אהרן דוד לברן (לובלינר) (7 ביוני 1932 - 22 באוגוסט 2023) היה תת-אלוף בצה"ל, ששירת בתפקידים בכירים באגף המודיעין. בעל עיטור המופת על חלקו במבצע ירקון.

אהרן לברן
אהרון לברן בדיון מטכ"ל במהלך מלחמת יום הכיפורים
אהרון לברן בדיון מטכ"ל במהלך מלחמת יום הכיפורים
לידה 7 ביוני 1932
פטירה 22 באוגוסט 2023 (בגיל 91)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19501984 (כ־34 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת
תפקידים אזרחיים
חוקר בכיר למרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

שם משפחתו המקורי היה לובלינר. הוא נולד בפולין ועלה לארץ עם משפחתו בגיל 3. המשפחה התגוררה בשכונת שפירא בתל אביב, ואהרן למד בבית הספר התיכון הציוני-דתי ביל"ו[1]. הוא היה חניך תנועת הנוער בני עקיבא ושיחק כדורסל בקבוצת מכבי רמת גן[2].

ב-1950 גויס לברן לצה"ל. הוא שירת תחילה בחיל השריון, במסגרתו סיים קורס קצינים. כאשר שימש סגן מפקד פלוגה בגדוד 52 (אז גדוד בחטיבה 7), הוחלט על צמצומים בחיל והוא הועבר לפקד על יחידת הסיור של חטיבת גבעתי. מפקד החטיבה באותה עת היה חיים בר-לב, לימים רמטכ"ל.

ב-1955 התנדב לברן להשתתף במבצע ירקון[3] שיצא לפועל ביוני 1955. על השתתפותו במבצע זכה בצל"ש הרמטכ"ל שניתן לו על ידי הרמטכ"ל אז, משה דיין. ב-1973 הומר העיטור בעיטור המופת. במלחמת סיני שירת כממלא מקום מפקד מרחב אילת והוטל עליו לטהר את קטע הציר מכיוון ראס אל-נקב לכיוון א-תמד[4].

בשנת 1957 למד באוניברסיטה מזרח תיכון, מדע המדינה ומנהל ציבורי. ב-1962 חזר לצבא ולמד בפו"מ. בשנים 19631964 היה סגן מפקד יחידה 154 וב-1964 מונה לראש ענף הכוונת האיסוף במחלקת האיסוף. תפקידו הבא היה ראש הבינה הרשתית. לברן היה אמור להתמנות למפקד יחידה 8200 (שנקראה אז יחידה 848) ב-1969, אך בשל חילוקי דעות עם ראש מחלקת איסוף, אברהם ארנן, מונה לתפקיד חדש, עוזר ראש חטיבת המחקר למבצעים עד שנת 1974[5]. לאחר מכן שירת כנספח צה"ל ביפן וכמדריך וסגן מפקד המכללה לביטחון לאומי. לברן פרש משירות הקבע ב-1984.

לאחר פרישתו שימש כחוקר בכיר למרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב בשנים 1984 עד 1988. הוא מחברם של מאמרים ומחקרים רבים בתחומי צבא וביטחון, כולל מדיניות ביטחון רצויה לישראל, היסטוריה צבאית ומדינית ישראלית, אסטרטגיה צבאית, הרתעה ומודיעין ומשמש פרשן בתחום לתקשורת הישראלית והזרה. היה חבר הפורום הביטחוני לחוסן לאומי.

 
מטכ"ל במלחמת יום כיפורים. הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר, אלוף במיל שמואל אייל, אל"ם אהרון לברן, אלוף אהרון יריב, ראש אגף כוח אדם אלוף הרצל שפיר, שמעון אבידן מבקר מערכת הביטחון, עומד רל"ש הרמטכ"ל סא"ל אבנר שלו, אוקטובר 1973.

גיוס הסוכן המצרי הבכיר עריכה

בשנות ה-60, במסגרת שירותו באמ״ן, לברן גייס קצין מצרי בכיר שישמש כסוכן עבור מדינת ישראל. עצם קיומו של אותו סוכן, הוכחש באופן רשמי עד לספטמבר 2020[6]. כל פרט מזהה בדבר אותו סוכן, שככל הנראה כונה בפי קהילת המודיעין בשם הקוד ״סלקט״, או "פיקס"[7], לא הותר לפרסום. כינויו של הסוכן "סלקט" ופרטים עליו נחשפו לראשונה על ידי חוקר המודיעין והביטחון משה שוורדי ביולי 2020[8]. אותו סוכן היה אחד מן המקורות החשובים ביותר של קהילת המודיעין בתקופה שלפני מלחמת יום כיפור,[6] והעביר שתי ידיעות חשובות במיוחד: ידיעה על כך שעומדת לפרוץ מלחמת יום כיפור, שישה ימים לפני פרוץ המלחמה. השנייה הייתה ידיעה שהגיעה בעיצומה של המלחמה, ב־12 באוקטובר 1973, לפיה צבא מצרים מתכנן להעביר כוחות מאסיביים במעברים בסיני (מעברים ג'ידי והמיתלה) ב-13 או ב-14 באוקטובר[9]. בזכות ידיעה זו, ארב צה״ל למתקפה המצרית, במקום לנסות להעביר כוחות מעבר לתעלה. בעקבות הניצחון של צה״ל בקרב השריון ב-14 באוקטובר, השתנתה המגמה במלחמה בחזית המצרית, וצה״ל החל במבצע אבירי לב[7].

חיים אישיים והשכלה עריכה

לברן היה בוגר תואר ראשון במדע המדינה ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. היה נשוי, אב לשניים וסב לנכדים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אהרן לברן בוויקישיתוף
מכתביו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ על ביה"ס ביל"ו ראו: אלי אלון, סיפורו של בית ספר ביל"ו בתל אביב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בדצמבר 2020
  2. ^ ברוך בר סלע, קצין וג'נטלמן - תא"ל מיל' אהרן לברן, גימלתון - עיתון גימלאי כפר סבא, גיליון מס' 52, ניסן-אייר תשע"ב, אפריל-מאי 2012.
  3. ^ ג'מקה גנדלר ויעקב מן, ‏שישה בעורף האויב, מבט מל"מ 38, ספטמבר 2004, עמ' 16
  4. ^ עדי אטון, "סיניה" פגשה את הקצין שהציל אותה ב-56' באתר mynet כפר סבא 7 באוקטובר 2012
  5. ^ רונן ברגמן וגיל מלצר, מי אתה הסוכן "בבל"?, באתר ynet, 5 במאי 2005.
  6. ^ 1 2   רונן ברגמן ואור פיאלקוב, המרגל מספר 2, באתר "ידיעות אחרונות", 23 בספטמבר 2020
  7. ^ 1 2   יוסי מלמן, היום שבו מסר "פיקס" את הידיעה שהצילה את ישראל, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2020
  8. ^ אביתר בן-צדף, כמה הערות על מלחמת יום הכיפורים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 בספטמבר 2020
  9. ^ אהרל'ה ויסברג, המרגל: הקצין המצרי שהציל את ישראל ממפלה ב-73, באתר ישראל היום, 24 בספטמבר 2020