פתיחת התפריט הראשי

הרב אהרן בן יצחק לַפַּפָּה (ה'שס"ד, 1604 - כ"ו באייר ה'תכ"ז 1667), היה מרבני טורקיה במאה ה-17.

רבי אהרן לפפה
לידה 1604
ה'שס"ד
מניסה, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1667 (בגיל 63 בערך)
כ"ו באייר ה'תכ"ז
איזמיר, האימפריה העות'מאנית
מדינה האימפריה העות'מאנית (1453-1844)האימפריה העות'מאנית (1453-1844) האימפריה העות'מאנית
תחומי עיסוק מרבני טורקיה במאה ה-17
חיבוריו בני אהרן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

נולד במניסה, ולימד שם תורה לתלמידים שנים רבות. היה תלמידו המובהק של רבי אברהם מוטאל בסלוניקי, וכמו כן למד בישיבת רבי יצחק אפומאדו, ואצל רבי יוסף מטראני בקושטא.

נשא לאשה את בתו של רבי שלמה אלגאזי, מחבר ספר "גופי הלכות"[1]. נולדו לו בן ובת, בנו הוא רבי חיים לפפא, ובתו נישאה לתלמידו, רבי יעקב בן נעים, מחבר ספר "משכנות יעקב", שכתב מספר פרטים לתולדותיו של רבי אהרן בהקדמתו לספר "בני אהרן". תלמיד נוסף היה רבי חיים בן מנחם אלגאזי, רבה של רודוס, מחבר ספר "בני חיי".

בסוף ימיו, בשנת ה'תכ"א, התמנה כרבה של איזמיר, ושם היה לאיש ריבו של רבי חיים בנבנישתי. בבואו של שבתי צבי לאיזמיר, בשנת ה'תכ"ו, ניצל שבתי את הריב שבין הרבנים, וכשרבי חיים תמך בו והכריז עליו כמשיח, פיטר שבתי צבי את רבי אהרן מכהונתו כרבה של איזמיר, מאחר שלא הסכים עמו לבטל את צום עשרה בטבת, והכתיר תחתיו את רבי חיים. בעקבות רדיפות ההמון נאלץ רבי אהרן לעזוב את איזמיר. עם זאת, רבי חיים מתייחס בספרו "בעי חיי" בכבוד לרבי אהרן, וכותב "דבר אמת והדת נתנה מפום ממלל רברבן החכם השלם סיני ועוקר הרים רב ועצום כמוהר"ר [=כבוד מורנו הרב רבי] אהרן לפפא..."[2].

לאחר מאסרו והתאסלמותו של שבתי צבי והוקעתו על ידי הקהילות היהודיות, הסיר גם רבי חיים את תמיכתו בשבתי צבי, ופייס את רבי אהרן על עזיבתו את העיר[3]. רבי אהרן שב לאיזמיר, אולם המאבקים נתנו בו את אותותיהם והוא נפטר באיזמיר בקיצור ימים ושנים, בערב שבת, כ"ו באייר ה'תכ"ז[4].

חיבוריועריכה

חיבר ספר "בני אהרן", הכולל שו"ת בדיני ממונות ועוד, וחידושי סוגיות ופירושים לארבעה טורים ולבית יוסף, חלק חושן משפט. הספר הודפס לראשונה באיזמיר בשנת ה'תל"ד.

כמו כן חיבר פירוש שאבד עם השנים על ספרו של רבנו ירוחם, וחידושים על כמה ממסכתות התלמוד. החיד"א כותב בספרו "שם הגדולים", שה"שיטה מקובצת" למסכת נזיר, מסכת ברכות, מסכת נדרים ומסכת ביצה, המיוחסים לרבי בצלאל אשכנזי, הם לאמיתו של דבר חיבור של רבי אהרן.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה


תקופת חייו של הרב אהרן לפפה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


הערות שולייםעריכה

  1. ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שלמה אלגאזי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1267-1265, באתר HebrewBooks
  2. ^ בעי חיי, חו"מ חלק א, סי' קכ"ב.
  3. ^ המבשר התורני, 128 - כ"ג אייר תשע"א, עמ' ו.
  4. ^ אהרן פריימאן, ענייני שבתי צבי, ברלין, תרע"ג, עמ' 142, סימן טו.