אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)

מכתביו של הרבי מליובאוויטש
Disambig RTL.svg המונח "אגרות קודש" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אגרות קודש (פירושונים).

אגרות קודש היא סדרת ספרים בת שלושים ושניים כרכים ובהם מכתבים נבחרים מתוך מכתביו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', לאנשים פרטיים ולכלל. האיגרות עוסקות בנושאים מגוונים.

סדרת אגרות קודש
עמוד השער של חלקן הראשון של האגרות
עמוד השער של חלקן הראשון של האגרות
מידע כללי
מאת הרב מנחם מנדל שניאורסון
שפת המקור עברית, יידיש
סוגה ספרות תורנית
תורגם לשפות צרפתית
הוצאה
הוצאה קה"ת
שנת הוצאה החל מ-ה'תשמ"ז (1987)
הוצאה בעברית
תרגום רוב האגרות המודפסות בסדרה בעברית במקו. אלו שביידיש ושפות נוספות תורגם ל-4 כרכים: "אגרות קודש מתורגמות" כפר חב"ד, קה"ת
סדרה
סדרת ספרים ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד
ספר קודם לקוטי שיחות
ספר הבא תורת מנחם - התוועדויות
מספר ספרים 32
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 0-8266-5800-8
היברובוקס קישורים לרוב הכרכים

הסדרה מתפרסת על גבי קשת רחבה של נושאים החל מענייני תורה, הוראות בקשר לניהול מוסדות חב"ד, עצות בענייני פרנסה, בריאות ועבודת ה', דיונים רבים בהלכה, הערות למחברי ספרים על ספריהם ועוד[1].

מתוך מאות אלפי מכתבים[דרוש מקור] לוקטו רק אגרות שיש בהם עניין לציבור והם פורסמו תוך השמטת פרטים אישיים. נכון ל-2019 יצאו איגרות מן השנים ה'תרפ"ה - ה'תשל"ז (1935-1977)[2]. חלק גדול מהאגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות". עד לכרך ל"ב פורסמו 12,227 מכתבים.

הדפסת האגרותעריכה

 
איגרת מקורית משנת תשט"ו

בשנת תשמ"ז, לאחר שסיים הספרן הרב שלום דובער לוין לערוך ולהדפיס את האגרות של ששת אדמו"רי חב"ד, הורה לו הרבי להכין לדפוס את מכתביו שלו. הוא השתמש במכתבים שמסר לו הרבי, בהעתקי מכתבים שנשמרו בארכיון המזכירות, באוסף ה"ועד להפצת שיחות" ובמכתבים שמסרו לו נמענים ואספנים. הכרך הראשון יצא לאור בי"א בניסן באותה שנה. המכתבים נדפסו בסדר כרונלוגי.

בחלק מהכרכים הוסיף העורך בתחילת הספר מבוא ובו סקירה על תוכן המכתבים. מן המכתבים הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט. הם הוגהו מטעויות דפוס ולחלקם צורפו הערות, כגון זיהוי הנמען על ידי העורכים. בסוף כל כרך ישנם מפתחות. כרך כ"א כולל השלמות - אגרות שלא הודפסו בכרכים הקודמים משום שלא היו אז בידי העורך.

רוב הכרכים נערכו על ידי הרב שלום דובער לוין[3], כרכים כ"ב-כ"ג נערכו על ידי הרב שלום יעקב חזן[4], כרכים כ"ה-כ"ז נערכו על ידי הרב ישראל שמעון קלמנסון והרב צבי הירש נוטיק[5].

על האגרות וסגנונןעריכה

מכתביו של הרבי מתחלקים לכמה סוגים. בהם:

  • מכתבים לאנשים פרטיים - אלו מהווים את רובה הגדול של הסדרה. מכתבים אלו מכילים מענות לשאלות, בקשות והתייעצויות שנכתבו לרבי (בחלק מהמכתבים, תוך השמטת פרטים מזהים), מכתבי עידוד, עצות ועוד. מכתבים אלו נושאים פן אישי, אך יש בהם תכנים המהווים הוראה לרבים.
  • מכתבים תורניים - שנשלחו לרבנים, ראשי ישיבות ואישים תורניים, חלקם כמענה לשאלותיהם, ולעיתים כרצף של התכתבות תורנית. כמו כן נהג לכתוב הערות לספרים שנשלחו אליו על ידי מחברים.
  • פניות לרבנים ולאישי ציבור - מכתבים שיוזם הרבי ובהם הוא מנסה לעורר לפעולה בנושאי יהדות אקטואליים (כגון: נסיעת אוניות ישראליות בשבת, תיקון חוק "מיהו יהודי", "שלמות הארץ", עשרת המבצעים ועוד).
  • מכתבים כלליים - לפני חגים ומועדים כמו יום סגולה חסידי, נהג הרבי לכתוב "מכתב-כללי" הממוען לכל יהודי. במכתבים אלו עמד הרבי על נקודה כללית הנוגעת למועד הקרב, מבארה בדרכו ומסיק ממנה הוראות למעשה וחיזוק בעבודת ה'. מכתבים אלו תורגמו בשעתם לשפות נוספות ופורסמו בעיתונות. מכתבים אלה נדפסו גם בספר "אגרות מלך", המאסף את אגרות הרבי לכלל הציבור[6]).
  • אגרות ברכה - מכתבים ששלח הרבי לחסידיו וליהודים בעולם כברכה לאירועים משמחים - היריון, לידה, יום הולדת, יום הולדת גיל שלש, בר-מצווה, חתונה, וכדומה. מכתבים אלו נשאו תוכן וניסוח קבוע ומשום כך מופיעים בסדרת ה"אגרות קודש" רק דוגמאות מכל נוסח ומכתבים מיוחדים בהם נוסף איחול מיוחד או הערת שוליים לנשוא המכתב.

תוכן כרכי האגרותעריכה

  • כרך א' - אגרות מהשנים תרפ"ח-תש"ד
  • כרך ב' - אגרות מהשנים תש"ה-תש"ח
  • כרך ג' - אגרות מהשנים תש"ט-תש"י
  • כרך ד' - אגרות משנת תשי"א
  • כרכים ה'-ו' - אגרות משנת תשי"ב
  • כרך ז' - אגרות משנת תשי"ג
  • כרכים ח'-ט' - אגרות משנת תשי"ד
  • כרכים י'-י"א - אגרות משנת תשט"ו
  • כרכים י"ב-י"ג - אגרות משנת תשט"ז
  • כרכים י"ד-ט"ו - אגרות משנת תשי"ז
  • כרכים ט"ז-י"ז - אגרות משנת תשי"ח
  • כרך י"ח - אגרות משנת תשי"ט
  • כרך י"ט - אגרות משנת תש"כ
  • כרך כ' - אגרות משנת תשכ"א, מפתח עניינים לכרכים א' - כ'
  • כרך כ"א - השלמה לכרכים א-כ
  • כרך כ"ב - אגרות מהשנים תשכ"ב-תשכ"ג
  • כרך כ"ג - אגרות מהשנים תשכ"ד-תשכ"ה
  • כרך כ"ד - אגרות מהשנים תשכ"ו-תשכ"ז
  • כרך כ"ה - אגרות משנת תשכ"ח
  • כרך כ"ו - אגרות מהשנים תשכ"ט-תש"ל
  • כרך כ"ז - אגרות מהשנים תשל"א-תשל"ב
  • כרך כ"ח - אגרות משנת תשל"ג
  • כרך כ"ט - אגרות משנת תשל"ד
  • כרך ל' - אגרות משנת תשל"ה
  • כרך ל"א - אגרות משנת תשל"ו[7]
  • כרך ל"ב - אגרות משנת תשל"ז

רוב המכתבים בסדרה נכתבו בעברית. אחרים נכתבו ונדפסו ביידיש. מהמכתבים ביידיש תורגמו לעברית ויצאו לאור ארבעה כרכים בשם "אגרות קודש מתורגמות": חלק א' - מכרכים א'-ו', חלק ב' - מכרכים ז'-ט"ו, חלק ג' - מכרכים ט"ז-כ"ג, חלק ד' מכרכים כ"ד-ל'. החל מכרך לא מתורגמות האגרות ביידיש בסדרה המקורית עצמה. תרגום של חלק מהמכתבים לרוסית הופיע בשני כרכים המכתב המקורי בעברית והתרגום לרוסית. יצאו לאור במשך השנים ספרי ליקוט רבים מתוך האגרות קודש.

