אגודת קדושת ציון

אגודת חרדים דורשי ציון

"אגודת קדושת ציון - התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש" היא אגודה חרדית השואפת לקדם אהבת ארץ ישראל, מצוות כיבוש ארץ ישראל וכינון מדינה יהודית על פי התורה.

אגודת קדושת ציון
תחום אהבת ארץ ישראל, מצוות כיבוש ארץ ישראל וכינון מדינה יהודית על פי התורה
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות כ"ח באייר תשע"ה (17 במאי 2015) – הווה
www.qdushat-zion.022.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על האגודה עריכה

 
הוועידה השלישית, אולמי פארימה פאלאס, ליל כ"ו באייר תשע"ט (2019)

ייסוד עריכה

הוקמה בכ"ח באייר (יום ירושלים) תשע"ה על ידי יהודה אפשטיין (יושב ראש האגודה), הרב יצחק ברנד, פסח הלפרין, יהודה שרז, ועוד מספר אברכים חרדים ליטאיים חלקם בוגרי ישיבת אדרת אליהו. כתב העת "קדושת ציון" יצא לאור לראשונה בחודש אלול של אותה שנה, ובכ"ח באייר תשע"ו התקיימה הוועידה הראשונה[1].

במהלך השנים שלאחר מכן הצטרפו להנהלה הרב בצלאל גנז - חסיד גור, חיים איינהורן - שנשוי לנכדה של הרב זלמן נחמיה גולדברג, ומספר אנשים נוספים מהמגזר החסידי, ווכן מהמגזרים החרדי - ספרדי והליטאי כולל מהפלג הירושלמי.

פעילות עריכה

תוכן עריכה

  • הוצאת גיליון חודשי או דו חודשי בשם "קדושת ציון" העוסק בנושאי יישוב ארץ ישראל, מדינה על פי תורה, תהליכי הגאולה ועוד. ראו פסקה ייעודית להלן.
  • מכון "דעת תורה" של האגודה מוציא לאור ומפיץ חומרי הסברה וספרות תורנית, כמו הספר "אם הבנים שמחה" והספר "נחמו נחמו עמי" על שבע דנחמתא, פרי עטם של רבני האגודה.

אירועים עריכה

  • בראש חודש אייר, יום השנה לפטירת רבי עקיבה יוסף שלזינגר, נערך כינוס מיוחד לזכרו. בשנת תשפ"ב (2022) צוין יום השנה ה-100 לפטירתו בשורת כינוסים ואירועים, וכן בגיליון מיוחד שהוקדש לדמותו.[4]

פעילויות עריכה

 
הוועידה החמישית, אולמי שירת ירושלים, ג' סיוון תשפ"א
  • בתחילת שנת תש"פ הכריזה על תחרות כתיבת מאמרים בנושאי גאולה. נושא השנה היה "למה יהודי שומר מצוות בחוץ לארץ צריך לעלות לארץ ישראל"[6]. הזוכה מקבל את "פרס הרב זילברמן", על שם הרב יצחק שלמה זילברמן שהאגודה רואה בו את אחד ממעצבי דרכה.

כתב העת "קדושת ציון" עריכה

החל מאלול תשע"ה (2015) יוצא לאור מדי חודש את ירחון "קדושת ציון", בעריכת הרב יהודה אפשטיין. הירחון נשלח למנויים ומופץ בעשרת אלפים עותקים בריכוזים חרדיים.

בכתב העת מופיעים מאמרי הלכה והשקפה בענייני ארץ ישראל, בשאלת היחס של הציבור החרדי לעם ולארץ, בשאיפה לכינון מלכות התורה ובדרכי עבודת ה' בימינו. יש בו מדורים בענייני הגאולה, עליית תלמידי הגר"א ותלמידי הבעל שם טוב לארץ ישראל, הספר קול התור, יחס גדולי ישראל לארץ ישראל, דעת החת"ם סופר בעניין זה וסיפור עליית תלמידיו ארצה. בעבר הופיעה סדרת מאמרים של הרב חיים והב עם מענה לספר "ויואל משה" והצגת דעת גדולי ישראל בנושא, וכן מאמרים בעניין שלוש השבועות.

מפעם לפעם מופיע ראיון עם דמות תורנית, בין השאר התראיינו לגיליון הרב זלמן נחמיה גולדברג, אדמו"ר מקופיטשניץ, איש ירושלים הרב ישראל גליס ועוד. הרב זלמן נחמיה גולדברג אף פרסם בגיליון מאמר פרי עטו. במלאת שנה לפטירת הרב שמחה קוק נערך בגיליון ראיון לזכרו עם נכדו.

באחד המדורים ישנה גם התייחסות לעניינים אקטואליים. בעקבות התגברות האנטישמיות בעולם ועוד קראה האגודה ליהודי הגולה לעלות לישראל, ובכך גם להכריע את שאלת הזהות של המדינה כמדינה יהודית ותורנית.

