פתיחת התפריט הראשי

אגרות הראיה

סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק
(הופנה מהדף אגרות הראי"ה)

ספר אגרות הראיה (ראשי תיבות של אגרות הרב אברהם יצחק הכהן) הוא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק. ככלל חולקו מכתביו של הרב קוק למכתבים בעלי תוכן הלכתי, שנתפרסמו בספרי השו"ת שלו (משפט כהן, דעת כהן, עזרת כהן ואורח משפט), לבין המכתבים העוסקים בעניינים ציבוריים, הגותיים ועוד, שנתפרסמו בספרי אגרות הראיה. לעיתים, אותו מכתב עצמו, נתפרסם חלקו באגרות הראיה וחלקו באחד מספרי השו"ת.

תוכן עניינים

מהדורות הספרעריכה

עוד בחייו של הרב קוק יצא לאור בשנת ה'תרפ"ג בהוצאת "דגל ירושלים" ספר בשם אגרות ראיה שכלל כ-140 אגרות,[1] אולם לאחר פטירתו יצא הספר לאור במתכונת רחבה הרבה יותר (ובהשמטת כמה קטעים שיצאו בספרים אחרים). הספר יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק בשלושה כרכים, בעריכתו של הרב צבי יהודה קוק. בכרך הראשון, אגרות הראיה א, אגרות עד סוף שנת ה'תר"ע (רוב האגרות החל משנת ה'תרס"ז, אז החלה עבודת השימור של אגרות הרב באמצעות נייר קופי); בכרך השני, אגרות הראיה ב, אגרות בין השנים ה'תרע"א-ה'תרע"ה; בכרך השלישי, אגרות הראיה ג, אגרות בין השנים ה'תרע"ו-ה'תרע"ט.

בשנת ה'תשמ"ד לאחר פטירת הרצי"ה הוציא לאור מכון הרצי"ה כרך נוסף, רביעי, שנערך על ידי הרב יעקב פילבר, ובו אגרות בין השנים ה'תר"פ-ה'תרפ"ה. כרך זה נחשב במשך שנים רבות קשה להשגה, חסר ולא-מוגה. בשנת ה'תשע"ח הוציא לאור המכון את אגרות הראיה ד - כרך ובו איגרות משנות ה'תר"פ-ה'תרפ"א, וכעבור כשנה את אגרות הראיה ה - עם איגרות משנת ה'תרפ"ב. בכרכים אלה, שנערכו בידי הרב זאב נוימן, נוספו מאות איגרות חדשות, נספחות (בהן איגרות ממשרד הרבנות הראשית, איגרות אל הראי"ה ועוד) הגהות רבות ומפתחות. כרכים נוספים מתוכננים בעתיד.

נכון ל-2018 עדיין לא פורסמו באופן מסודר האיגרות מעשר שנות חייו האחרונות של הרב (ה'תרפ"ו-ה'תרצ"ה), אולם ככל הידוע רוב האגרות משנים אלו קצרות ובעלות אופי טכני הקשור בדרך כלל לניהול ענייני הרבנות הראשית. איגרות נוספות פורסמו לאורך השנים בבמות שונות.

חלק מהאיגרות העוסקות בלימוד תורה צורפו לספר אורות התורה כנספח. ב-2005 הוציא הרב שלמה אבינר את אגרות הראי"ה ערוכות לפי נושאים בארבעה כרכים בשם "הליכות הראי"ה".

בשנת ה'תשמ"ז הוציא לאור מכון הרצי"ה כרך אגרות לראי"ה, שבו חלק מהאיגרות שכתבו רבנים לרב קוק. בשנת ה'תש"ן יצאה לאור מהדורה מורחבת, הכוללת קרוב למאתיים איגרות נוספות. איגרות נוספות מעין אלו פורסמו במשך השנים בבמות שונות.

איגרות מפורסמותעריכה

  • איגרת ו' - הרב קוק מעיד מניסיונו כי אי אפשר לזכור את הנלמד בלימוד הגמרא ללא עשר חזרות לפחות.
  • איגרת מ"ז - הרב קוק מתאר את תהליך שיבת ציון שהחל בזמן הרבנים קלישר וגוטמכר ועבר לידיים חילונית במושגים הקבליים: "שבירת הכלים" ו"נפילת ניצוצות הקדושה".
  • איגרות צ"א, קל"ד - מכתבים לד"ר משה זיידל על היחס בין תורה למדע. הרב קוק כתב באגרת קל"ד "כל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא דווקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה...".
  • איגרת קס"ד - עוסקת בספרות. מוזכר בה אחד המשפטים המפורסמים של הרב קוק: "הישן יתחדש והחדש יתקדש".
  • דעתי על מכירת הקרקעות - איגרת תקכ"ב לרידב"ז על היתר המכירה, בין האגרות המרכזיות בכתבי הראי"ה העוסקת בפולמוס השמיטה, מתוך אתר דעת.
  • איגרת תקנ"ה - אגרת התכתבות עם הרידב"ז על היתר המכירה, בין האגרות המרכזיות בכתבי הראי"ה העוסקת בפולמוס השמיטה, ומרכזית ביותר אף בבירור מושג הסגולה והבחירה החופשית בישראל.
  • אגרת תרכ"ו - מכתב תגובה לדרדעים על ספר הזוהר.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה