באוניברסיטה העברית - הסתדרות הסטודנטים, הארץ, 4 בנובמבר 1928 - ^ נשף הסטודנטים הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית עורכת ביום הראשון' כ"א אדר באולם מגרש הרוסים ב-8 בערב, הארץ, 5 במרץ 1926
- ^ נשף הסטודנטים -, הארץ, 6 במרץ 1928
- ^ תלמידי האוניברסיטה העברית, דבר, 27 באוקטובר 1936
- ^ תזכיר הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה .העברית בירושלים אל הבר הנאמנים בדבר הרחבת האוניברסיטה, הצפירה, 3 ביוני 1928
- ^ בהסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, הארץ, 7 באוקטובר 1928
- ^ מודעה מאת הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, הצפירה, 18 במרץ 1927
- ^ בין הסטודנטים, העם, 24 באפריל 1931
כיצד עוזרים הסטודנטים במכללה העברית לאחיהם בגולה, העם, 20 באפריל 1931
מעון ואח"כ קלוב - דרישת הסטודנטים בירושלים, דבר, 11 באוגוסט 1935 - ^ מן התזכיר של ועד הסתדרות הסטודנטים ללורד רדינג, הארץ, 7 בינואר 1932
תזכיר ועד הסטודנטים ללורד ריגינג, דואר היום, 8 בינואר 1932 - ^ גלוי דעת על ועד הסתדרות הסטודנטים באוניברסיטה העברית, ברבר המעון לסטודנטים, דואר היום, 12 באוגוסט 1935
- ^ להעלאת שכר הלמוד באוניברסיטה העברית - גלוי דעת של ועד הסתדרות הסטודנטים באוניברסיטה העברית , הארץ, 11 בנובמבר 1935
- ^ החלטות האספה הכללית של הסתדרות הסטודנטים בירושלים בדבר המכון לחקלאות, הירדן, 21 בפברואר 1935
הסטודנטים העברים דורשים את הקמת המכון לחקלאות, דואר היום, 21 בפברואר 1935
החלטות הסטודנטים בירושלים בדבר המכון לחקלאית, הארץ, 25 בפברואר 1935 - ^ ירושלים - מועדון האוניברסיטה, דבר, 27 בפברואר 1936
- ^ הודעת האוניברסיטה העברית על שביתת הסטודנטים, דבר, 19 ביוני 1938
שביתת סטודנטים באוניברסיטה, הַבֹּקֶר, 16 ביוני 1938
שביתה באוניברסיטה העברית, הארץ, 17 ביוני 1938 - ^ היום הבין-לאומי של הסטודנטים, דבר, 17 בנובמבר 1941
זכר הסטודנטים הצ'כיים הנרצחים באוניכרסיטה העברית, הארץ, 18 בנובמבר 1941 - ^ מפעל השיכפול – למענו החדש, הארץ, 1 באוקטובר 1963
10 שנים מלאו ל"מפעל השכפול ", למרחב, 9 בספטמבר 1963 - ^ מפעל השיכפול בהסתדרות הסטודנטים באוניברסיטה העברית החליף בשבוע שעבר את שמו והוא ייקרא מעתה "אקדימון", קול העם, 1 בפברואר 1965
- ^ רוני רחמני ושחר אילן, מתפרקת מנכסיה הסתדרות־ הסטודנטים מעבירה מרצון חלק מהבעלות על אקדמון לידי האוניברסיטה, כל העיר, 21 במרץ 1986
- ^ אין קמח ללומדי חורה באוניברסיטה..., קול העם, 30 בספטמבר 1959
סטודנטים בירושלים זקוקים לשיכון, הארץ, 30 בספטמבר 1959
סטודנטים עליך ירושל ים !, מעריב, 6 בנובמבר 1959
פי האתון'־ -בטאונו של "החמור החכם", דבר, 10 בנובמבר 1959 - ^ 1 2 3 כמה אגודות לסטודנטים עלינו, דבר, 25 בספטמבר 1931
- ^ "דבר הסטודנט", דואר היום, 10 ביולי 1930
- ^ סטודנטים, הצביעו בעד רשימת "יבנה", הצופה, 27 בפברואר 1939
- ^ בהסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית התקיימו בשביע שעבר בחירות לועד, דבר, 10 במאי 1934
- ^ תוצאות הבחירות לוועד הסטודנטים, הצופה, 1 במרץ 1939
