אדל בת הבעל שם טוב

בתו של הבעל שם טוב

אדל אשכנזי (קרי: אוּדְל או אִידְל; ה'ת"ףה'תקמ"ז)[1] הייתה בתו של הבעל שם טוב, אבי תנועת החסידות. מעט ידוע בוודאות על קורות חייה, אך היא הפכה לדמות חשובה באגדות החסידים.

בשבחי הבעש"ט מסופר כי לפני פטירתו, אמר אביה ש”לקח את נשמתה מן התורה, מן הפסוק הכתוב אש דת למו (דברים, לג, ב)”[2]

סיפורים על אודותיה עריכה

מספרים, כי פעם בילדותה, בראש השנה לפני התקיעות, הבחינו כי אדל נעלמה מעזרת הנשים. אביה, הבעל שם טוב, עצר את התפילה וכולם התחילו לחפשה. הוא עצמו הלך לביתו ומצא אותה ישנה במיטתה. הוא העיר אותה ואמר לה: "אינך יודעת כי אסור לישון בראש השנה?" אך היא ענתה לו: "אמא אומרת, ילד שישן, משאירים לו את החלק הטוב ביותר". הבעש"ט הניח לה להמשיך לישון, חזר לבית הכנסת והורה להתחיל את התקיעות[3].

בסיפור אחר, על ניסיונו של הבעש"ט לעלות לארץ ישראל, מופיעה אדל כמי שהתלוותה אליו לנסיעה ביחד עם רבי צבי הסופר. במהלך הנסיעה אירעו מאורעות רבים שמנעו מהם להגיע לארץ ובאחד מהם, נפלה אדל מן הספינה בה הפליגו, אל הים הסוער וניצלה בנס ברגע האחרון[4].

כמו כן מסופר שבמוצאי שבת אחד, שאל הבעל שם טוב את תלמידיו - איזה שער משערי השמיים הוא החשוב ביותר מבין השערים המוזכרים בתפילת יהי רצון של מוצאי שבת. כל אחד מן התלמידים ציין שער אחר והבעש"ט לא קיבל את תשובותיהם. אדל שנכחה במקום, ענתה: "שערי סייעתא דשמייא" (עזרה משמים). אביה אישר את דבריה ואמר שזה אכן השער החשוב מכולם.

משפחתה עריכה

רבי ישראל בעל שם טוב
הבעש"ט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יחיאל מיכל אשכנזי
 
אדל אשכנזירבי צבי
 
מלכה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (ה"דגל מחנה אפרים")רבי ברוך ממז'יבוז'פייגארבי אהרן מטיטיוב
 
 
רבי נחמן מברסלב


אדל נישאה לרבי יחיאל מיכל אשכנזי ולהם נולדו שלושה ילדים:

אזכורים בתרבות הישראלית עריכה

בשנת 2018 פרסמה הסופרת יוכי ברנדס ספר בשם "אדל". הספר מגולל את סיפורו של הבעל שם טוב מנקודת מבטה של אדל, בהסתמך על סיפורים ששמעה הסופרת[6].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "הבעש"ט מחדש החסידות", משה רוסמן, הוצאת מרכז זלמן שזר, עמוד 211
  2. ^ ספר שבחי הבעש"ט, ש.א. הורודצקי, הוצאת דביר, תשל"ה, עמוד רז'
  3. ^ "אור הגנוז", מרטין בובר, הוצאת שוקן, עמוד 76
  4. ^ "אור הגנוז", מרטין בובר, הוצאת שוקן, עמוד 84
  5. ^ על שם האגדה החסידית המספרת כי מת בילדותו, וסבו הבעל שם טוב החיה אותו
  6. ^ אריאל שנבל, ‏מסורתית בדרכו של הבעל שם טוב, בעיתון מקור ראשון, 25 באוקטובר 2018