אדיפוס
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
אדיפוס (ביוונית: Οἰδίπους, מבוטא אוֹיְדִיפּוּס) הוא מלך תבאי – דמות טרגית מן המיתולוגיה היוונית.
ציור אדיפוס והספינקס על כד מהמאה ה-5 לפנה"ס | |
אב | ליוס |
---|---|
אם | יוקסטה |
בן או בת זוג | יוקסטה, Euryganeia, Astymedusa |
צאצאים | איסמנה, אנטיגונה, פולינייקס, אטאוקלס, Laonytus |
דמותו
עריכההולדתו וילדותו
עריכהליוס, אביו של אדיפוס, שהה בצעירותו בחצר המלך פלופס, שם התאהב בבנו כריסיפוס, הוא חטף את הנער וברח עמו אל ההרים, אך זה ניסה לברוח מחוטפו, ובניסיונו נפל לתהום ונהרג. המלך פלופס שמע על הדבר, וגזר קללה על ליוס, על שהרג את בנו. בקללה הוא הזהיר אותו שלא יישא לו אישה, פן ייוולד להם בן שירצח אותו, את אביו, ויישא את אימו לאישה. ליוס אכן שמע לאזהרה זו, אך ברבות הימים פגש בחגיגת הקציר את יוקסטה, התאהב בה ונשא אותה לאשה. רק לאחר שנולד להם בן, הוא גילה לה את סודו, ומחשש להתגשמות הנבואה החליטו הוריו להורגו. כאשר נולד הילד, קשרה יוקסטה אימו את רגליו והפקידה אותו בידי יד ימינו של המלך, שציווה להרוג את הילד בהר קיתריון. אך יד ימינו של המלך, שריחם על התינוק, מסר אותו לרועה של פוליבוס, שמסר אותו (את אדיפוס) למלך קורינתוס, שהיה חשוך ילדים. אדיפוס גדל כבנם של המלך והמלכה, והיה בטוח שהם הוריו הביולוגיים. כאשר התבגר, שמע אדיפוס מפי האורקל של דלפי כי עתיד הוא להרוג את אביו ולהינשא לאימו, ואדיפוס, מתוך אמונה שפוליבוס ומרופה הם הוריו, החליט לברוח מחשש שיגשים את הנבואה, והתרחק מקורינתוס לכיוון תבאי.
הפיכתו למלך
עריכהבמהלך נדודיו של אדיפוס ביוון, נתקל בקבוצה של שבעה אנשים אשר התווכחו איתו על זכות המעבר. אדיפוס הרג שישה מהאנשים, מבלי לדעת שאחד מההרוגים הוא אביו הביולוגי, ליוס. האיש שלא נהרג היה הרועה טוב הלב שהצילו, ולמעשה חציה הראשון של הנבואה שניסה למנוע, הוגשם. בהמשך דרכו הגיע אדיפוס לתבאי, עיר הולדתו, שם שמע שמלך העיר מת בנסיבות מסתוריות. באותה עת הייתה העיר נתונה במצור על ידי ספינקס, יצור ענקי בעל כנפיים, גוף של אריה וראש של אישה, שהעמיד את פתרון חידתו כתנאי לביטול המצור; חידתו הייתה: "מיהו שבבוקר מהלך על ארבע, בצהריים על שתיים ובערב על שלוש?" אדיפוס פתר את החידה: האדם, אשר בצעירותו זוחל על ארבע, בבגרותו הולך על שתיים, ובזקנתו מתווספת לו רגל שלישית בדמות מקל הליכה. בכך שחרר את תבאי מן המצור, וכפרס על תושייתו ניתנה לו לאישה אלמנת המלך, הלא היא אימו. בזאת התגשמה הנבואה במלואה.
מלכותו
עריכהלאחר מספר שנים, כאשר לאדיפוס ולאשתו-אימו נולדו ילדים, פרצה בתבאי מגפה נוראה. אדיפוס המלך שלח שליחים לכל רחבי יוון במטרה להבין את סיבת המגפה, והגיע למסקנה שיש חוטא בקרב בני תבאי, ועל מנת לעצור את המגפה יש להעניש את החוטא.
