אדמונד אדולף דה רוטשילד

צאצא של הענף הצרפתי של משפחת רוטשילד

אדמונד אדולף מוריס ז'ול ז'אק דה רוטשילד (30 בספטמבר 1926, פריז, צרפת2 בנובמבר 1997, ז'נבה, שווייץ) היה בנקאי יהודי, צאצא של הענף הצרפתי של משפחת רוטשילד[1].

אדמונד אדולף דה רוטשילד
Edmond de Rothschild
לידה 30 בספטמבר 1926
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בנובמבר 1997 (בגיל 71)
Pregny-Chambésy, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת ז'נבה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Nadine de Rothschild (19631997)
  • Veselinka Vladova Gueorguieva (1958–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה לגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

הוריו של הברון אדמונד אדולף דה רוטשילד היו הברון מוריס דה רוטשילד והברונית השווייצרית נעמי הלפן, שהתגרשו עוד בילדותו. אמו הייתה נכדתו של איש הכספים יוג'ין פרייר ממשפחת פרייר, משפחת בנקאים יהודית צרפתית ממוצא ספרדי, שהיו גם יריבים עסקיים בתחומי הבנקאות והרכבות של הרוטשילדים. סבו מצד אביו היה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, "הנדיב הידוע". בשנת 1940 נלקח כילד על ידי אמו לבית משפחתם, שאטו דה פרגני בפרגני-צ'מבי, בשווייץ הנייטרלית, לאחר שאביו, שהיה חבר הסנאט בצרפת, סירב לתמוך במשטר וישי הפרו-נאצי בזמן מלחמת העולם השנייה, ואזרחותו הצרפתית בוטלה. כפליטים יהודים עשירים, תגובת המקומיים בשווייץ הייתה כה עוינת עד שאדמונד לא יכול היה ללכת לבית הספר המקומי, במקום זאת למד בבית ספר בינלאומי בז'נבה. אביו שב לפרגני לאחר מלחמת העולם השנייה לאחר שירש הון משלושה מראשי הענפים של נאפולי, פרנקפורט ופריז של הבנק המשפחתי.

אביו נפטר בשנת 1957 והוריש לבנו כמיליארד פרנק (כ-200 מיליון דולר). בשנת 1958 הוא התחתן עם וסלינקה ולדובה גאורגויבה הבולגרית, אולם הזוג נפרד לאחר שנתיים. בשנת 1963 התחתן עם נדין נלי ז'נט ל'הופיטלייר, שחקנית צרפתית בת מעמד הפועלים, שהייתה ידועה בשם הבמה נדין טלייה[2]. היא הייתה קתולית, אך התגיירה. בהמשך היא הצהירה: "לא היה ניתן לקבל את השם רוטשילד ולהיות קתולי ... וגם לא זה נכון שבנו של רוטשילד יהיה יהודי-חצי וקתולי-חצי". נולד להם בן אחד, בנז'אמן דה רוטשילד, זמן קצר לאחר נישואיהם.

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת ז'נבה ותואר במשפטים בפריז, החל משנת 1950 עבד בבנק דה רוטשילד פרייר, של הענף הצרפתי של משפחת רוטשילד. בשנת 1953 עזב את הבנק והקים בנק השקעות משלו, קבוצת אדמונד דה רוטשילד. בשנות השישים הוא רכש את בנק שהתמחה בבנקאות פרטית בז'נבה, הפך אותו לסניף השווייצרי של הבנק שלו. בשנת 1973 רכש מניות בבנק בקליפורניה[3], ובשנת 1984 מכר את מניותיו ברווח ניכר. בשנת 1974 רכש את יקב "Château Clarke" בחבל בורדו ושם גם בחר להיקבר.

בשנת 1975 רכשו בני הדודים אלי וגאי דה רוטשילד, ששלטו בבנק "רוטשילד פרייר" (האחים רוטשילד) בצרפת, 10% מהבנק של אדמונד. והוא מצידו רכש מניות בבנק שלהם (שהפך אחר כך לרוטשילד ושות'). עד אז היה היה לאדמונד הסכם עם קרובי משפחתו לא לפעול בצרפת, אך לאחר רכישת המניות ההדדית החל קבוצת אדמונד דה רוטשילד לפעול גם בצרפת[4].

פעילות בישראל

עריכה

הברון אדמונד אדולף דה רוטשילד היה מעורב בפעילות עסקית ופילנתרופית רבה בישראל. בשנת 1958 הקים את החברה לפיתוח קיסריה על אדמות חברת פיק"א שרכש סבו[5], ואת קרן אדמונד דה רוטשילד בישראל[6]. בשנת 1959, מימן את הקמת קו צינור הנפט אילת-חיפה[7], שהקמתו החלה בשנת 1956[8], אך קשיים תקציבים עיכבו את הקמתו[9]. בשנת 1961, מימן את הקמת מפעל התרופות "פלנטקס" בנתניה[10]. פלנטקס היה מפעל התרופות הראשון בישראל שקיבל אישור של מנהל המזון והתרופות האמריקאי, לשיווק תוצרתו בארצות הברית[11][12]. בשנת 1965, רכש את בנק כללי לישראל[13]. בשנת 1968, היה בין מייסדי החברה לישראל[14].

כמו-כן מימן וליווה מקרוב את הקמת תיכון אליאנס בתל אביב.

פעילותו הפילנתרופית כללה בין השאר, הקמת קרן מלגות לסטודנטים באוניברסיטה העברית[15], תרומה להקמת ביתן צרפתי במוזיאון ישראל[16] ותרומה להקמת הטלוויזיה החינוכית הישראלית בשנת 1966. בנוסף עמד בראש ארגון הבונדס באירופה[17]. אשתו הברונית נדין דה רוטשילד כיהנה כנשיאת ארגון ויצו בצרפת[18].

בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים שלח מכתב ברכה לרמטכ"ל יצחק רבין[19], אך מיד גם פעל להקמת גוף בינלאומי שיפעל לפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים[20]. בשנת 1981 ביקר את מדיניות ממשלת ישראל להקמת התנחלויות בשטחים, ועל חקיקת חוק ירושלים[21].

אילן יוחסין

עריכה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר אנשל
רוטשילד

1743–1812
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'יימס (פריז)
1792–1868
 
בטי סלומון
1805–1886
 
 
סלומון (וינה)
1774–1855
 
קארל (אנ') (נאפולי)
1788–1855
 
אנשל (פרנקפורט)
1773–1855
 
נתן (לונדון)
1777–1836
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדמונד
1845–1934
"הנדיב הידוע"
 
גוסטב (אנ')
1829–1911
 
אלפונס
1827–1905
 
שמעון זאב
1828–1910
 
נתנאל (אנ')
1812–1870
 
 
 
 
 
 
 
ליונל נתן
1808–1879
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוריס (אנ')
1857–1881
 
ג'יימס
1878–1957
נישא לדורותי
 
רוברט (אנ')
1880–1946
 
אדוארד (אנ')
1868–1949
 
נתן
1844–1881
 
 
 
 
 
ליאופולד
1845–1917
 
 
 
 
 
 
 
נתן מאיר
1840–1915
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדמונד
1926–1997
 
אלאן (אנ')
1910–1982
 
אלי (אנ')
1917–2007
 
 
 
 
 
 
הנרי
1872–1946
 
אנתוני גוסטב
1887–1961
 
ליונל
1882–1942
 
אוולין אקיל
1886–1917
 
צ'ארלס (אנ')
1877–1923
 
וולטר
1868–1937
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בנז'אמן
1963–2021
נישא לאריאן
 
אריק
1940–
 
גאי (אנ')
1909–2007
 
בת שבע
1914–1999
 
פיליפ
1902–1988
 
אוולין רוברט (אנ')
1931–2022
 
אדמונד ליאופולד
1916–2009
 
מרים רוטשילד
1908–2005
 
ויקטור
1910–1990
 
פאנוניקה דה קניגסווארטר
1913–1988
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד (אנ')
1942–
 
אדוארד
1957–
 
פיליפין
1933–2014
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ייקוב
1936–2024

הערה: אילן יוחסין זה אינו כולל את כל חברי משפחת רוטשילד, אלא מתרכז באישים בולטים בה, בפרט בענפים הצרפתי והבריטי.


ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אורנה רביב, ‏נפטר הברון אדמונד דה-רוטשילד, באתר גלובס, 4 בנובמבר 1997
  2. ^ מאיה נסטלבאום, פריז, ‏נדין דה רוטשילד: "אדם יכול להיות הדיפלומט הכי גדול, אבל בלי נימוסים הוא יהיה סתם עוד נובוריש", באתר גלובס, 3 ביוני 2009
  3. ^ הברון רוטשילד שותף לבנק בקליפורניה, דבר, 14 ביוני 1973
  4. ^ רוטשילד גבר על מישפחתו, "העולם הזה", גיליון 1975 מ-9 ביולי 1975, עמוד 40
  5. ^ הוקמה חברה לפיתוח קיסריה בשותפות רוטשילד והממשלה, למרחב, 16 באוקטובר 1958
  6. ^   אבי וקסמן, ליאור דטל, במערכת ההשכלה הגבוהה מצפים שקרן קיסריה תעביר עד 800 מיליון שקל בקרוב, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2018
  7. ^ מכינים הסכם על צינור הנפט, הארץ, 3 ביוני 1959
    הזכיון על צינור הנפט לקבוצת רוטשילד הונח על שולחן הכנסת, קול העם, 21 ביולי 1959
  8. ^ צינור הנפט לאילת, למרחב, 23 בדצמבר 1956
    הנחת צינור הנפט בקצב של ק"מ ליום, דבר, 13 בדצמבר 1956
  9. ^ צינור הנפט חיפה-אילת יונח גם אם לא יימצאו מקורות־הון זרים, למרחב, 27 במרץ 1957
  10. ^ הופעל ביהח"ר "פלנטקס" בנתניה, למרחב, 12 בינואר 1961
    חמש שנים לביח"ר "פלנטקס" בנתניה, דבר, 18 בינואר 1966
  11. ^ יצוא ראשון של "פלנטקס" לארצות הברית, הַבֹּקֶר, 3 במאי 1961
  12. ^ ב-1973 עבר המפעל לשליטת קונצרן כור - "פלנטקס" עבר לניהול "כור", דבר, 27 ביוני 1973
    אחר כך עבר לשליטת חברת טבע ונסגר ב-2018
    גלי וינרב, ‏טבע סוגרת את מפעל פלנטקס בנתניה; 220 עובדים יפוטרו, באתר גלובס, 15 בפברואר 2018
  13. ^ בנק כללי לישראל עבר לקבוצת רוטשילד, קול העם, 5 באוקטובר 1965
  14. ^ שלושה אוחזים במניות הגרמנים ב"חברה לישראל", מעריב, 10 בדצמבר 1980
  15. ^ קרן סטיפנדיות לסטודנטים, על המשמר, 25 בנובמבר 1962
  16. ^ ביתן צרפתי יוקם במוזיאון ישראל, על המשמר, 30 במאי 1965
  17. ^ הבונדס מצליחים באירופה, מעריב, 11 באוקטובר 1964
  18. ^ אריה יאס, סינדרלה לבית רוטשילד, מעריב, 3 באוגוסט 1984
  19. ^ מכתב הערכה מהברון רוטשילד לרמטכ"ל, למרחב, 31 ביולי 1967
  20. ^ מתנהלות שיחות על הקמת גוו* לפתרון בעית הפליטים, דבר, 6 ביולי 1967
  21. ^ שרי רובר, אדמונד דה רוטשילד: "אני מתנגד לחוק ירושלים", מעריב, 9 באוקטובר 1980