אדריכלות טמפלרית

סגנון בנייה טמפלרי או אדריכלות טמפלרית היא סגנון הבנייה של מבני חברי התנועה הטמפלרית שהתיישבה במושבות בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19.

אדריכלות טמפלרית
בית העם הטמפלרי
בית העם הטמפלרי
מידע כללי
אזור גאוגרפי ארץ ישראל
טווח תאריכים המחצית השנייה של המאה ה-19.

מבנים אלה התאפיינו במאפיינים קבועים, שהתבססו על מבנה בית העם הטמפלרי שנבנה במושבה הגרמנית בחיפה בשנת 1869. מבנה בית העם הטמפלרי שימש דגם לבניית המבנים הטמפלריים ברחבי הארץ.

מאפייני המבנים עריכה

הבנייה הייתה, כמקובל באותה עת, בנייה באבן, כאשר המוטיבים שבה כללו מוטיבים גרמניים אירופיים המשולבים במוטיבים של קשתות מזרחיות. מבין המאפיינים המקובלים היה גמלון הבית, המצוי כמעט בכל המבנים הטמפלריים, כתובת בפתח הבית - בדרך כלל ציטוט מהתנ"ך בעל משמעות למשפחה שהתגוררה בבית, וכן מרפסת מעל פתח הבית.

גמלונים עריכה

את הבנייה הטמפלרית אפיינו מספר סוגי גמלונים ובהם גמלון המכסה רק חלק מרוחב הבית, גמלון על צד הבית, גמלון על חזית הבית וכן צורות גמלון שונות, שהנפוצה בהן היא צורת המשולש.

מרפסות עריכה

מבנה המרפסות האופייני היה מרפסת עץ אשר קירתה את המבואה של הבית.

כתובות שונות עריכה

הטמפלרים נהגו להציג בחזית בתיהם, מעל דלתות הכניסה לביתם כתובות. לרוב מדובר היה בפסוקים מהתנ"ך או מהברית החדשה. לעיתים היה מצוין שם המשפחה בבעלותה היה הבית, ושנת הבנייה.

דוגמאות עריכה

  • "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" המצוי על פתח בית העם הטמפלרי בחיפה, ומסמל את השאיפה של הטמפלרים להתיישב בארץ ישראל.
 
הכתובת על הקיר: EBEN EZER 1893
  • "EBEN EZER 1893" המצוי על בית דיק. ככה"נ משמעות הכתובת היא "אבן העזר" - ציטוט מתוך ספר שמואל א', פרק ז', פסוק י"ב: ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו ה'.


מבנה מדרגות חיצוני עריכה

מאפיין נוסף של הבנייה הטמפלרית הוא מבנה מדרגות חיצוני.

מושבות טמפלריות בארץ ישראל עריכה

לקריאה נוספת עריכה



  ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.