אדוארד ברנשטיין

פוליטיקאי גרמני

אדוארד ברנשטייןגרמנית: Eduard Bernstein;‏ 6 בינואר 185018 בדצמבר 1932) היה הוגה, פוליטיקאי יהודי-גרמני. נחשב לאחד מאבות הסוציאל-דמוקרטיה, אחד משלושת הזרמים המרכזיים של הסוציאליזם, שידוע גם בשם סוציאליזם רפורמיסטי, הן בזכות הבסיס התאורטי הרחב שסיפק בעבודותיו והן בקריירה הפוליטית שלו. ברנשטיין היה שותף להקמת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (SPD), אחת המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות הראשונות והחזקות באירופה.

אדוארד ברנשטיין
Eduard Bernstein
לידה 6 בינואר 1850
שנברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בדצמבר 1932 (בגיל 82)
ברלין, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה I. Städtischer Friedhof Eisackstraße עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הפועלים הגרמנית הסוציאל-דמוקרטית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית העצמאית של גרמניה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הרייכסטאג של האימפריה הגרמנית
31 באוקטובר 1901 – 25 בינואר 1907
(5 שנים ו־12 שבועות)
13 בינואר 1912 – 10 בנובמבר 1918
(6 שנים ו־43 שבועות)
חבר הרייכסטאג של רפובליקת ויימאר
7 ביוני 1920 – 20 במאי 1928
(8 שנים)
פרסים והוקרה
מדליית יובל המאה של הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

אדוארד ברנשטיין נולד בברלין ב-6 בינואר 1850 כבן לנהג רכבת, שהיה אחיו של אהרון ברנשטיין. עבד כפקיד בנק והחל את דרכו הפוליטית בגיל 22 כאשר הצטרף למפלגה קטנה שהייתה אחד מהגלגולים הראשוניים של ה-SPD יחד עם אוגוסט בבל ווילהלם ליבקנכט. בגיל 28 מונה למזכירו הפרטי של קארל הוכברג, הפטרון של הסוציאל-דמוקרטיה במרכז אירופה, בעיר ציריך שבשווייץ. בשנת 1888 הוא גורש משווייץ בעקבות לחץ מפרוסיה ועבר ללונדון, שם נוצר בינו לבין פרידריך אנגלס קשר קרוב. בתקופת שהותו בלונדון חל שינוי בהשקפותיו מאורתודוקס מרקסיסט הפך בהדרגתיות לרוויזיוניסט, הציע לבדוק מחדש הנחות יסוד של המרקסיזם (מה שמכונה כיום רפורמיסט סוציאליסט). בגלל היותו מהראשונים ומהבולטים כונה הזרם הרוויזיוניסטי במרקסיזם גם בשם "ברנשטייניזם".

ברנשטיין שמר לאורך כל תקופת חייו על עבודת כתיבה ומחקר רצופה בתחום הכלכלה, מדע המדינה ופיתוח הסוציאליזם שאז עוד היה בחיתוליו. בין השאר ערך, בין השנים 1880 עד 1890, את המגזין Sozialdemokrat ("סוציאל-דמוקרט"), היה אחד מהמחברים של תוכנית ארפורט ומ 1896 עד 1898 פרסם סדרה של מאמרים העונה לכותרת: "בעיות הסוציאליזם", שהובילה לוויכוח אודות הרוויוזיוניזם ב-SPD. פרסם גם מאמר בשם "Die Vorraussetzungen des Sozialismus und die Aufgaben der Sozialdemokratie" ("ההנחות של הסוציאליזם ומשימות הסוציאל-דמוקרטיה"), מאמר שנחשב אחד מהיסודות האידאולוגים במפלגות סוציאל-דמוקרטיות גם מחוץ לגרמניה, כגון מפלגת הלייבור הבריטית. כמו כן ערך את כתביו של פרדיננד לסל (12 כרכים) ויחד עם אוגוסט בבל את התכתובות של מרקס ואנגלס.

 
אדוארד ברנשטיין בצעירותו

לאחר שהותר לו להיכנס לשטחי גרמניה, חזר למולדתו ב-1901, נבחר לרייכסטאג (הבית התחתון בפרלמנט הגרמני), שם כיהן עד 1918.

אדוארד ברנשטיין נפטר בברלין ב-18 בדצמבר 1932, בגיל 82. לוח זיכרון לזכרו נמצא ברחוב בוצנר 18 (Bozener Straße 18), שם חי משנת 1918 ועד למותו.

רחוב הקרוי על-שם אדוארד ברנשטיין נמצא בצפון הישן של תל אביב.

משנתו עריכה

בעבודותיו פיתח את הזרם הלא-מהפכני בסוציאליזם, והיה בין הראשונים שהעזו לקרוא תיגר על הנחת היסוד של מרקס, שחייבה קיום של מהפכה. במקום זאת הוא קרא למהלכים מדורגים יותר של ניצחונות כלכליים ופוליטיים של תנועת הפועלים, שיתבצעו בצורה דמוקרטית ולא מהפכנית. לטענתו לסוציאל-דמוקרטיה אין דרך טובה יותר כדי לקדם את השוויון מאשר לבסס על הדמוקרטיה וזכות הבחירה את הדוקטרינה שלה. הוא אף כינה את הסוציאל-דמוקרטיה בשם "ליברליזם מאורגן" ואמר כי "הסוציאליזם, במילה אחת, הוא סולידריות".

יחסו ליהדות עריכה

ברנשטיין כתב מספר חיבורים בנוגע לשאלה היהודית, ביניהם "תפקיד היהודים במלחמות העולם" וביקר את מרקס על הדרך בה התמודד עם סוגיה זו ודרך התייחסותו לאנטישמיות. אף על פי שהיה אפיקורס גמור, שמר ברנשטיין על קשר עם קהילות יהודיות וראה ליהודי אירופה ייעוד - חיזוק הקשר בין האומות, כחלק מ"הנשמה הקוסמופוליטית" שלהם. אף על פי שלא היה ציוני בתחילת דרכו ("אין אני ציוני. הרגשתי כגרמני חזקה היא משאוכל להיות ציוני" אמר) הצטרף ב-1928 אל "הוועד הסוציאליסטי הבינלאומי למען ארץ ישראל".

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אדוארד ברנשטיין בוויקישיתוף