בשלב זה של קורות חיי אדיפוס מסתיימת האגדה המיתולוגית ומתחילה זו המחזאית. תחילה חושד אדיפוס בתושבי תבאי השונים, אולם, לקראת סיום המחזה, אדיפוס ואשתו-אימו מבינים את האמת המרה. סופוקלס מתאר צעד אחר צעד את גילוי התעלומה, שבסופה מבין אדיפוס כי העבד השישי שנמלט מידיו בעת העימות עם אביו (שהרי בעימות הרג אדיפוס את ליוס וחמישה ממלוויו, ורק אחד הצליח להימלט ממנו), הוא למעשה הרועה שהציל את חייו בינקותו.
יוקסטה מבינה את האמת המרה לפני אדיפוס, ומתאבדת. ואילו הוא עוקר את שתי עיניו בסיכות זהב שהוציא מבגדיה[1] של יוקסטה, ויוצא לגלות יחד עם שתי בנותיו – איסמנה ואנטיגונה, בעוד שני בניו – אטאוקלס ופוליניקס – נשארים בעיר, כדי להיאבק על ירושת אביהם. אדיפוס גוזר על עצמו לנדוד בכל הארץ כקבצן רעב ומנודה.
המשך חייו
עריכהבמחזה השני בטרילוגיה, "אדיפוס בקולונס", אדיפוס יושב בחורשת הקודש שבקולונוס, בקרבת אתונה, שם מוצא אותו בנו, פוליניקס, לבקש את עזרת אביו נגד אחיו, אטאוקלס. אדיפוס מקלל את שני בניו שזנחו אותו, ומנבא להם שיהרגו זה את זה במלחמת אחים. אדיפוס עצמו מתקרב לקץ חייו, וגיבור השמש, תזאוס, מלווה אותו אל העולם התחתון, שם ימצא את מנוחתו.
מחמת הפצעים שברגליו, אדיפוס נותר צולע כל חייו, ומכאן גם שמו, שפירושו "רגל נפוחה".
אדיפוס בתרבות
עריכה- על בסיס האגדה כתב המחזאי היווני סופוקלס את המחזות "אדיפוס המלך" ו"אדיפוס בקולונוס". המלחין איגור סטרווינסקי כתב אורטוריה לסולנים, תזמורת ומקהלת גברים בשם "אדיפוס רקס" (אדיפוס המלך בלטינית), לליברית מאת ז'אן קוקטו.
- על פי סיפור זה טבע זיגמונד פרויד את המונח תסביך אדיפוס, לאדם המאוהב באמו ושונא את אביו. התסביך המקביל לו (אצל בנות) נקרא תסביך אלקטרה, על שם אלקטרה בתו של אגממנון.
- הביטוי "נבואת אדיפוס" מתייחס לנבואה המגשימה את עצמה, מכיוון שליוס, אביו של אדיפוס, מסר את בנו כדי לחמוק מגורל הנבואה שלפיה ליוס ייהרג על ידי אדיפוס, אך בזאת בעצם גרם לנבואה להתממש.
- בשיר the end של להקת הדלתות מתואר בין השאר תסביך אדיפוס
עץ משפחה
עריכהליוס | יוקסטה | קריאון | אורידיקה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אדיפוס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פולינייקס | אטאוקלס | איסמנה | אנטיגונה | היימון | מגרוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- גוסטאב שוואב, אלים וגיבורים, (מגרמנית: חנה לבנת), אור יהודה: דביר, 2007. עמ' 257–275.
- מעין מזור, אדיפוס – לידתו של מיתוס, הוצאת כרמל, 2011
- רות נצר. הקומפלקס האדיפלי - תסביך אדיפוס. מתוך: מסע הגיבור. עמ' 162–165. מודן. 2011.
- ולדיסלב אוזרוב - עֶדיפ בעיר אתונא - שעשוע־אבל בחמש מערכות. העתקה חֹפשית מאת ישעיה הארילאווסקי. סדרת "סְדָר - לספרות גנוזה", הוצאת 'דחק', 2022.
קישורים חיצוניים
עריכהתכניית ההצגה "אדיפוס תיאור מקרה", תיאטרון "הבימה"
- אדיפוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אוידיפוס (דמות מיתולוגית), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ סופוקלס, תרגום: אהרן שבתאי, אדיפוס המלך, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, 1994, עמ' 87