אגרות הראיה

סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק

ספר אגרות הראיה (ראשי תיבות של אגרות הרב אברהם יצחק הכהן) הוא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק. ככלל חולקו מכתביו של הרב קוק למכתבים בעלי תוכן הלכתי, שנתפרסמו בספרי השו"ת שלו (משפט כהן, דעת כהן, עזרת כהן ואורח משפט), לבין המכתבים העוסקים בעניינים ציבוריים, הגותיים ועוד, שנתפרסמו בספרי אגרות הראיה. לעיתים, אותו מכתב עצמו, נתפרסם חלקו באגרות הראיה וחלקו באחד מספרי השו"ת.

סדרת אגרות הראיה במהדורות מוסד הרב קוק, מכון הרצי"ה ובית הרב קוק, לצד הספר אגרות לראי"ה

מהדורות הספרים עריכה

עוד בחייו של הרב קוק יצא לאור בשנת ה'תרפ"ג בהוצאת "דגל ירושלים" ספר בשם אגרות ראיה[1] שכלל כ-140 אגרות,[2] אולם לאחר פטירתו יצא הספר לאור במתכונת רחבה הרבה יותר (ובהשמטת כמה קטעים שיצאו בספרים אחרים). הספר יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק בשלושה כרכים, בעריכתו של הרב צבי יהודה קוק. בכרך הראשון, אגרות הראיה א, אגרות עד סוף שנת ה'תר"ע (רוב האגרות החל משנת ה'תרס"ז, אז החלה עבודת השימור של אגרות הרב באמצעות נייר קופי); בכרך השני, אגרות הראיה ב, אגרות בין השנים ה'תרע"א-ה'תרע"ה; בכרך השלישי, אגרות הראיה ג, אגרות בין השנים ה'תרע"ו-ה'תרע"ט.

בשנת ה'תשמ"ד לאחר פטירת הרצי"ה הוציא לאור מכון הרצי"ה כרך נוסף, רביעי, שנערך על ידי הרב יעקב פילבר, ובו אגרות בין השנים ה'תר"פ-ה'תרפ"ה. כרך זה נחשב במשך שנים רבות קשה להשגה, חסר ולא-מוגה. הוא הופץ בשנית, בעילום שם העורכים, במהדורה אלקטרונית בתשנת תשע"ו (2016) בנוסח מוגה ומתוקן, "עד אשר יודפס מחדש".[3]

בשנת ה'תשע"ח התחיל מכון הרצי"ה, בשיתוף עם "בית הרב" להוציא מחדש ובאופן מלא ומדוקדק את האגרות מתר"פ והלאה. עד עתה יצאו אגרות הראיה ד (איגרות מן השנים ה'תר"פ-ה'תרפ"א), אגרות הראיה ה (ה'תרפ"ב) אגרות הראיה ו (ה'תרפ"ג) ואגרות הראיה ז (ה'תרפ"ד, בשני כרכים).[4] בכרכים אלה, שנערכו בידי הרב זאב נוימן, נוספו מאות אגרות חדשות, נספחות (בהן איגרות ממשרד הרבנות הראשית, אגרות אל הראי"ה ועוד) ומפתחות.

בשנת ה'תש"פ יצא לאור על ידי מכון ישיבת הר ברכה בשיתוף עמותת בית הרב אגרות הראיה תרצ"א (א), הכולל אגרות מחודשים תשרי עד אדר. הכרך נערך על ידי הרב ארי יצחק שבט והרב צוריאל חלמיש, והוא כולל הערות שוליים ביוגרפיות על אודות המכותבים וההקשר ההיסטורי, מדור מאמרים קצר בשם "מילואים ובירורים" ומפתח אישים.

מלבד הנ"ל, עדיין לא פורסמו באופן מסודר האגרות מעשר שנות חייו האחרונות של הרב (ה'תרפ"ו-ה'תרצ"ה), אולם ככל הידוע רוב האגרות משנים אלו קצרות ובעלות אופי טכני הקשור בדרך כלל לניהול ענייני הרבנות הראשית. אגרות נוספות פורסמו לאורך השנים בבמות שונות, במיוחד בכרכים של "אוצרות הראי"ה" ובגיליונות "מגד ירחים".

חלק מהאגרות העוסקות בלימוד תורה צורפו לספר אורות התורה כנספח. ב-2005 הוציא הרב שלמה אבינר את אגרות הראי"ה ערוכות לפי נושאים בארבעה כרכים בשם "הליכות הראי"ה".

בשנת ה'תשמ"ז הוציא לאור מכון הרצי"ה כרך אגרות לראי"ה, שבו חלק מהאיגרות שכתבו רבנים לרב קוק. בשנת ה'תש"ן יצאה לאור מהדורה מורחבת, הכוללת קרוב למאתיים איגרות נוספות. איגרות נוספות מעין אלו פורסמו במשך השנים בבמות שונות.

איגרות מפורסמות עריכה

  • איגרת ו' - הרב קוק מעיד מניסיונו כי אי אפשר לזכור את הנלמד בלימוד הגמרא ללא עשר חזרות לפחות.
  • איגרת מ"ז - הרב קוק מתאר את תהליך שיבת ציון שהחל בזמן הרבנים קלישר וגוטמכר ועבר לידיים חילונית במושגים הקבליים: "שבירת הכלים" ו"נפילת ניצוצות הקדושה".
  • איגרות צ"א, קל"ד - מכתבים לד"ר משה זיידל על היחס בין תורה למדע. הרב קוק כתב באיגרת קל"ד "כל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא דווקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה...".
  • איגרת קס"ד - עוסקת בספרות. מוזכר בה אחד המשפטים המפורסמים של הרב קוק: "הישן יתחדש והחדש יתקדש".
  • דעתי על מכירת הקרקעות - איגרת תקכ"ב לרידב"ז על היתר המכירה, בין האגרות המרכזיות בכתבי הראי"ה העוסקת בפולמוס השמיטה, מתוך אתר דעת.
  • איגרת תקנ"ה - איגרת התכתבות עם הרידב"ז על היתר המכירה, בין האגרות המרכזיות בכתבי הראי"ה העוסקת בפולמוס השמיטה, ומרכזית ביותר אף בבירור מושג הסגולה והבחירה החופשית בישראל.
  • איגרת תרכ"ו - מכתב תגובה לדרדעים על ספר הזוהר.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ביחס לאות רי"ש שנוספה לאותיות אי"ה (שהן ראשי התיבות של שמו: א'ברהם י'צחק ה'כהן) כתב במכתב לרב יוסף שפוצ'ניק: "והר' מורה רעיון או רצון או רוח, המורה על השכלת עניין, וכבר הורגלתי באחד מאלו השמות וכיוצא בזה" (אגרות הראיה, כרך ו, מכון הרצי"ה תש"פ, עמ' קסט; וראו גם הרב איתם הנקין, סיפורו של יוסף שפוצ'ניק מלונדון והמחאה כנגדו, באתר ספריית אסיף).
  2. ^ חיים מיכל מיכלין, "אגרות-ראיה", דואר היום, 9 בנובמבר 1923, עמ' 6
  3. ^ קוק, אברהם יצחק, אגרות הראיה - ד, ‏5776, באתר היברובוקס
  4. ^ משה נחמני, האיגרות נותנות הצצה לדמותו המקורית של הרב קוק, באתר מקור ראשון, ‏כ' בתמוז תש"ף