אדה מרגו

אדה מרגו (במקור מורגנשטרן, בהונגרית: Margó Ede; פשט, 6 במאי 1872 – בלטונאלמאדי, 3 בפברואר 1946) היה פסל, יהודי-הונגרי מוכר ומוערך, אחיה של זמרת האופרה ציליה מרגו.

אדה מרגו
Margó Ede

לידה	8 במאי 1872 פשט
פטירה	2 בפברואר 1946 (בגיל 73) בלטונאלמאדי, הונגריה
שם לידה	Morgenstern Ede
מקום לימודים	אוניברסיטת מוהולי-נג'י לאמנות ולעיצוב

אנדרטת המילניום בכיכר הגיבורים בבודפשט

ביוגרפיה

אדה מורגנשטרן נולד במשפחה יהודית כבנם של ליפוט מורגנשטרן ושל קטלין הברן (1835–1899). לאחר הלימודים המקדימים בבית הספר לאמנויות שימושיות בבודפשט בהנהגתו של לאיוש ג'רג' מאטראי, למד ארבע שנים בית הספר של האמן אלאיוש שטרובל (Strobl Alajos) מהאמנים הבולטים ביותר בסוף המאה ה-19. באמצעות עבודתו הקשה, לאחר שזכה במלגה שהמכרז לגביה פורסמה בווינה, הוא למד באקדמיה ז'וליאן בפריז מסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 תחת דניס פואש (Denys Puech). הוא הושפע מאוד מאמנותו של אוגוסט רודן. מרגו נודע תחילה בעיקר בזכות התבליטים המעוצבים שלו בסגנון עדין וריאליסטי. בשנת 1899 הציג תבליט שיש בשם "ייסורים" (ייסורי ילדה חולה) ב"סלון" בפריז, איתו זכה בפרס הגדול של הסלון, פרס ה"אזכור בכבוד" (mention honorable), אחת ההכרות המשמעותיות ביותר של התערוכה. לידת התבליט היא בדרמה של גרהרט האופטמן (באנגלית: The Ascension of Little Hannele, בגרמנית: Hanneles Himmelfahrt), בהשראת עיצוב הדמות במחזה על ידי השחקנית אמה שומיו. בשיבתו הביתה להונגריה, התבליט שזכה להצלחה נקנה על ידי המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט כבר באותה השנה.

”	"אדה מרגו הופיע פתאום עם הפסלים שלו. הוא לא אחד מהאמנים שמנסים את מזלם וממהרים לצאת לציבור עם כל עבודה חסרת החשיבות. מרגו קיבל פרס משמעותי על עבודתו הגדולה הראשונה בפריז, והוא גם הצטרף עם עבודתו זו למוזיאון שלנו לאמנות יפה. באמת שלא ניתן לצפות ליותר מפסל בן עשרים ותשע". קארוי ליקה כתב על מרגו בקשר עם תערוכה בגלריה לאמנות בשנת 1901.	“

בשנת 1900 יצר מרגו סדרת תבליטים בשם "פלדת מרטין" (Martin Steel) עבור ביתן הכרייה בתערוכה העולמית של פריז. בנוסף לפסלו של לאיוש פושה שהוקם בפארק העירוני של בודפשט, פסלו של לאיוש קושוט בארד ולאחר מכן בדברצן, נוצרו יחד עם זיגפריד פונגרץ. הם היו אחד השלבים החשובים ביותר בפיסול הציבורי שלו. העיר דברצן קיבלה לבסוף את העבודה שהגישו שניהם בתחרות הרב-סבבית של פסל קושוט, העבודה שהושלמה והלוט הוסר ב-3 במאי 1914. יצירותיו הציבוריות הפיסוליות של מרגו כוללות את פסל אדה סיגילטי שהוקם באוראדיה ב-15 בדצמבר 1912, ואת הפסלים של יאנוש הוניאדי ושל פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שמוצבים באנדרטת המילניום בכיכר הגיבורים. אנדרטה מן החשובות בהונגריה כולה. הוא יצר מספר אנדרטאות ומצבות המתאימות היטב לסגנון ההיסטורי של התקופה. הפיסול שלו התאפיין באומנות משמעותית, תצוגה פלסטית של צורות מורכבות, פישוט וסטייליזציה אצילית ונדיבה, והוא נמנע מפורמליות ריקות ומאפקטים של ציד השפעה על הצופה. מרגו תמיד הביא את המסר שלו בהרמוניה עם הצגת הפסל. בולט בין יצירותיו פסל השיש הלבן של הפזמונאי הכנר הצועני ההונגרי פישטה דנקו, שהוקם ב-1912 מול מלון קאש בסגד. הפסל של פישטה דנקו היה "פסל דמות צועני" הראשון באירופה מהקמתו ולאורך עשורים רבים. העבודה עצמה נעשתה מתרומות ציבוריות, אך הסכום המלא מעולם לא היה זמין. מרגו ביקש כסף רק לרכישת חומר השיש, והוא גילף את הפסל בעבודה חינם, רק במחיר חומרי הגלם, כך הצדיע לאזרחי העיר סגד ותמך ביוזמתם האצילית להקים את הפסל. גם יצירות מצבותיו ראויות לציון.