עמדות האגודה עריכה

האגודה מדגישה כי מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה מרכזית ביהדות, מפני שהתורה יכולה להתקיים בצורה האידיאלית רק כשעם ישראל נמצאים כאומה על אדמתם ומתנהלים על פי התורה. מסיבה זו היא רואה הכרח בלימוד הלכות דת ומדינה במטרה לגבש חוקה תורנית שתאפשר לנהל את המדינה כמדינה המתנהלת על פי התורה מוקדם ככל הניתן. הם מרבים להזכיר את דברי החתם סופר:

דכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה, אפי' קריאת שמע שקורא בחו"ל איננו כקורא בא"י כי גרשוהו מהסתפח בנחלת ה'"

חידושי חתם סופר, גיטין מד, א

כמו כן הם מדגישים שהעיסוק בנושא הוא חובת כל יהודי, ואף בנושא זה הם מצטטים את דברי החתם סופר

שהעבודה בקרקע גופה מצווה משום יישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך, ובועז זורה גורן השעורים הלילה משום מצווה, וכאלו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה הכי נמי לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה

חידושי חתם סופר, סוכה לו, א

אנשיה רואים בתהליכים ההיסטוריים שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות חלק מתהליך הגאולה, קיבוץ גלויות וקץ שעבוד מלכויות, ביחס למדינת ישראל הם מציגים עמדה מורכבת: מחד, עצם קיומה של מדינת יהודית והצלחתה הוא קידוש השם, הסותם את הגולל על טענות הנצרות שהיהודים נכרתו מעם ישראל. אך מאידך היותה מדינה חילונית שאינה מתנהלת לפי התורה היא כחילול השם, שיש לפעול ככל האפשר לשנותו.

לטענתה, האידאולוגיה שלה היא המשך להשקפתם של אישים כמו החזון איש[7], הרב איסר זלמן מלצר והרב יוסף חיים זוננפלד, וכממשיכי עליות תלמידי הגר"א ותלמידי הבעל שם טוב[8].

בהקשר זה הם מצטטים את דבריו של רבי יוסף חיים זוננפלד, הגאב"ד הראשון של העדה החרדית, אשר בדומה לאידאולוגיה שלהם - התנגד נחרצות לציונות החילונית אך ראה בפריחת הארץ אתחלתא דגאולה:

אחד החזיונות מרהיבי הלב שבדורנו הוא בוודאי חזון היישוב הארצי ישראלי, ההולך ומתקדם בכל ערכיו בשנותיו האחרונות. שלומי אמוני ישראל ודאי צריכים לשמוח על החזון הנהדר הזה שבו אנחנו רואים אתחלתא דגאולה. וכשאנו מביטיום על המושבות הפורחות, על הערים המתרחבות, על הפרוורים ההולכים ומשתכללים בארץ ישראל, ואנו קוראים את דברי הנביא: "כה אמר ה' אלוהים, ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים, ונבנו החרבות, והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובד", ואמרו: "הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן, והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו",- הרינו אז כחולמים. הננו מוצאים את עצמנו קטנים יותר מדאי, בכדי להקשיב את הקול הגדול הבוקע ועולה מתוך החזון הזה. תמהים אנו על עצמנו, ושואלים אנו את עצמנו: הכן הוא, היתכן להיות, שאנחנו הננו כבר הדור הרואה בעיניו את התחלת קיום יעודי הנבואה?[9]

כמו כן הם מביאים את דברי החזון איש לאדם שהסתפק על עלייה לישראל:

ומצות ארץ ישראל הוכרעה על-ידי הרמב"ם והרמב"ן ושאר פוסקים

קובץ אגרות חזו"א, ח"א, אגרת עה

ומסבירים שבדבריו אלו רואים שלדעתו לא חלק הרמב"ם על הרמב"ן הקובע כי ישנה מצווה מדאורייתא לשבת בארץ ישראל ואף לכונן בה שלטון יהודי, וכן שהוא סבר שאכן זו ההלכה המחייבת אף בזמנינו.

לדעת אנשי האגודה הצהרת בלפור וועידת סאן רמו הם מעין הצהרת כורש. אחרי הרישיון שנתן כורש לבנות את בית המקדש, ואחרי שכבר החלה בנייתו, נכתבה "שטנה" על היהודים והמלך הורה לעצור את העלייה ואת בניית הבית, ובדומה לכך - אחרי שהכירו האנגלים בבעלותו של העם היהודי על ארץ ישראל כתבו את הספר הלבן, המגביל את עלייתם לארץ.

בשנת תש"פ, בסימן מאה שנים לוועידת סן רמו, יצאה בקמפיין לפרסום מכתבו של רבי מאיר שמחה מדווינסק, ה"אור שמח", שבו כתב כי בעקבות ההחלטה בסאן רמו "סר פחד השבועות מעלינו", כלומר פג החשש להקים שלטון יהודי מכוח שלוש השבועות, מכיוון שהאומות נתנו רשות ליהודים להקים מדינה.

