אדווארד אוחאב

פוליטיקאי פולני

אדווארד אוחאבפולנית: Edward Mieczysław Ochab‏; 16 באוגוסט 1906 - 1 במאי 1989), מדינאי פולני בתקופת השלטון הקומוניסטי בפולין.

אדווארד אוחאב
Edward Ochab
Edward Ochab(1).jpg
לידה 16 באוגוסט 1906
קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 במאי 1989 (בגיל 82)
ורשה, הרפובליקה העממית הפולנית פוליןפולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הצבאי פובונזקי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה היגלונית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הפועלים המאוחדת הפולנית, מפלגת הפועלים הפולנית, המפלגה הקומוניסטית של פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש מועצת המדינה
12 באוגוסט 1964–11 באפריל 1968
(3 שנים ו־34 שבועות)
Aleksander Zawadzki
Marian Spychalski
פרסים והוקרה
  • עיטור הכוכב האדום
  • מסדר צלב גרונוולד, דרגה 3
  • צלב העוז
  • מסדר הבונים של הרפובליקה העממית הפולנית
  • מדליית המלחמה 1939-1945
  • מסדר צלב גרונוולד, דרגה 2
  • צלב ההתקוממות השלזית
  • אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • צלב הכסף של וירטוטי מיליטארי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אדווארד אוחאב נולד בקרקוב בשנת 1906, למד באוניברסיטת קרקוב וסיים את לימודיו בשנת 1927. בשנת 1929 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הפולנית. בעקבות פעילותו זו, נאסר ונכלא בכלא בטרנוב ובברזה קרטוסקה[1]. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בשנים 19391944, התגייס לצבא האדום הסובייטי. לאחר נסיגת הנאצים מפולין היה פעיל בביסוס השלטון הקומוניסטי בה. בשנים 19491950 היה ראש המחלקה הפוליטית בצבא פולין. לאחר מותו של מזכיר המפלגה הקומוניסטית הפולנית בולסלב ביירוט, נתמנה אוחאב במרץ 1956 למזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית הפולנית. בתוקף תפקידו זה נכלל אוחאב בין מזכירי המפלגות הקומוניסטיות בגוש המזרחי אשר קיבלו עותק מודפס של הנאום הסודי שנשא ניקיטה חרושצ'וב ב-24 בפברואר 1956 בפני הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית בו הוקיע את פשעי סטלין. הסובייטים שמרו על סודיות תוכנו של הנאום, אך בעולם הרחב נפוצו ידיעות מקוטעות על תוכנו. שלטונות ברית המועצות שלחו עותקים מן הנאום, המסומנים "סודי ביותר - סוד מדינה", אל מזכירי המפלגות הקומוניסטיות של הגוש המזרחי. שירותי הביון של מדינות המערב הציבו לעצמם כמטרה עליונה להשיג עותק מן הנאום. מכל מזכירי המפלגות הקומוניסטיות שקיבלו עותק מן הנאום היה זה אוחאב שעותק הנאום הוצא מלשכתו, הגיע לידי שירותי הביון של מדינת ישראל, ומהם, במסגרת יחסי הגומלין המודיעיניים בין המוסד לבין ה-CIA, נמסר לאמריקאים. עיתונאי יהודי, ויקטור גרייבסקי שעבד בסוכנות הידיעות הפולנית, הוא שהצליח להוציאו בהשאלה מידי מזכירה תמימה שעבדה בלשכתו של אוחאב ולהעבירו לשגרירות ישראל בוורשה.

בחודש יוני 1956 דיכא אוחאב בכוח הפגנת פועלים שובתים בפוזנן, אשר דרשו העלאת שכר, שיפור תנאים והוצאת הצבא הסובייטי מפולין. אוחאב הפעיל נגדם את הצבא, וזה פתח באש והרג למעלה מחמישים מפגינים. מהומות פוזנן הגבירו את הדרישה לרפורמות בפולין ובעקבות זאת שוחרר מן הכלא הפולני ולדיסלב גומולקה, המנהיג הקומוניסטי הפולני שהיה כלוא בגין סטייה ימנית. שמו טוהר והוא נבחר באוקטובר ליושב ראש המפלגה הקומוניסטית הפולנית במקומו של אוחאב.

בשנים 19641968 כיהן אדווארד אוחאב כנשיא פולין. בתקופת נשיאותו פרץ בפולין גל אנטישמי שהתעורר עקב ניצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים. אוחאב לא גילה שום סובלנות כלפי המסיתים האנטישמיים בתוך המפלגה. כדי למחות על המדיניות שננקטה בשנים 1967–68 בפולין, הוא החליט להתפטר מכל תפקידיו ומהמפלגה, ולמעשה פרש מהחיים הפוליטיים. הוא כתב מכתבים לפוליטביורו ולסיים וניהל שיחה אחרונה עם גומולקה, סירנקייביץ' וקלישקו, מנהיגי המפלגה והמדינה. הפוליטביורו קיבל את התפטרותו ב-8 באפריל ושלושה ימים לאחר מכן החליף אותו מריאן ספיצ'לסקי כיו"ר מועצת המדינה. הגנרל וויצ'יץ' ירוזלסקי, ראש מטה הכוחות המזוינים, החליף את ספיצ'לסקי כשר ההגנה[2].

חיים אישייםעריכה

בעת ישיבתו בכלא ב-1929, פגש אוחאב את רחל סילביגר, פעילה קומוניסטית יהודית מהעיירה אושוויינצ'ים. הם נישאו ונולדו להם שש בנות. לאחר מלחמת העולם השנייה הם סייעו לגיס של האשה לעלות לישראל וקיימו לאורך השנים קשר מכתבים איתו ועם בני משפחה אחרים שחיו בישראל[3].

אדווארד אוחאב נפטר בשנת 1989.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אדווארד אוחאב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נתן שפיגל, שביל הזהב - שיחות וזכרונות, ירושלים: מאגנס, התש"ן, 53
  2. ^ Jerzy Eisler, Siedmiu wspaniałych poczet pierwszych sekretarzy KC PZPR [The Magnificent Seven: First Secretaries of KC PZPR], pp. 143–150
  3. ^ "הגברת הראשונה של פולין" - יהודיה; סייעה לבני משפהתה לעלות לישראל, מעריב, 19 באוגוסט 1964
    רעיית נשיא פולין מקיימת קשרים עם קרוביה בארץ, דבר, 20 באוגוסט 1964