אדוארד טאפה, הוויקונט ה-11 מטאפה

מדינאי אוסטרי

הרוזן אֵדוּאַרְד טָאפֶה, הוויקונט ה-11 מטָאפֶהגרמנית: Eduard Taaffe;‏ 24 בפברואר 183329 בנובמבר 1895) היה מדינאי אוסטרי וראש ממשלת האימפריה האוסטרו-הונגרית בין 1868 ל-1870 ובין 1879 ל-1890.

אדוארד טאפה
Eduard Taaffe
Eduard Taaffe (1833–1895).jpg
לידה 24 בפברואר 1833
וינה, האימפריה האוסטרית האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית
פטירה 29 בנובמבר 1895 (בגיל 62)
אלישאו, בוהמיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
מדינה האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה החוקתית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Maria Francisca Gräfin Czaky von Keresztceg und Adorjan (15 בפברואר 1860) עריכת הנתון בוויקינתונים
השר הנשיא של אוסטרו-הונגריה
24 בספטמבר 186815 בינואר 1870
(שנה ו־16 שבועות)
12 באוגוסט 187915 בנובמבר 1893
(14 שנים)
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול במסדר אישטוון הקדוש של הונגריה
  • מסדר גיזת הזהב
  • אביר במסדר גיזת הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

טאפה, שהיה בן למוצא אצולה פרוטסטנטית אירי והיה חבר ילדות של פרנץ יוזף הראשון, מאוחר יותר קיסר אוסטריה, נכנס לשירות המדינה האוסטרי בשנת 1852 ועלה בדרג המדיני במהירות. לאחר שכיהן כמושל על אוסטריה עילית, שר הפנים ושר הביטחון והביטחון הציבורי.

הוא הפך לראש ממשלה (תפקיד אשר נודע נכון לאותה העת בתור השר-הנשיא של אוסטרו-הונגריה) של האימפריה בשנת 1868 אך התפטר בשנת 1870 מכיוון שתמיכתו בוויתורים מדיניים מהממשל הריכוזי למען אוטונומיה לצ'כים גרמה למשבר ממשלתי ממושך.

שוב שירת כשר הפנים (1870–1871 ו-1879) ומושל טירול משנת 1871, שב להיות ראש ממשלה באוגוסט 1879, ומשל במשך 14 השנים הבאות בתמיכת אנשי דת שמרנים ובעלי אדמות פולנים וצ'כים, קואליציה שהפכה להיות המכונה טבעת הברזל של טאפה הודות להצלחתה הממושכת שאופיינה בכמות הזמן אשר התמשכה.

הצלחתו הגדולה ביותר הייתה השבת שיטת סדר על ידי מתן ויתורים לשאיפות הלאומיות של הפולנים והצ'כים והבאתם לשירות המדינה תחת שלטון בית הבסבורג. אולם דרישותיהם של הלאומנים הצ'כיים נעשו רדיקליות יותר ויותר, וטאפה איבד לבסוף את השליטה בקואליציה שלו, והתפטר בשל דחייתו של הרייכסראט (הבית התחתון של הפרלמנט) להצביע בנובמבר 1893 על הצעת חוק להאריך את שלטונו.

קישורים חיצונייםעריכה