מהדורה נוספת - סדרה מקבילה: האגרות של השנים המאחורות יותר, תשכ"ח-תשל"ח, יצאו לאור בסדרה נוספת מקבילה, על ידי שלום יעקב חזן המזוהה עם הזרם המשיחיסטי, יצאו לאור כרכים כ"ה-ל', ובה החלוקה היא שונה:

אגרות קודש באנגליתעריכה

כאמור, האגרות בסדרת הספרים "אגרות קודש" נכתבו בעברית או ביידיש או ברוסית. כן נכתבו מכתבים רבים באנגלית לאלו שפנו אל הרבי בשפה זו. רובם של מכתבים אלו הכתיב הרבי למזכירו ד"ר ניסן מינדל שכתב אותם בשעת מעשה בקצרנות, ולאחר מכן הדפיס אותם במכונת כתיבה בעותק כפול. הרבי הגיה ותיקן את המכתב המודפס וכך הוא נשלח ליעדו. העתקי המכתבים ("העתק המזכירות") נשארו בארכיונו של ד"ר מינדל ומעזבונו נדפס חלק גדול מהמכתבים בסדרת ספרים בת 13 חלקים ערוכה לפי נושאים.

בשנים 20002015 פרסם השבועון "כפר חב"ד", כמעט כל שבוע, מכתבים אחדים בתרגום ללשון הקודש. אוסף מהם החל להופיע בסדרת ספרים בשם "מורה לדור נבוך". נכון ל-2019 הופיעו בסדרה זו שלושה ספרים. בניגוד לסדרה העברית, סדרה זו אינה מופיעה בסדר כרונולוגי אלא על פי נושאים: דת ומדינה, נישואין, מוסדות, אישים ועוד.

כתיבה לרבי וקבלת תשובות באמצעות "אגרות קודש"עריכה

לאחר פטירתו של הרבי התפתח בחסידות חב"ד (בעיקר בקרב הזרם המשיחיסטי[8]) מנהג לכתוב מכתבים לרבי ולהניחם בכרכי ה"אגרות קודש" כדי לקבל ממנו עצה או ברכה או למסור דו"ח[9]. הנוהגים כך כותבים בקשה או שאלה על דף. הם נוטלים ידיים קודם הכתיבה ומקבלים החלטה להוסיף בלימוד תורה או בקיום מצוות ומוסיפים בצדקה. המכתב נכתב על נייר חלק וכותבים את השם העברי ואת שם האם של הנזכרים במכתב. לאחר מכן הם מכניסים אותו למקום אקראי בספר.

המנהג עורר פולמוס בתוך חב"ד ומחוץ לה. חסידים המצדדים במנהג מביאים כמקור את הצעת הרבי ביחס לקודמו, להניח מכתב בין דפי אחד מספריו ולשלוח אותו אל קברו[10]. הם מצטטים גם את דברי הרבי: "וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסוימת פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל"[11]; וכן את דברי רבי שלום דובער שניאורסון: "אם קורה משהו אצל יהודי, בכוחו של כל אחד לפתוח את ספר התניא ולומר: רבי, עזרו לי!"[12].

המתנגדים למנהג בקרב החסידים מציינים שהרבי השאיר בשנותיו האחרונות הנחיות מפורטות להכרעת ספקות ושאלות, כגון התייעצות עם רבנים, התייעצות עם שני רופאים ו"רופא ידיד" במקרים רפואיים ועוד[13], וכן מציינים מכתב לחסיד אחר פטירת הריי"צ שבו כתב ש"אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו" וישלח השאלה לציון חותנו האמור, "הרבי ימצא את הדרך כיצד לענות לו"[14]. לדעתם יש לפעול לפי הוראותיו של הרבי ולא לחדש מנהגים חסרי מקור[15]. כן הם מצטטים את דבריו של הרבי בעניין שימוש בספרים למטרת 'גורל': "מצד גודל הזהירות שצריכה להיות בספרי קודש - אולי כדאי להימנע מלהשתמש בספרי קודש, ופשיטא שלא בשביל בירור בענייני חול, ויעשו "גורל" בשאר אופנים"[16][17]. המצדדים במנהג טוענים בתגובה שאין זה 'גורל', אלא דרך לכתוב ולתקשר עם הרבי. לדבריהם, צדיקים הכניסו את עצמם לתוך תורתם, ולכן כאשר מכניסים מכתב או בקשה לספרו של צדיק - הרי זה כאילו נמסר המכתב לידיו[18].

היו רבנים מחוץ לחב"ד שכתבו כי היא מנוגדת לדרכה של תורה[19] או שאין בדבר תועלת ויש לבדוק את הדברים לגופו של עניין (כגון במקרה של שידוך יש לבדוק אם בני הזוג מתאימים, ובמקרה שלא - אין טעם בשימוש ב"אגרות")[20]. הרב מאיר מאזוז כתב שניתן לעשות זאת משום שיש בכך כדי להרגיע, כל עוד הכוונה היא להתפלל לקב"ה שישלח את תשובתו דרך הספר[21].

