אדריאן דה ז'רלאש

חוקר ארצות בלגי

ברון אדריאן ויקטור ז'וזף דה ז'רלאש דה גומריצרפתית: Adrien Victor Joseph de Gerlache de Gomery;‏ 2 באוגוסט 1866 - 4 בדצמבר 1934) היה קצין בצי המלכותי של בלגיה, שעמד בראש המשלחת האנטארקטית הבלגית, 1897–1899.

אדריאן דה ז'רלאש
Adrien Victor Joseph de Gerlache de Gomery
לידה 2 באוגוסט 1866
האסלט, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בדצמבר 1934 (בגיל 68)
בריסל, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה École polytechnique de Bruxelles עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד שגריר בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה

מדליית הזהב של החברה הגאוגרפית הצרפתית (1925)

פרס מרסלן גרן (צר') של האקדמיה הצרפתית למדעים (1902)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו

עריכה

לימודים וראשית קריירה

עריכה

ז'רלאש נולד בהַסֶלֶט, בלגיה, ולמד בבריסל. מגיל צעיר גילה עניין רב בים ויצא לשלושה מסעות לארצות הברית בשנים 1883 ו-1884, כנער סיפון על אוניית אוקיינוסים. הוא למד הנדסה באוניברסיטה הפתוחה של בריסל. אחרי שסיים את שנתו השלישית שם ב-1885, עזב את האוניברסיטה והצטרף לצי הבלגי ב-19 בינואר 1886.

אחרי סיום לימודיו בקולג' הימי באוסטנד, עבד דה ז'רלאש זמן מה בספינות להגנת הדייג כקצין שני ושלישי. באוקטובר 1887 חתם כימאי על ה"קרייגי ברן", אונייה אנגלית, למסע לסן פרנסיסקו, אבל האונייה לא הצליחה להקיף את כף הורן ונמכרה כגרוטאה במונטווידאו. אחרי שעשה זמן מה באורוגוואי ובארגנטינה, חזר לאירופה. אחרי מסע לקונסטנטינופול ולים השחור עבד בקו ההולנדי-אמריקאי כקצין רביעי, ואז השיג מינוי כלויטננט בצי הבלגי. עד יולי 1894 היה קצין במעבורות בין אוסטנד לדובר, וכל אותה עת המשיך להתקדם בלימודיו, עד שזכה לדרגת רב חובל ב-22 באוגוסט 1894.

מתוסכל מחד-גוניות העבודה בקו המעבורות אוסטנד-דובר, הציע דה ז'רלאש את שירותיו ללאופולד השני מלך הבלגים ולהנרי מורטון סטנלי למשלחת לממלכת קונגו, אבל נדחה. גם מכתב לאוטו נורדנשלד לא נענה. לבסוף החל לתכנן ולקדם משלחת אנטארקטית משלו, אותה הציע בשנת 1894 לחברה הגאוגרפית המלכותית.

משלחת ראשונה

עריכה

בשנת 1896 רכש דה ז'רלאש את ספינת ציידי הלווייתנים "פטריה", שנבנתה בנורווגיה. לאחר עבודות שיפוץ מקיפות, שינה את שמה ל"בלגיקה". עם צוות רב-לאומי, שכלל את רואלד אמונדסן, פרדריק קוק, אנטוני בולסלאו דוברובסקי, הנריק ארקטובסקי ואמיל רקאוביצ'ה, הפליג מאנטוורפן ב-16 באוגוסט 1897.

במהלך ינואר 1898 הגיעה אל חופי ארץ גרהאם. אגב השיוט בין חופי ארץ גרהאם לבין שרשרת ארוכה של איים מערבית לה, כינה דה ז'רלאש את המעבר "מצר בלגיקה".[1] לאחר זמן שונה השם למצר ז'רלאש להנצחת שמו. אחרי שמיפו וכינו בשם כמה איים במהלך כ-20 נחיתות נפרדות, חצו אנשי "בלגיקה" את החוג האנטארקטי ב-15 בפברואר 1898.

 
ה"בלגיקה" עוגנת במאונט ויליאם

ב-28 בפברואר 1898 נלכדה משלחתו של דה ז'רלאש בקרח של ים בלינגסהאוזן, סמוך לאי פטר. על אף מאמצי הצוות לחלץ את הספינה, התחוור להם עד מהרה, שאין להם ברירה אלא לעשות את החורף באנטארקטיקה. כעבור שבועות אחרים, ב-17 במאי, ירדה עליהם חשיכה גמורה, שנמשכה עד 23 ביולי. במשך שבעת החודשים הבאים טרחו ועמלו אנשי הצוות בניסיונות לחלץ את הספינה ואת אנשיה מצבת הקרח. כמה אנשים יצאו מדעתם, בהם ימאי בלגי אחד, שעזב את הספינה "בהודעה, שהוא חוזר לבלגיה". נוסף לכך סבלו אנשי המשלחת מצפדינה חמורה.

לבסוף, ב-15 בפברואר 1899, הצליחו לנווט אט אט את הספינה אל תוך תעלה, שחצבו במהלך השבועות הקודמים. כמעט חודש נדרש להם לעבור 11 ק"מ, וב-14 במאי יצאו מתחום הקרח. המשלחת חזרה לאנטוורפן ב-5 בנובמבר 1899. ב-1902 זכה ספרו של דה ז'רלאש, Quinze Mois dans l'Antarctique (שיצא לאור ב-1901) בפרס האקדמיה הצרפתית.

השנים הבאות

עריכה

אדריאן דה ז'רלאש השתתף בעוד כמה משלחות, בהן

משפחה

עריכה

לאדריאן דה ז'רלאש היו שני ילדים מאשתו הראשונה, סוזאן פולט, שאותה נשא לאישה ב-1904: פיליפ (נולד ב-1906) ומרי-לואיז (נולדה ב-1908). נישואים אלה באו אל קצם ב-1913, התחתן דה ז'רלאש עם אליזבת הייר משוודיה. עמה הוליד עוד בן, גסטון דה ז'רלאש, ב-1919. בשנות ה-50' הלך גסטון בעקבות אביו ועבד בתחנת מחקר בלגית באנטארקטיקה.

אדריאן דה ז'רלאש מת בבריסל בשנת 1934, בגיל 68, מפאראטיפוס.

הנצחה

עריכה

כמה תוואי נוף גאוגרפיים נקראו על שמו, רובם באנטארקטיקה: כף ז'רלאש, הר ז'רלאש, מפרצון ז'רלאש, האי ז'רלאש ומצר ז'רלאש, כמו גם פיסגת דה ז'רלאש בגרנלנד ומכתש דה ז'רלאש סמוך לקוטב הדרומי של הירח. אחד המזחים באנטוורפן נקרא De Gerlachekaai.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אדריאן דה ז'רלאש בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה