פתיחת התפריט הראשי

פרטי ההלכהעריכה

הפן הממוניעריכה

אדם המזיק ממונו של חברו חייב לשלם. יסוד הלכה זו נלמד מהפסוק:

"ומכה בהמה ישלמנה"

אדם מועד לעולםעריכה

  ערך מורחב – אדם מועד לעולם

דין אדם המזיק שונה ממעשי עבירות שאם עשאם באונס פטור מעונש, אך לעניין אדם המזיק אמרו בתלמוד "אדם מועד לעולם, בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון." (מסכת סנהדרין דף ע"ב, ומסכת בבא קמא דף כ"ו), לאמור, אדם שהזיק אחראי על מעשיו גם כשנעשו מתוך אונס, ואין זה משנה אם הנזק נגרם ברצונו של המזיק או בשוגג, או באונס תוך כדי שינה.

אמנם במקרה של אונס גמור, כגון שלאחר שאדם הלך לישון הונחו כלים בקרבתו, נחלקו הראשונים בדינו, לדעת תוספות במקרה זה נאמר הכלל 'אדם מועד לעולם', וחייב, אמנם דעת הרמב"ן דמקרה כזה שהוא אנוס לגמרי, יש לפוטרו.[2]

אולץ להזיק באונסעריכה

כאמור אדם שהזיק באונס עצמי למשל מתוך שינה או שהקיא בלא כוונה על חפץ וגרם לו נזק, חייב בתשלום מלא. אך לגבי אדם שנאנס באיומי מוות להזיק ממון של אדם אחר - נחלקו הפוסקים. הרמב"ם פסק[3] שחייב לשלם, מכיוון שבסופו של דבר הוא גרם נזק וחייב גם במקרה של אונס כאמור. הראב"ד פסק[4] שפטור, כיוון שמבחינה הלכתית מותר לו להזיק כדי להציל את נפשו, ואין לחייב אדם בתשלום נזיקין, על דבר שמותר לעשותו.

חומרות נוספותעריכה

דינים נוספים שישנים באדם המזיק בשונה משאר המזיקים הוא לעניין מקום ההיזק, שבאדם המזיק לעולם אין הבדל אם הנזק נעשה ברשות הניזק או שהניזק בא לרשותו של המזיק ושם פגע בו בעל הבית.[5]

במקום שבו היו שותפים בנזק מספר בני אדם נאמר דין שהנזק מתחלק בין כולם.[6]

הפן האיסוריעריכה

מלבד עצם העניין שמחויב הוא לשלם מדיני נזיקין, עובר המזיק באיסור כגנב וכגזלן הנוטלים ממון אחרים. אמנם אם שילם ועשה תשובה נתכפר חטאו ואינו זקוק למחילת הנזק, וזאת, בניגוד לגנב וגזלן שמלבד החזרת הגניבה והתשובה עדיין זקוקים הם למחילת הנגזל.[7]

חמישה דבריםעריכה

  ערך מורחב – חמישה דברים

המזיק אדם אחר בגופו, מלבד חיוב תשלומי הנזק מתחייב בעוד ארבעה חיובים לניזק:

נזק - אובדן קבוע של יכולת השתכרו. צער - כמה היה מוכן לשלם על מנת שלא יצטער כך. ריפוי - הוצאות רפואיות. שבת - אובדן זמני שלא כושר השתכרות. בושת - תשלום על הבושה שנתבייש הניזק, (כמה היה מוכן לשלם על מנת שלא להתבייש כך).

המזיק את ממונו של האחר פטור מחמישה דברים.[8]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ב', עמוד ב'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ו, עמוד א'
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות חובל ומזיק, פרק ח', הלכה ב'
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות חובל ומזיק, פרק ח', הלכה ב'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ח, עמוד א'
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות חובל ומזיק פרק ו', הלכה יג
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה פרק א' הלכה א'; פרק ב' הלכה ט'
  8. ^ הבדל נוסף בין נזק ממוני לנזק גופני לגבי כפרה. שהמזיק ממון ושילם - נתכפר לו. אך המזיק (חובל) בגוף - גם אם שילם חמישה דברים - לא נתכפר לו כל עוד לא ביקש את מחילת הנחבל. ראה: משנה תורה לרמב"ם, הלכות חובל ומזיק, פרק ה', הלכה ט'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.