אהרן ליב ביסקו

סופר, עיתונאי ופדגוג עברי

אהרן ליב בּיסְקוֹכתיב היידי, שנהג בזמנו: ביסקאָ; ברוסית: Л. Бысько; בכתב לטיני: A. L. Bisko;‏ 18591929) היה סופר, עיתונאי ופדגוג עברי.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ביוגרפיה עריכה

ביסקו נולד ב-1859 בסנקט פטרבורג, בירת האימפריה הרוסית.

הרבה להשתתף בעיתונות העברית. פרסם בעיקר מאמרים בענייני חינוך ולימוד השפה העברית, וכן ביקורת ספרות. פרסם ביקורת, סיפורים, עיבודים וספרי לימוד, בהם בעיקר ספרים ומקראות להוראת השפה העברית. בסוף שנת 1902 היגר מפולין ללונדון, היה אחד הפעילים הבולטים בחוג הקטן של הסופרים העבריים בלונדון וכיהן כמזכיר אגודת 'דוברי עברית', שנוסדה ברובע וייטצ'פל סמוך לבואו.[1] בהמשך התגורר בסקוטלנד. פרסם מילון עברי–יידי (לונדון תרע"ג) וכן שיחון אנגלי–עברי–יידי–פולני (ורשה תרפ"ג 1926).

ביסקו ישב בבריטניה עד שנת 1927, אז נסע לבקר ביישובי יהדות מזרח אירופה והתפרנס ממתן הרצאות בנושאי יהדות אנגליה וחינוך עברי.

על פי צ' טרלובסקי, בשנים האחרונות לחייו נדד מעיר לעיר "עלוב, בודד ועזוב", עד ששם קץ לחייו בעיירה הקטנה דולחינוב הסמוכה לווילנה.[2]

כתביו עריכה

  • חכמת הפרצוף; נלקט מספרי החוזה ברשמי הפנים החכם לאפאטער על ידי המעתיק הרוסי HB ובעקבות המעתיק הלכתי אני א.ל. ביסקא, ורשה: ישראל אלאפין, תרמ"ח.
  • תשובות כהלכה: להדוברים על האגודות" שפה ברורה" בגאוה ובוז, ונלוו עליהן שיחות שפת עבר, ורשה: האחים שולדבערג, תרנ"א 1890.
  • כליל השפה: ספר למוד ידיעת כל לשון עבר האצורה בכתבי הקדם... במשך חצי שנה, ורשה: בוימריטטער, תרנ"ד 1893.
  • מעשה בשני חסידים: ספור לצעירים לימים, ורשה: א. בוימריטטער, תרנ"ד 1893.
  • רבי יהודה בן ר’ שלמה אלחריזי, תחכמוני; עם הארות ותולדות המחבר מאת אהרן ליב ביסקא, ורשה: נ.א. יאַקאָבי, תרנ"ד 1894.
  • מיכאל המלאך: ספור לצעירים לימים, וילנה תרנ"ד.[3] (עיבוד ל"במה יחיו בני האדם" ללב טולסטוי)
  • דער מלאך: איינע העכסט אינטערעסאַנטע געשיכטע, ז'יטומיר: צבי הירש עפשטיין, תרנ"ד 1894. (ביידיש)
  • דיא בייזע שוסטערען, ז'יטומיר תרנ"ו 1896.
  • כור לספרה: בקורת, ורשה: דפוס א' בוימריטטער, תרנ"ז 1897.[4] (הספר בקטלוג ULI)
  • פרקי תלמוד: כריסטומטיה תלמודית למתחילים (כֻּלה מנֻקדה) עם תרגום המלות התלמודיות ברוסית ואשכנזית (באותיות עבריות) ועם הערות מבארות את המקומות הקשים, ורשה: תושיה, תרס"א 1900.[5]
  • ביבליותיקה קטנה, לונדון: התקוה, תרס"ג, 1903. (סיפורים קצרים)
  • מלון זרגוני-עברי: (מלא ושלם); הגה בכתב על ידי י. מ. זלקינד, לונדון: דפוס י. גרוֹדֶצקי, תרע"ג. (מהדורה נוספת: "מלון (מלא ושלם) יהודי עברי", ורשה: א. גיטלין, תרפ"ט.)
  • תורת המוזיקה: בצירוף מאמר התחדשות הנגינה העברית, לונדון: דפוס י. גרודצקי (אגודת פועלים), תרפ"ד.
  • שיחון אנגלי־עברי־יהודי־פולני: ענגליש־העברעאיש־יודיש־פויליש: English-Hebreish-Yudish-Poylish, ורשה: הוצאת ת. יאקובסאן, מ. גאלדבערג, תרפ"ו 1926.
  • Divine correspondence: A series of letters between Apis, the worshipped bull of Egypt and his brother, Apis of Russia, Glasgow: A.L. Bisko, 1905.
  • Lilienbloom, the Zionist, Edinburgh: Jewish Renaissance Publishers, 1912.

קישורים חיצוניים עריכה

מפרי עטו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אבנר הולצמן, אהבות ציון: פנים בספרות העברית החדשה, ירושלים: כרמל, תשס"ו 2006, עמ' 101. על האגודה ראו: א"ר מלאכי, 'ברנר והספרות העברית באמריקה', בצרון שנה לב, כרך סב, חוברת ז (293) (אב–אלול תשל"א), עמ' 372–377.
  2. ^ צ. טרלובסקי, על דאבדין ומשתכחין.. (קומץ זכרונות), הצפירה, 28 באפריל 1931.
  3. ^ ראו ביקורת: שמואל ראָזענפעלד, מעילה ספרותית, המליץ, 23 באוגוסט 1894.
  4. ^ ראו ביקורת: אר"ז, שיחה בעולם הספרות: כור לספרה, בקורת מאת אהרן ליב ביסקא, הצפירה, 26 במרץ 1897, המשך, המשך, המשך.
  5. ^ ראו ביקורות: סבון, קנקן חדש מלא ישן, הצפירה, 17 בינואר 1901; אמתי, בינה בספרים: פרקי תלמוד: כריסטומטיה תלמודית למתחילים עם תרגום המלות ברוסית ואשכנזית מאת א. ל. ביסקא, המליץ, 2 ביוני 1901.
  6. ^ בחתימה נכתב בטעות אהרן ליב דיסקין, ראו תקון טעות, הצפירה, 20 באוגוסט 1889.