אדריכלות טמפלרית
סגנון בנייה טמפלרי או אדריכלות טמפלרית היא סגנון הבנייה של מבני חברי התנועה הטמפלרית שהתיישבה במושבות בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19.
מבנים אלה התאפיינו במאפיינים קבועים, שהתבססו על מבנה בית העם הטמפלרי שנבנה במושבה הגרמנית בחיפה בשנת 1869. מבנה בית העם הטמפלרי שימש דגם לבניית המבנים הטמפלריים ברחבי הארץ.
מאפייני המבניםעריכה
הבנייה הייתה, כמקובל באותה עת, בנייה באבן, כאשר המוטיבים שבה כללו מוטיבים גרמניים אירופיים המשולבים במוטיבים של קשתות מזרחיות. מבין המאפיינים המקובלים היה גמלון הבית, המצוי כמעט בכל המבנים הטמפלריים, כתובת בפתח הבית - בדרך כלל ציטוט מהתנ"ך בעל משמעות למשפחה שהתגוררה בבית, וכן מרפסת מעל פתח הבית.
גמלוניםעריכה
את הבנייה הטמפלרית אפיינו מספר סוגי גמלונים ובהם גמלון המכסה רק חלק מרוחב הבית, גמלון על צד הבית, גמלון על חזית הבית וכן צורות גמלון שונות, שהנפוצה בהן היא צורת המשולש.
גמלון מעל פתח המבנה
גמלון בצד המבנה
גמלון משונן דמוי חומה
מרפסותעריכה
מבנה המרפסות האופייני היה מרפסת עץ אשר קירתה את המבואה של הבית.
מרפסת אופיינית מעל המבואה
מרפסות אופייניות מעל כל פתח
כתובות שונותעריכה
הטמפלרים נהגו להציג בחזית בתיהם, מעל דלתות הכניסה לביתם כתובות. לרוב מדובר היה בפסוקים מהתנ"ך או מהברית החדשה. לעיתים היה מצוין שם המשפחה בבעלותה היה הבית, ושנת הבנייה.
דוגמאותעריכה
- "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" המצוי על פתח בית העם הטמפלרי בחיפה, ומסמל את השאיפה של הטמפלרים להתיישב בארץ ישראל.
הכתובת בבית העם הטמפלרי
כתובת טמפלרית אופיינית - שדרות בן-גוריון בחיפה
- "EBEN EZER 1893" המצוי על בית דיק. ככה"נ משמעות הכתובת היא "אבן העזר" - ציטוט מתוך ספר שמואל א', פרק ז', פסוק י"ב: "ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו ה'".
מבנה מדרגות חיצוניעריכה
מאפיין נוסף של הבנייה הטמפלרית הוא מבנה מדרגות חיצוני.
בית רחל - מבנה המדרגות המשוחזר (במבנה המקורי המדרגות פנו במקביל לבית ולא כפי שהן כיום, בניצב לו).
בית במושבה הגרמנית בחיפה המשמש כיום כבניין העמותה לתיירות ונופש חיפה
מושבות טמפלריות בארץ ישראלעריכה
- המושבה הגרמנית בחיפה
- כרמלהיים (כיום מרכז הכרמל בחיפה)
- המושבה הגרמנית (ירושלים) (עמק רפאים)
- שרונה (הקריה בתל אביב)
- וילהלמה (מושב בני עטרות)
- ולדהיים (מושב אלוני אבא)
- ביתלהם (מושב בית לחם הגלילית)
- ולהאלה ביפו
לקריאה נוספתעריכה
- Dan Goldman, The Architecture of the Templers in their Colonies in Eretz-Israel, 1868-1948, and thier Settlements in the united States, 1860-1925., Union Institute and University, School of Interdisciplinary Arts and Sciences, Cincinnati, Ohaio, 2003.
- דוד קרויאנקר, המושבה הגרמנית ועמק רפאים, הוצאת כתר, 2008.
