אדרמלך

מפת מסופוטמיה
סרגון השני מלך אשור ואיש נכבד

אַדְרַמֶּלֶךְ (בשמו האשורי: אַרְדַ-מוּלִיסִי, או אַרְדַ-מוּלִיסוּ) היה בנו של מלך אשור סנחריב, אשר רצח יחד עם אחיו שראצר את אביהם סנחריב בבית האל נסרוך בנינוה. על פי חוקרים בוצע הרצח בכ' בטבת בשנת 681 לפנה"ס[1]. לאחר הרצח ברחו אדרמלך ושראצר אל ארץ אררט. מאורע זה מוזכר גם בתנ"ך[2], וכפי שמסופר בספר מלכים ב':

"וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה: וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר [בָּנָיו] הִכֻּהוּ בַחֶרֶב, וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט. וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו."

על פי ספרות המחקר, המסופר בתנ"ך באשר לרצח סנחריב בידי שראצר ואדרמלך תואם באופן כללי את המסופר במקורות אשוריים ובבליים. המקורות הללו מספרים כי סנחריב ייעד ליורשו את בנו הצעיר יותר, אסרחדון, כנראה בשל השפעתה של אשתו נקיה-זכותו שהייתה אמו של אסרחדון ולא של אחיו האחרים. מינוי זה, שנישל למעשה את ארד-מוליסי (אדרמלך) ונבו-שרו-אוסור (שראצר) מכס המלוכה, הביא לרציחתו של סנחריב על ידי השניים. מקץ הרצח פרצו מלחמות ירושה על כס מלך אשור, ולאחר שישה שבועות הביס אסרחדון את מתחריו וזכה במלוכה.

בילקוט מעם לועז[3] נאמר: "והקרי 'בניו' ולא כתיב, כיון שבאמת לא היו דומים לסנחריב, שמבני בניהם למדו תורה ברבים, והם שמעיה ואבטליון. והאחד נקרא אדר-מלך, שהיה לו הדר מלכות, ונכתב בא' רמז לאבטליון; והשני שר-אצר, שר באוצר התורה, ומתחיל שמו בש' רמז לשמעיה."

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הערך: אדרמלך, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 822.
  2. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ט, פסוקים ל"ו-ל"ז, ספר ישעיהו, פרק ל"ז, פסוק ל"ח.
  3. ^ מלכים ב', עמ' רכ"ג.