- ^ פילוג בהסתדרות הסטודנטים, הַבֹּקֶר, 23 בינואר 1939
- ^ 3 נציגים לרשימת ההסתדרות, משמר, 12 בינואר 1944
- ^ הסטודנטים חגגו את השיגי רשימת מק"י בבחירות באוניברסיטה, קול העם, 25 במאי 1952
הישג למק"י בבחירות להסתדרות הסטודנטים, קול העם, 30 במאי 1957 - ^ מפא"י, אחה"ע ודתיים החליטו על ביטול בחירות הסטודנטים, על המשמר, 6 ביוני 1956
- ^ תובעים משאל נוסף בהםת' הסטודנטים, למרחב, 2 בדצמבר 1957
משאל בה0ת. הסטודנטים - במגמח לשנות את שיטת הבחירות היחסיות, קול העם, 24 ביוני 1957 - ^ נדחו הבחירות להסתדרות הסטודנטים, קול העם, 2 ביוני 1958
- ^ ועדת הביקורת תדון זיופי הבחירות להסתדרות הסטודנטים, קול העם, 12 במרץ 1959
נדחתה ההצעה לפסול הבחירות להסת' הסטודנטים, למרחב, 12 במרץ 1959 - ^ בחירות הסטודנטים תוך אדישות ואי־סדרים רבים, קול העם, 26 במאי 1960
אי־סדרים בבחירות הסתדרות הסטודנטים, על המשמר, 23 במאי 1963
רק 30 אחוז מבין הסטודנטים הצביעו, למרחב, 6 ביוני 1962 - ^ הסתדרות הסטודנטים בבירה קופאת במשבריה, על המשמר, 29 במאי 1964
- ^ משהו זז אצל הסטודנטים, הארץ, 7 ביוני 1965
תבוסה למפא"י באוניברסיטה העברית, קול העם, 26 במאי 1965
דניאל בלוך, ועידה או הצגה, דבר, 21 ביוני 1965 - ^ אורני איזקסון, היום הבחירות להסתדרות הסטודנטים — בירושלים, מעריב, 26 באפריל 1971
- ^ בבחירות למוסדות תא הסטודנטים של גח"ל באוניברסיטה העברית, נבחר דן מרידור (משפטים ב') מחדש כיו"ר הנהלת התא, היום, 29 בנובמבר 1968
- ^ שמואל שם-טוב, לקראת הבחירות באוניברסיטת ירושלים - בן־אהררן: לכבוש את ,גבעת־רם', על המשמר, 26 באפריל 1976
- ^ אריה בנדר, "רציתם בחירות א-פוליטיות - בבקשה, מעריב, 1 ביוני 1984
- ^ קסט"ל מתפלגת - הקבוצה הפורשת; אין דמוקרטיה בתנועה., כל העיר, 14 בנובמבר 1980
- ^ שלום ירושלמי, הימין בקמפוס התפלג, כל העיר, 17 ביוני 1983
צבי זרחיה, מהיכן בא רוני מילוא, כל העיר, 8 ביוני 1984 - ^ רוני רחמני, מהפך בהסתדרות־הסטודנטים, כל העיר, 6 במאי 1988
- ^ "בחירת יו"ר וסיו"ר האגודה- לאן?", זקני ציון, 11 באוגוסט 2013
- ^ אשכול נגד הסטודנטים, "העולם הזה", גיליון 1541 מ-15 במרץ 1967, עמוד 21
- ^ אורני איזקסון, יגאל לנקר היו"ר החדש, מעריב, 29 במאי 1972
מחר בחירות להסתדרות הסטודנטים באוני העברית, מעריב, 17 ביוני 1974 - ^ אברהם תירוש, אריאלה רבדל ה"גבר" של חםתדרות הסטודנטים בירושלים, מעריב, 4 במאי 1976
- ^ תוצאות הבחירות יחריפו הקיטוב באוניברסיטה, כל העיר, 13 ביוני 1980
- ^ נורית מאנה ויקיר צור, כץ: התפטרתי לא הודחתי, כל העיר, 25 בדצמבר 1981
- ^ שלום ירושלמי, "נתבע הפסקת התקציבים לאוניברסיטה" - מצהיר היו"ר החדש של הסתדרות הסטודנטים, שאביו — ח"כ מאיר כהן תומך, לדבריו, בנקיטת אמצעים נגד הנהלת האוניברסיטה, כל העיר, 20 ביולי 1982
- ^ רוני רחמני, בחירתו ההולכת ונמשכת של נדב ליסובסקי, כל העיר, 8 ביולי 1988
- ^ שמעון אלקבץ, הימין ניצח בבחירות באוניברסיטה העברית, חדשות, 19 במאי 1989
- ^ הילה טוב, עתי"ם, ניצחון גדול לימין בבחירות באונ' העברית, חדשות, 3 ביוני 1993