אהרון בן יעקב
אהרון בן יעקב (1906 - 9 בינואר 1972), היה מייסד ומארגן ליגות כדורגל לילדים ולנוער בבאר שבע החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 ועד מותו ב-1972. מפעלו החינוכי והספורטיבי כלל בשיאו פעילות של אלפי ילדים וזכה להכרה ושבחים ממוסדות המדינה ומגורמי הכדורגל הבכירים בישראל, דוגמת המאמן גיולה מאנדי.[1]
ביוגרפיה עריכה
בן יעקב נולד בברלין וכבר שם החל לעסוק בספורט באגודת ספורט מקומית והתמקד בענפי ההתעמלות, אתלטיקה קלה ובכדוריד.[2] עלה לארץ ישראל ב-1933 והשתקע תחילה בתל אביב, שם הצטרף לקבוצת הכדוריד של מכבי תל אביב. היה אלוף ארץ ישראל בהדיפת כדור ברזל ב-1934,[3] וייצג בענף זה את ארץ ישראל בתחרויות המכביה השנייה ב-1935,[2] הוא עבר לחיפה והחל לארגן שם ליגות כדורסל לנוער בחיפה ובקריית מוצקין.[2] היה מראשי אגודת מכבי חיפה בכדורסל וניהל במשך שנים רבות את הליגות העירוניות בכדורסל בעיר.[4]
ב-1955 העתיק את מגוריו לבאר שבע,[2] ובתחילה ארגן בה ליגות כדורסל עירוניות. לבקשת הצעירים במקום החל ב-1957 להתרכז בכדורגל והקים ליגת כדורגל ראשונה לנוער.[2] שנה לאחר מכן הקים ליגה נוספת, וגם בשנים שלאחר מכן נוספה ליגה בכל שנה.[2] בסוף עונת 1961, שיחקו בליגות 800 בני נוער (מתוך אוכלוסייה עירונית של 43 אלף נפש) ובאר שבע הייתה העיר היחידה בישראל בה התקיימו ליגות עירוניות בהיקף כה נרחב.[1] ב-1964 כבר התקיימו שבע ליגות לנוער שכללו כ-1,200 ילדים ונערים שהיו מאורגנים ב-82 קבוצות.[2] בעת מותו, בתחילת 1972, שיחקו בליגות העירוניות בבאר שבע כ-2,000 ילדים ובני נוער (מתוך אוכלוסייה עירונית של 85 אלף נפש) שהיו מאורגנים ב-150 קבוצות ששובצו בארבע ליגות.[4]
בן יעקב עבד לפרנסתו במפעל "חרסה" שבבאר שבע וארגן את הליגות בזמנו הפנוי.[2] מפאת חסרון מגרשי כדורגל בעיר (ארבעה מגרשים ב-1964) נערכו המשחקים במשך שלושה ימים: בימים שישי, שבת וראשון, כשבסך הכל נערכו בכל שבוע (ב-1964) כ-35 משחקים.[2] במהלך השבוע התאמנו הקבוצות ובאמצע השבוע נהג בן יעקב לכנס את ראשי הקבוצות לתדרוך.[2] כשופטי המשחקים שימשו נערים שקיבלו הכשרה והסמכה מאיגוד השופטים.[2] תקציב מפעל הליגות עמד ב-1964 על 500 לירות והוא זכה לתמיכת עיריית באר שבע ולתמיכת ועדה ציבורית לנושא הליגות והספורט בעיר שבראשה עמד חבר הכנסת גדעון בן ישראל.[2] אף על פי שחלק קטן מהקבוצות הצליחו לגייס תרומות ממפעלים ועסקים בעיר ובאזור, דבר שאפשר להן לרכוש תלבושות לקבוצות, רוב הנערים שיחקו בשנים הראשונות לליגות ללא תלבושות ולעיתים גם יחפים.[2] בן יעקב הדגיש בתדרוכיו את עקרונות המשמעת העצמית, רוח הצוות, שיתוף פעולה בין השחקנים והתנהגות ספורטיבית.[2] הקבוצות שהפגינו בכל שבוע את ההתנהגות הטובה ביותר זכו לקיים משחק בן 10 דקות בהפסקות המחצית של משחקי הבית של הפועל באר שבע, לעיניהם של אלפי אוהדים.[2]
השפעה עריכה
כבר מאמצע שנות ה-60 החלו חלק ממצטייני הליגות העירוניות להגיע לסגל הבוגר של הפועל באר שבע, ששיחקה באותה עת בליגה א' (ליגת המשנה).[5]. במקביל, החלו קבוצות הנוער של באר שבע להיות גורם משמעותי בליגת הנוער. ב-1969 זכתה הפועל באר שבע בתואר אלופת ישראל לנוער,[6] וקבוצת הנוער השנייה של באר שבע, הפועל "השלושה", הפכה לקבוצת צמרת בליגת הנוער וזכתה באליפות בשנים 1974 ו-1976.[7] קבוצת הבוגרים שזכתה בשתי אליפויות רציפות בעונות 1974/1975 ו-1975/1976 נסמכה במידה רבה על כדורגלנים ששיחקו בנעוריהם בליגות העירוניות.[8]
מפעל ליגות הנוער נשא בפעמים רבות אופי חינוכי יותר מאופי הישגי. מאמן הפועל "השלושה", חיים סנה, התלונן בזמנו כי "הליגות העירוניות רחבות ההיקף - אך נעדרות יד מקצועית מכוונת".[6]
הוקרה והנצחה עריכה
- בן יעקב זכה בשנות ה-60 בתעודת הוקרה מנשיא המדינה.[4]
- 11 שנים לאחר מותו, בשנת 1983 זכה בן יעקב בפרס "תמר הזהב".[9]
- בתחילת 2017 נקרא על שמו רחוב בבאר שבע המצוי בין אצטדיון טוטו טרנר ובין אולם הקונכייה.[10]
קישורים חיצוניים עריכה
- שלמה גבעון, אצל בן-יעקב "זה" לא היה קורה (שני הטורים הראשונים במאמר), מעריב, 30 במרץ 1964, הטור האחרון במאמר, מעריב, 30 במרץ 1964
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 מאנדי בטקס סיום של ליגות בנגב, דבר, 28 בינואר 1962
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 שלמה גבעון, אצל בן-יעקב "זה" לא היה קורה (שני הטורים הראשונים במאמר), מעריב, 30 במרץ 1964, הטור האחרון במאמר, מעריב, 30 במרץ 1964
- ^ יעקב לוי, זוכרים את אהרון בן־יעקב וחיים סנה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 25 במרץ 2012
- ^ 1 2 3 ר. אריה, מת "אבי" הכדורגל בבאר שבע, מעריב, 10 בינואר 1972
- ^ שלמה גבעון, 10 שנות הפועל באר שבע, מעריב, 3 בינואר 1965
- ^ 1 2 ר. אריה, "השלושה" - גאוותם של אלפי כדורגלנים, מעריב, 25 ביולי 1974
- ^ אורי בינדר, ה"דאבל" של באר שבע: הנוער בעקבות הבוגרים, דבר, 27 ביוני 1976
- ^ אילן שי, חיים סנה פינת ארתור וסרמיל, באתר "שבע"-חדשות ספורט בנגב, 19 בינואר 2017
- ^ נקבעו חתני "תמר הזהב", דבר, 12 באוקטובר 1983
- ^ נטע פלג, אילו רחובות בבאר שבע נקראו על שם אגדות כדורגל מקומיות ?, באתר beershevatimes.co.il, 22 בינואר 2017