לקריאה נוספתעריכה

  • מגזין תחיינו בהוצאת "ועד תלמידי התמימים העולמי", גיליון 8, עמ' 50–70 - על אודות סדרת ה"אגרות קודש"
  • במענה למכתביו - מוסף שבועון בית משיח, ג' בתמוז תשע"ז

קישורים חיצונייםעריכה

הספרים
  • חלק מהסט בפורמט טקסט: כרכים א' - כ"ח
  • כל הסט בפורמט ספר: כרכים א' - ל"ב
  • אגרות קודש מתורגמות פורמט ספר, בסדרה יש אגרות המופיעות במקור בשפת היידיש - בסט זה הם מופיעים בתרגום לעברית (ארבעה כרכים)
  • מפתחות לכרכים א'-כ', פורמט ספר (מקושר לדף הראשון, יש להמשיך לדפדף)
אודות
כתיבה באגרות קודש
  • מקבלים תשובה, השאלה ממי?, באתר שטורעם.נט.
  • igrot.com - אתר המאפשר כתיבת מכתב באגרות הקודש וקבלת תוצאות אונליין.
  • אתר נוסף המאפשר קבלת הסבר מפורט למענה מרב במקרים שהאיגרת בלתי מובנת או כתובה ביידיש

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שלום דובער לוין, לכבודה של תורה, ר"ח אלול ה'תשמ"ט, יצא לאור לרגל הדפסת הכרך ה-13 של אגרות קודש, על ידי הוצאת ספרים קה"ת עם ועד כפר חב"ד ועם בית אגודת חסידי חב"ד, בכפר חב"ד
  2. ^ המכתב הראשון שנדפס הוא מכתב לרב יוסף ראזין (הרוגאצ'ובר), מט"ו בטבת ה'תרפ"ה (איגרת ז'תשנט, נדפסה בכרך כא - השלמות). המקור הוצע למכירה ב-2012
  3. ^ א'-כ"א, כ"ד, כ"ח-ל"ב
  4. ^ פתח דבר לכרך כ"ב, פתח דבר לכרך כ"ג
  5. ^ פתח דבר לכרך כ"ה, פתח דבר לכרך כ"ו, פתח דבר לכרך כ"ז
  6. ^ שני כרכים בהוצאת קה"ת.
  7. ^ התקשרות גיליון 1109, אגרות קודש כרך הל"א (תשל"ו)
  8. ^ קובי נחשוני, הרב שרלו על אגרות הקודש: דרישה אל המתים, באתר ynet, 26 באוגוסט 2008
  9. ^ כתיבה לרבי מקובלת בחסידות חב"ד גם כדיווח על פעילויות שנעשות לפי הוראותיו או על אירועים כיום הולדת, לידה וכדומה. ראו גיליון 'במענה למכתביו' מוסף נושא של שבועון בית משיח ג' תמוז ה'תשע"ז, עמ' 8-9; ומכתב הרבי, נדפס בליקוטי שיחות, כרך כה, עמ' 502
  10. ^ "לאחר תפלת הבוקר וחזרת הדא"ח - יקרא כל אחד פ"נ (בחגירת אבנט). אלו שזכו להיכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.". אגרות קודש ח"ד עמ' קמב
  11. ^ תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ט ח"א ע' 309
  12. ^ שיחת השבוע גיליון 989
  13. ^ ראו "סודו של הרבי, ד"ר יחיאל הררי, עמודים 271-272
  14. ^ בתרגום מיידיש, ראו המכתב באתר ספריית חב"ד
  15. ^ בהתוועדות, י"ב בתמוז תש"י
  16. ^ סיון תשמ"ט, ספר השיחות תשמ"ט, חלק ב' עמוד 489 הערה 98; הרב יוסף שמחה גינזבורג, לשאול באמצעות 'אגרות קודש' של הרבי? באתר צעירי אגודת חב"ד
  17. ^ התייחסות של הרב משה יהודא ליב לנדא לעניין ניתן למצוא בספרו של יורם בילו, אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה תשע"ז, עמ' 102
  18. ^ הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, קבלת תשובות באגרות קודש ; מה הן אגרות קודש? - אתר IGROT.COM
  19. ^ הרב יובל שרלו באתר מורשת תשובה בנושא, הבהרה לתשובה הנ"ל
  20. ^ הרב שמואל סלוטקי, מותר לפתוח אגרות-קודש כדי לדעת אם הזיווג נכון?, באתר ynet, 25 בפברואר 2008
  21. ^ תשובה הרב מזוז באתר ישיבת כיסא רחמים