אנשיה מרבים להשתמש במושגים 'אתחלתא דגאולה', 'גאולה בדרך הטבע' ו'איתערותא דלתתא'[10]. עם זאת, הם אינם רואים בממשלת ישראל ריבון מבחינה תורנית. לדעתם העובדה שראשי המדינה הם חילונים והיא אינה מתנהלת לפי חוקי התורה היא חילול השם. גם בשאלת הגיוס לצה"ל נוקטת בעמדה החרדית כי כל עוד אין הצבא מתנהל על פי תורה אסור לשרת בו[11].

בשנת תשפ"א (2020) יצא לאור את הספר "מדינה של תורה" המלקט מדברי גדולי ישראל ורבנים חרדים שקראו לכינון חוקת התורה במדינת ישראל[12]. באירוע ההשקה לספר נשאו דברים בין היתר הרב מרדכי נויגרשל, הרב פרופ' אברהם שטיינברג והרב יואל שוורץ[13].

תמיכה והתנגדות עריכה

 
הרב מנחם מנדל טוביאס נואם בוועידה השלישית

בין הרבנים שהביעו תמיכה פומבית באגודה: הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב לייב מינצברג, הרב יואל שוורץ, האדמו"ר מקופיטשניץ, האדמו"ר מקרעטשניף - קריית גת, האדמו"ר מבוסטון, הרב שלמה משה עמאר, הרב דב קוק, הרב מרדכי שריקי, הרב יצחק ברנד, הרב זאב לף (אנ'), הרב מנחם מנדל טוביאס - מרבני שטפנשט ואב"ד דרכי שמואל בבני ברק, הרב אליהו שלזינגר רבה של שכונות גילה ומקור חיים בירושלים, הרב יצחק דוד אלתר - בנו של האדמו"ר הפני מנחם מגור, הרב יוסף קמינצקי - נכדו של הרב יעקב קמינצקי ומרבני הציבור החרדי - אמריקאי בישראל, הרב פנחס זביחי ראש מוסדות עטרת פז והרב חיים זאב מלינוביץ' - עורכו הראשי של ש"ס שוטנשטיין ורב בציבור החרדי יוצא ארצות הברית. כמו כן נמנה עם תומכיה הרב מאיר מאזוז שאף נועד להשתתף בוועידה השנתית הראשונה אך נאלץ לבטל את השתתפותו בעקבות לחצים.

אישים בחוגי הקנאים, בפרט הקשורים לנטורי קרתא וחסידות סאטמר, יצאו נגדה והגדירו אותם כמינים ואפיקורסים. לפני כינוסי האגודה התפרסמו פשקווילים נגדה. יו"ר האגודה הרב אפשטיין ואחרים סבלו מהתנכלויות[14], וקנאים קיימו הפגנה מחוץ לאולם הכנס[15].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לאומנים או מינים: עורך 'קדושת ציון' בראיון נטול כפפות, באתר כל הזמן, ‏2017-07-13
  2. ^ הזמנה לוועידה, באתר טל חיים
  3. ^ זאב בלוי, ‏הילולת הגה"ק רבי יששכר שלמה טייכטל זצ"ל אב"ד פישטיאן, באתר JDN‏, 17 בינואר 2022
    הילולת הגה"ק רבי יששכר שלמה טייכטאל זצ"ל אב"ד פישטיאן, באתר JDN
  4. ^ 100 שנים לפטירתו של הגרע"י שלזינגר זצ"ל בעל "לב העברי", באתר JDN
    אגודת קדושת ציון, גיליון מיוחד לדמותו של רבי עקיבה יוסף שלזינגר, ניסן תשפ"ב
  5. ^ קדושת ציון, גיליון 48, חודש טבת תש"פ
  6. ^ קדושת ציון, גיליון 47, חודש כסלו תש"פ
  7. ^ קדושת ציון, גיליונות 46–47
  8. ^ ישראל שפירא, ‏"החרדים הציונים" שממשיכים את... "הגרי"ח זוננפלד", באתר כיכר השבת, 16 ביוני 2020
  9. ^ נחלת ה' - אוסף עלונים.pdf (עמ' 275), באתר Google Docs; "האיש על החומה", חלק ב', עמ' 313
  10. ^ התעוררות מלמטה - ביטוי קבלי המבטא שפעמים ניסים ותהליכים רוחניים מתרחשים דווקא כאשר היוזמה לכך מתחילה בידי בני אדם.
  11. ^ יהודה אפשטיין, כולם נקבצו באו לך, קדושת ציון 44, חודש אב תשע"ט
  12. ^ מדינה של תורה, באתר "אגודת קדושת ציון".
  13. ^ שידור חוזר: ערב השקה קונטרס "מדינה של תורה", באתר "אגודת קדושת ציון"].
  14. ^ אבי רבינא, ‏"מארב לחרדי שחוגג את 'יום ירושלים'", באתר כיכר השבת, 7 במאי 2018
  15. ^ ראו: "מפגינים נגד קדושת ציון" באתר בעולמם של חרדים, חיים טוויל, מחאה וגז מדמיע: עימות עם מפגיני 'העדה' בכנס של ארגון חרדי ציוני, באתר חרדים10