פאזל אהמט פאשא קפרולו

פאזל אהמט פאשא קפרולו (בטורקית עות'מאנית: كپرولى زاده فاضل احمد پاشا; בטורקית: Köprülü Fazıl Ahmet Paşa; ‏1635 – 3 בנובמבר 1676) היה הווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית בימי הסולטאן מהמט הרביעי. תפקיד שאותו ירש מאביו מהמט פאשא קפרולו, אבי שושלת הווזירים הגדולים קפרולו שפעלה לאורך המאה ה-17.

פאזל אהמט פאשא קפרולו

לידה	1635 Vezirköprü, טורקיה
פטירה	3 בנובמבר 1676 (בגיל 41 בערך) אדירנה, האימפריה העות'מאנית
מדינה	האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	איסטנבול
שושלת משפחת קפרולו
אב מהמט פאשא קפרולו
וזיר גדול של האימפריה העות'מאנית 31 באוקטובר 1661 – 19 באוקטובר 1676 (15 שנים) → מהמט פאשא קפרולו קארה מוסטפא פאשא ←

לפני כניסתו לתפקיד הווזיר הגדול, שימש פאזל אהמט בתפקיד המושל העות'מאני של איילט דמשק (1660–1661) ושל איילט ארזורום (1659–1660).

פירוש כינויו 'פאזל' - 'החכם'. הכינוי דבק בו בשל מהלכיו לפיתוח וקידום החינוך, ובתחום הכלכלה - הפחתת מיסים. פאזל אהמט פאשא נחשב גם אכזר בשדה הקרב, הוא הנהיג את הצבא העות'מאני במלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1663–1664), השמיד את מבצר נובי זרין ולמרות שנחל מפלה מוחצת בקרב סנט גוטהרד הצליח להשיג לאימפריה שטחים בשלום ואשוואר .

חתימת ההסכם איפשרה לו להתמקד במלחמת כרתים ולכבוש את קנדיה , כיום הרקליון, מידי הרפובליקה של ונציה. בתום המלחמה העות'מאנית-פולנית (1672–1676) שהוביל מול האיחוד הפולני-ליטאי, חתם קפורולו על חוזה בוצ'אץ' (1672) ועל חוזה ז'וראבנו ‏(1676).

לחכמתו הדיפלומטית של קופרולו מיוחסת גם ההתמודדות של "השער הנשגב" בפרשת משיח השקר היהודי שבתי צבי, כליאתו, העברתו למבצר גליפולי בערב חג הפסח של 1666 והטבת תנאיו ובהמשך כפיית האסלאם על צבי, מהלך שגרם להתמוססות הדרגתית של התמיכה בו ומניעת התסיסה האפשרית בריכוזים היהודיים עקב מעצרו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאזל אהמט פאשא קפרולו בוויקישיתוף

• הערך קופרילי במהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פאזל אהמט פאשא קפרולו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.