פתיחת התפריט הראשי

אֶדֶר הַיְקָר הוא שם אחד מספריו המוקדמים של הרב קוק. שם הספר הוא ראשי תיבות של (הרב) אליהו דוד רבינוביץ' אשר היה חותנו של הרב קוק. מקור הביטוי "אדר היקר" הוא מספר זכריה פרק י"א, פסוק י"ג: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: 'הַשְׁלִיכֵהוּ אֶל הַיּוֹצֵר אֶדֶר הַיְקָר, אֲשֶׁר יָקַרְתִּי מֵעֲלֵיהֶם'. וָאֶקְחָה שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף וָאַשְׁלִיךְ אֹתוֹ בֵּית ה' אֶל הַיּוֹצֵר." הפרק השלם בזכריה הוא משל העוסק בגאולת ה' את עמו. כמו כן, לפני המאמר הראשון בספר מצוטט פסוק מאותו פרק (פסוק ז') ודרשת חז"ל עליו.

מודעה בעיתון חבצלת, י"א בשבט תרס"ו, המבשר על הופעת הספר "אדר היקר"

בספר זה משרטט הרב קוק בהרחבה קווים לדמותו של חותנו, האדר"ת, תוך שהוא משלב קטעים אוטוביוגרפיים מכתבי האדר"ת, אולם רובו של הספר מוקדש לרעיונות מחשבתיים של מחברו. הספר נדפס לראשונה ביפו בשנת ה'תרס"ו (1906)[1] בידי שמואל קוק, אחיו של המחבר[2].

בקיץ תשכ"ז (1967), לאחר שהמהדורה הראשונה הפכה בלתי ניתנת להשגה, הדפיס מחדש בנו של הרב קוק ועורך כתביו, הרב צבי יהודה קוק, את אדר היקר כשהוא מצרף אליו כנספח עשרים איגרות פרי עטו של האדר"ת. במהדורה זו צירף הרב צבי יהודה ספר נוסף שכתב הרב קוק באותה תקופה - עקבי הצאן. הספר הכולל מאמרים בכמה תחומים, המפורסם שבהם הוא "מאמר הדור". בין המאמרים הנוספים המופיעים בספר - "הפחד" ו"הענג השמחה".

הספר יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.

מתכני הספרעריכה

בהיותו בתשתיתו ספר ביוגרפיה של האדר"ת, אחד התכנים בספר הוא ערך סיפור תולדותיהם של צדיקים. לדברי הראי"ה עצם סיפור תולדותיהם של הצדיקים מטהר את העולם[3]:

גדול הוא ערכה של פעולת סיפור תולדותיהם של צדיקים לישראל...מעשיהם של צדיקים הם לעולם מחאה חיה נגד זוהמתה של המחשבה הרעה של שכחת ד', שהאנושיות בכללה וכנסת ישראל בפרטה, בנכשלים שבה, עלולה בכל דור להיות נוקשת בה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יפו, חבצלת, 29 בינואר 1906, עמ' 3; "אדר היקר", השקפה, 2 בפברואר 1906, עמ' 6;
  2. ^ אדר היקר, חבצלת, 22 במרץ 1907, עמ' 6
  3. ^ עמוד כ, עמוד נ