אדה מרגו

פסל הונגרי-יהודי

אדה מרגו (במקור מורגנשטרן, בהונגרית: Margó Ede; פשט, 6 במאי 1872[1]בלטונאלמאדי, 3 בפברואר 1946) היה פסל, יהודי-הונגרי מוכר ומוערך, אחיה של זמרת האופרה ציליה מרגו.

אדה מרגו
Margó Ede
לידה 8 במאי 1872
פשט עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 1946 (בגיל 73)
בלטונאלמאדי, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Morgenstern Ede עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מוהולי-נג'י לאמנות ולעיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנדרטת המילניום בכיכר הגיבורים בבודפשט

ביוגרפיה עריכה

אדה מורגנשטרן נולד במשפחה יהודית כבנם של ליפוט מורגנשטרן ושל קטלין הברן (18351899).[2] לאחר הלימודים המקדימים בבית הספר לאמנויות שימושיות בבודפשט בהנהגתו של לאיוש ג'רג' מאטראי, למד ארבע שנים בית הספר של האמן אלאיוש שטרובל (Strobl Alajos) מהאמנים הבולטים ביותר בסוף המאה ה-19. באמצעות עבודתו הקשה, לאחר שזכה במלגה שהמכרז לגביה פורסמה בווינה, הוא למד באקדמיה ז'וליאן בפריז מסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 תחת דניס פואש (Denys Puech). הוא הושפע מאוד מאמנותו של אוגוסט רודן. מרגו נודע תחילה בעיקר בזכות התבליטים המעוצבים שלו בסגנון עדין וריאליסטי. בשנת 1899 הציג תבליט שיש בשם "ייסורים" (ייסורי ילדה חולה) ב"סלון" בפריז, איתו זכה בפרס הגדול של הסלון, פרס ה"אזכור בכבוד" (mention honorable), אחת ההכרות המשמעותיות ביותר של התערוכה. לידת התבליט היא בדרמה של גרהרט האופטמןאנגלית: The Ascension of Little Hannele, בגרמנית: Hanneles Himmelfahrt), בהשראת עיצוב הדמות במחזה על ידי השחקנית אמה שומיו. בשיבתו הביתה להונגריה, התבליט שזכה להצלחה נקנה על ידי המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט כבר באותה השנה.[3]

"אדה מרגו הופיע פתאום עם הפסלים שלו. הוא לא אחד מהאמנים שמנסים את מזלם וממהרים לצאת לציבור עם כל עבודה חסרת החשיבות. מרגו קיבל פרס משמעותי על עבודתו הגדולה הראשונה בפריז, והוא גם הצטרף עם עבודתו זו למוזיאון שלנו לאמנות יפה. באמת שלא ניתן לצפות ליותר מפסל בן עשרים ותשע".

קארוי ליקה כתב על מרגו בקשר עם תערוכה בגלריה לאמנות בשנת 1901.

בשנת 1900 יצר מרגו סדרת תבליטים בשם "פלדת מרטין" (Martin Steel) עבור ביתן הכרייה בתערוכה העולמית של פריז. בנוסף לפסלו של לאיוש פושה שהוקם בפארק העירוני של בודפשט, פסלו של לאיוש קושוט בארד ולאחר מכן בדברצן, נוצרו יחד עם זיגפריד פונגרץ. הם היו אחד השלבים החשובים ביותר בפיסול הציבורי שלו. העיר דברצן קיבלה לבסוף את העבודה שהגישו שניהם בתחרות הרב-סבבית של פסל קושוט, העבודה שהושלמה והלוט הוסר ב-3 במאי 1914. יצירותיו הציבוריות הפיסוליות של מרגו כוללות את פסל אדה סיגילטי שהוקם באוראדיה ב-15 בדצמבר 1912, [4] ואת הפסלים של יאנוש הוניאדי ושל פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שמוצבים באנדרטת המילניום בכיכר הגיבורים. אנדרטה מן החשובות בהונגריה כולה. הוא יצר מספר אנדרטאות ומצבות המתאימות היטב לסגנון ההיסטורי של התקופה. הפיסול שלו התאפיין באומנות משמעותית, תצוגה פלסטית של צורות מורכבות, פישוט וסטייליזציה אצילית ונדיבה, והוא נמנע מפורמליות ריקות ומאפקטים של ציד השפעה על הצופה. מרגו תמיד הביא את המסר שלו בהרמוניה עם הצגת הפסל. בולט בין יצירותיו פסל השיש הלבן של הפזמונאי הכנר הצועני ההונגרי פישטה דנקו, שהוקם ב-1912 מול מלון קאש בסגד. הפסל של פישטה דנקו היה "פסל דמות צועני" הראשון באירופה מהקמתו ולאורך עשורים רבים. העבודה עצמה נעשתה מתרומות ציבוריות, אך הסכום המלא מעולם לא היה זמין. מרגו ביקש כסף רק לרכישת חומר השיש, והוא גילף את הפסל בעבודה חינם, רק במחיר חומרי הגלם, כך הצדיע לאזרחי העיר סגד ותמך ביוזמתם האצילית להקים את הפסל.[5] גם יצירות מצבותיו ראויות לציון.