בשנת 1900 מרגו התקבל ללשכת הבונים החופשיים של תא "הדמוקרטיה" בבודפשט. הוא היה ממייסדי מושבת האמנים בדרך סאזדוש בשנת 1911 והיה תושב יצירתי פעיל במושבה עד מותו. ב-10 בנובמבר 1904 נשא בבודפשט את אולגה (1877–1973), בתם של מנו פצ'י ושל יוליה ריגר.

עבודותיו העיקריות

תבליטים (מבחר)

• עבודה משותפת (עבור לשכת הבונים החופשיים הסמלית של ממלכת הונגריה)
• ייסורים (1899). זוכה הפרס הגדול של ה"סלון" בפריז
• פלדת מרטין (1900) הוצג בתערוכה העולמית של פריז (1900)
• פסל לאיוש קושוט (מאקו)

אנדרטאות (מבחר)

• אימרה סצ'באי (1907, אורדיה )
• לאיוש קושוט (1909, ארד, עם סיגפריד פונגרץ)
• אדה סיגליגטי (1913, אוראדיה)
• פישטה דנקו (1912, סגד)
• לאיוש קושוט (1914, דברצן, עם סיגפריד פונגרץ)
• פרדריק שופן (1929, גדלה, בית הספר למוזיקה של פרדריק שופן)
• לאיוש פושה (1930, בודפשט)
• יאנוש הוניאדי (בודפשט, אנדרטת המילניום, עם סיגפריד פונגרץ)
• פרדיננד הראשון (בודפשט, אנדרטת המילניום, עם סיגפריד פונגרץ)
• פסל "הכאב ההונגרי" (שנות ה-30, זמארדי)

מצבות (מבחר)

• אדה פאולאי (1897, בודפשט, בית הקברות קרפשי, עם בלה גרנדאי )
• אילונקה פולוני (בודפשט, בית הקברות קרפשי, עם גזה מרקוש)
• קלמן גאלוש (בודפשט, בית הקברות קרפשי)
• דיולה ויזווארי (1910, בודפשט, בית הקברות קרפשי)
• יולאן סיגטי (1910, בודפשט, בית הקברות קרפשי)

גלריית תמונות

• 
  פסל יאנוש הוניאדי (בודפשט, כיכר הגיבורים )
• 
  לאיוש קושוט (דברצן, הכנסייה הקלוויניסטית)
• 
  תבליט של לאיוש קושוט (מאקו (עיר), רחוב היינל)
• 
  אמא עם ילדתה ( סגד, לפני מרפאת הילדים, 1945 )
• 
  לוח זיכרון לגדוד חיל הרגלים החמישי, סגד, על קיר הכנסייה
• 
  ייסורים, המוזיאון לאמנות יפה (בודפשט) ( 1900 )
• 
  פסל פישטה דנקו (סגד)
• 
  קברו של יולאן סיגטי (בודפשט, בית הקברות הלאומי בדרך פיאומה

ראו גם

• דז'ה מאלונאי: אדה מרגו (אמנות, מס' 4, 1910)
• פסל "הכאב ההונגרי "בזמארדי (תמונה)
• פסל של אימרה סצ'באי באוראדיה (תמונה)
• קברה של אילונקה פולוני (תמונה)
• לקסיקון יהודי הונגריה. עורך פטר אויווארי. 1929. אדה מרגו

לקריאה נוספת

• Margó Ede művei - Új Idők, 1901 (יצירותיו של אדה מרגו)
• Margó Ede - Az Est Hármaskönyve, Lexikon az újságolvasó számára, אדה מרגו - הוצאת עיתון האשט, בודפשט), 1923., 471-472)
• dr. Vysiné Stróbl Éva: Margó Ede - Művészet, 1972., július, XIII. évfolyam. 7. szám, 11. l. ("אדה מרגו בכתהב העת "אמנות)
• Révai nagy lexikona (הלקסיקון הגדול רוואי)
• Művészeti lexikon III. (L–Q). Főszerk. Zádor Anna, Genthon István. 3. kiad. Budapest: Akadémiai. 1983. (לקסיקון האמנות)
• Új magyar életrajzi lexikon IV. (L–Ő). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2002. 489–490. o. ISBN 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי חדש)
• Abafi Lajos: A szabadkőművesség története Magyarországon. Budapest: Akadémiai Kiadó. 1993. ISBN 963-05-6540-4 Reprint (לאיוש אבפי: תולדות הבנאים החופשיים בהונגריה)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדה מרגו בוויקישיתוף