אדית וורטון

סופרת אמריקאית

אדית וורטוןאנגלית: Edith Wharton; ‏24 בינואר 186211 באוגוסט 1937) הייתה סופרת אמריקאית, מחברת רומנים וסיפורים קצרים.

אדית וורטון
Edith Wharton
לידה 24 בינואר 1862
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוגוסט 1937 (בגיל 75)
סן-בריס-סו-פורה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Edith Newbold Jones עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דה גונר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן רומנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Mount, Roman Fever, קיץ (ספר), The Decoration of Houses, The Greater Inclination, Crucial Instances, The Custom of the Country, בית השמחה, The Reef, עידן התמימות, The Touchstone, Old New York עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1878 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה מ הנרי ג'יימס, Vernon Lee עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Edward Robbins Wharton עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אדית וורטון

חייה

עריכה

אדית ניובולד ג'ונס נולדה ב-24 בינואר 1862, למשפחה עשירה. הוריה היו ג'ורג' פרדריק ג'ונס ולוקרציה סטיבנס רינלאנדר. היו לה שני אחים: פרדריק רינלאנדר והנרי אדוארד.

ב-1885, בגיל 23, התחתנה עם אדוארד (טדי) רובינס וורטון, שהיה מבוגר ממנה ב-12 שנים. אדוארד בא ממשפחה מבוססת בבוסטון, בן למעמד החברתי של אדית, חובב ספורט וג'נטלמן, והיה שותף לאהבתה לנסיעות ולטיולים. במרוצת השנים התגלו אצל אדוארד וורטון סימני התערערות נפשית, שהלכו והחמירו. ב-1913, אחרי שוורטון עבר התמוטטות עצבים, אובחן כחולה נפש ואושפז בבית חולים, התגרשו אדית ואדוארד לאחר 28 שנות נישואים.

שנות היצירה

עריכה
 
אחוזת "ההר", 2006

ב-1901 בנתה וורטון את אחוזת "ההר" (The Mount) בלנוקס, מסצ'וסטס, שם כתבה כמה מספריה, ובהם "בית השמחה" (1905)[1], ספרה הראשון, שעוסק בעלילות "החברה הגבוהה" ואצולת הממון של ניו יורק במאה ה-19. בבית זה אירחה כמה מחשובי האישים בעולם הספרות של אמריקה, ובהם חברה הקרוב, הנרי ג'יימס.

לאחר מלחמת העולם הראשונה חילקה וורטון את זמנה בין פריז לפרובאנס, שם סיימה לכתוב את "עידן התמימות" ב-1920. ב-1921 זכה "עידן התמימות" בפרס פוליצר לספרות. וורטון הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס. היא דיברה צרפתית שוטפת והרבה מספריה פורסמו גם באנגלית וגם בצרפתית.

 
דף מתוך כתב יד מקורי של "בית השמחה"

כתיבתה של וורטון מתאפיינת בהתבוננות בוחנת, מעמיקה ושנונה במעמדות באמריקה. שילוב מוצלח זה שירת אותה היטב בבואה לכתוב רומנים וסיפורים קצרים, עוקצניים והומוריסטים. בין ידידיה היו רבים מן האינטלקטואלים ידועי השם של אותה תקופה, כמו הנרי ג'יימס, סינקלר לואיס, ז'אן קוקטו ואנדרה ז'יד. פגישתה עם הסופר פרנסיס סקוט פיצג'רלד תוארה בידי העורכים של מכתביה כ"אחת הפגישות הכושלות ביותר בעולם הספרות האמריקאית". גם תאודור רוזוולט נמנה עם ידידיה.

בשנות מלחמת העולם הראשונה השקיעה את כל מרצה בעבודת צדקה למען פליטים, וב-1916 הוענק לה אות אבירת לגיון הכבוד הצרפתי כהוקרה על מחויבותה לעקורים. עבודת הרווחה שעסקה בה כללה הקמת סדנאות לנשים צרפתיות מובטלות, ארגון קונצרטים כדי לספק עבודה לנגנים, פתיחת בתי חולים לשחפנים והקמת "אכסניות אמריקאיות" לפליטים בלגים. עם סיום מלחמת העולם הראשונה ב-1918, נטשה את בית העיר האופנתי שלה ועברה ל"פאביון קולומב" בסן-בריס-סו-פורה הסמוכה, להתענג שם על מנעמי הכפר.

לצד כתיבתה הספרותית, הייתה וורטון אדריכלית נוף ומעצבת פנים מוערכת מאוד בזמנה. בתחום עיסוק זה כתבה מספר ספרים רבי השפעה, בהם הספר הראשון שלה שיצא לאור, "עיצוב בתים".

וורטון המשיכה לכתוב עד מותה ב-11 באוגוסט 1937 בגיל 75 בצרפת. הרומן האחרון של וורטון "האריסטוקרטים", לא היה גמור כאשר נפטרה.

מספריה שתורגמו לעברית

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שם הספר לקוח מפרק ז', פסוק ד' בספר קהלת
  2. ^   יובל פלוטקין, הסיפור השנון שכתבה וורטון על כוחם של סודות מן העבר, באתר הארץ, 19 במרץ 2024