בשנת 1900 מרגו התקבל ללשכת הבונים החופשיים של תא "הדמוקרטיה" בבודפשט. הוא היה ממייסדי מושבת האמנים בדרך סאזדוש בשנת 1911 והיה תושב יצירתי פעיל במושבה עד מותו. ב-10 בנובמבר 1904 נשא בבודפשט את אולגה (18771973), בתם של מנו פצ'י ושל יוליה ריגר.[6] [7]

עבודותיו העיקריות עריכה

תבליטים (מבחר) עריכה

אנדרטאות (מבחר) עריכה

מצבות (מבחר) עריכה

  • אדה פאולאי (1897, בודפשט, בית הקברות קרפשי, עם בלה גרנדאי )
  • אילונקה פולוני (בודפשט, בית הקברות קרפשי, עם גזה מרקוש)
  • קלמן גאלוש (בודפשט, בית הקברות קרפשי)
  • דיולה ויזווארי (1910, בודפשט, בית הקברות קרפשי)
  • יולאן סיגטי (1910, בודפשט, בית הקברות קרפשי)

גלריית תמונות עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Margó Ede művei - Új Idők, 1901 (יצירותיו של אדה מרגו)
  • Margó Ede - Az Est Hármaskönyve, Lexikon az újságolvasó számára, אדה מרגו - הוצאת עיתון האשט, בודפשט), 1923., 471-472)
  • dr. Vysiné Stróbl Éva: Margó Ede - Művészet, 1972., július, XIII. évfolyam. 7. szám, 11. l. ("אדה מרגו בכתהב העת "אמנות)
  • Révai nagy lexikona (הלקסיקון הגדול רוואי)
  • Művészeti lexikon III. (L–Q). Főszerk. Zádor Anna, Genthon István. 3. kiad. Budapest: Akadémiai. 1983. (לקסיקון האמנות)
  • Új magyar életrajzi lexikon IV. (L–Ő). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2002. 489–490. o. ISBN 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי חדש)
  • Abafi Lajos: A szabadkőművesség története Magyarországon. Budapest: Akadémiai Kiadó. 1993. ISBN 963-05-6540-4 Reprint (לאיוש אבפי: תולדות הבנאים החופשיים בהונגריה)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אדה מרגו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 601/1872. folyószáma alatt".
  2. ^ "Morgenstern Lipótné Habern Katalin halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 1400/1899. folyószáma alatt".
  3. ^ Révai nagy lexikona, 1915 Budapest, Révai Testvérek Irodalmi Részvénytársaság, 13. kötet, 399. o.
  4. ^ "Archivált másolat". אורכב מ-המקור ב-2015-09-13.
  5. ^ "Archivált másolat". אורכב מ-המקור ב-2016-09-18.
  6. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 450/1904. folyószáma alatt".
  7. ^ "Margó Edéné Pécsi Olga halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 1538/1973. folyószáma alatt".