דרכמון
דרכמון או אדרכון היה מטבע זהב במשקל כ-8.5 גרם בו נעשה שימוש בממלכת פרס ושכנותיה.
שם המטבע בפרסית היה דאריק. היוונים ייחסו את מקורו לשם המלך דאריוס (דריווש) שלו יוחסה לראשונה טביעת מטבעות זהב ששימשו ברחבי ממלכתו, ומשם התפשטו גם ליוון. סברה אחרת היא שמקורו הוא במילה הפרסית dari שמשמעותה "מוזהב"[1].
על המטבע מוטבעת דמות המלך הפרסי עם קשת וחצים. המטבע נזכר מספר פעמים בספרי עזרא ונחמיה.
מטבע בשם זה מוזכר כבר במקרא: ”וַיִּתְּנוּ לַעֲבוֹדַת בֵּית-הָאֱלֹהִים זָהָב כִּכָּרִים חֲמֵשֶׁת-אֲלָפִים וַאֲדַרְכֹנִים רִבּוֹ וְכֶסֶף כִּכָּרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וּנְחֹשֶׁת רִבּוֹ וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים כִּכָּרִים וּבַרְזֶל מֵאָה-אֶלֶף כִּכָּרִים” (ספר דברי הימים א', פרק כ"ט, פסוק ז'). הסברה המקובלת בחקר המקרא היא כי ספר זה חובר בתקופת השלטון הפרסי, והמחבר תיאר ממון במונחים שהיו מקובלים בזמנו.
למילה העברית דרכמון יש קשר אטימולוגי גם לשם המטבע היווני דרכמה, אף שזה היה מטבע מכסף בשווי נמוך יותר[2], וכן למטבע הערבי דירהם ולמטבע הארמני דראם.
מטבע זה שימש כמס שנתי שהעלה כל יהודי בוגר מתושבי אלכסנדריה לבית המקדש בירושלים[דרוש מקור].
