אהוד פראוור
אהוד (אודי) פראוור כיהן כראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, מאז העברת האגף מהמטה לביטחון לאומי למשרד בשנת 2006 ועד למרץ 2018.
| מדינה |
 ישראל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עיסוק |
מחנך  | ||||||
| |||||||
|
| |||||||
  | |||||||
ביוני 2017 התמנה לממלא מקום נציב שרות המדינה ושימש בתפקיד זה עד לפרישתו ב-2018.
ביוגרפיהעריכה
פראוור הוא בנו של ההיסטוריון יהושע פראוור. את שירותו הצבאי סיים בדרגת אלוף-משנה, ובמהלכו כיהן כסגן קצין חינוך ראשי, כראש ענף תורת חינוך והסברה, כעורך העיתון הצבאי "במחנה" וכמפקד מרכז החינוך של צה"ל בירושלים (המדרשה הצבאית לחינוך). בין השנים 1994–2004 ניהל את הגימנסיה העברית רחביה בירושלים. בין השנים 2004–2006 שימש כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי לנושא חברה ותשתיות, במסגרתה פעל האגף טרם המעבר למשרד ראש הממשלה ירושלים.[1]
לפראוור תואר ראשון בחינוך ובהיסטוריה של עם ישראל, ותואר שני בחינוך, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
בימים אלה משמש כיו"ר מועצה של מרכז זלמן שזר - בית הוצאה לאור.[2]
מתווה פראוורעריכה
פראוור עמד בראש צוות שמונה ליישם את מסקנות ועדה בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שבדקה את מצב ההתיישבות הבדואית בנגב. מדובר בעשרות יישובים שלא זכו עד היום למעמד מוכר ובהם מתגוררים כשבעים אלף בני אדם. הצוות הגיש דו"ח שאושר בישיבת ממשלה ב-11 בספטמבר 2011. בדצמבר 2013 אימץ ראש הממשלה בנימין נתניהו את המלצת בני בגין לעצור את קידום חוק פראוור.
כתיבהעריכה
- אהוד פראוור, למה בגין לא דפק על השולחן - ומה לומדים מזה על הנעת שינויים במערכות ממשלתיות, אוניברסיטת תל אביב, יולי 2020.
קישורים חיצונייםעריכה
- עוז רוזנברג, צפריר רינת, הממשלה אישרה את התוכנית לפנות מבתיהם עשרות אלפי בדואים בנגב, באתר הארץ, 11.09.11
- מירב ארלוזורוב, זהו האיש המשפיע ביותר לטובה בממשלה - שלא שמעתם עליו מעולם, באתר TheMarker, 29 ביוני 2017
הערות שולייםעריכה
- ^ האגף לתכנון מדיניות > אנשי האגף, אתר משרד רה״מ, אוחזר: 22.02.2009
- ^ חברי מועצת מרכז זלמן שזר באתר המרכז.